חודש דצמבר, שנפתח זה עתה, הוא שעתם הגדולה של מעריצי סטיבן ספילברג: אחד הבמאים החשובים בתולדות הוליווד, אולי החשוב ביותר שעודנו בחיים, יחגוג בעוד שבועיים יום הולדת 75. כמה ימים קודם לכן יעלה לאקרנים "סיפור הפרברים" - עיבוד חדש בבימויו של ספילברג למחזמר המיתולוגי של סטיבן סונדהיים (שהלך לעולמו השבוע) ולאונרד ברנשטיין.
מי שעוד יצטרפו לחגיגת ספילברג הם מנויי חברת הלוויין yes, שהחל מה-9 דצמבר יוכלו לצפות ב-yes ספילברג: ערוץ חדש שיעלה לזמן מוגבל (באפיק 20) וירכז את מיטב סרטיו של הבמאי, לצד ספריה חינמית בשירות ה-VOD של החברה.
ובעוד ש"סיפור הפרברים" לא יהיה זמין לצפייה (ויגיע לבתי הקולנוע בישראל ב-12 בדצמבר), מעריציו של ספילברג ימצאו בערוץ החדש רבים מלהיטיו הגדולים והמוערכים ביותר: "מלתעות", "מפגשים מהסוג השלישי", "אי.טי.", "פארק היורה", "רשימת שינדלר", "להציל את טוראי ראיין", "דו"ח מיוחד", "שוגרלנד אקספרס", "טרמינל", "מלחמת העולמות", "העי"ג", "העיתון", לצד כל סרטי "אינדיאנה ג'ונס" ו"בחזרה לעתיד" וסרטים נוספים. כמו כן, לשירות יעלו גם "אחים לנשק" ו"הפסיפיק", שתי הסדרות המצליחות שהבמאי הפיק לרשת HBO, וגם "ספילברג": סרט דוקומנטרי שסוקר את הקריירה שלו והיה מועמד לפרס האמי.
אז מה לראות בערוץ החדש? ביקשנו מכותבי mako כמה המלצות (לפי סדר אקראי):
- מפגשים מהסוג השלישי (1977)
בגלל שזה סרט על קולנוע לא פחות משהוא על חייזרים, בגלל שהשיחה המוזיקלית של האדם והחייזר היא שירה שגורמת לי להתייפח מרוב יופי בכל צפייה מחדש, בגלל אלף ואחד דברים שהופכים את "מפגשים" לסרט הכי טוב של ספילברג מבחינתי. ואולי גם של מהדורת קמרלינג ל"הסרטים הכי גדולים בכל הזמנים", אבל אל תגררו אותי כרגע לגיהינום ההחלטות הזה. (תומר קמרלינג)
"מפגשים מהסוג השלישי" | צילום: באדיבות yes, יח"צ - להציל את טוראי ראיין (1998)
בחצי השעה הראשונה הם פולשים לנורמנדי. "טוראי ראיין" נפתח בסיקוונס פלישה עוצר נשימה שהעיף לעולם את הסכך באמינות הבלתי נתפסת שבה תיאר את יום הפלישה, כנראה אחד הקרבות הקשוחים בכל מלחמת העולם השנייה: איברים עפים באוויר, חיילים מתים כמו זבובים, ולנו לא נותר אלא להסתכל בשוק. אבל אני לא מעריץ את הסרט בזכות אותו סיקוונס, אלא בזכות מה שבא רגע אחריו - במעבר קשוח מגופת חייל אחד ממשפחת ראיין, ספילברג לוקח אותנו למשרד בו עדר מזכירות מתקתק מכתבי תנחומים של קצינים למשפחות החיילים שהלכו לעולמם בקרב ההוא. וכשמזכירה חדה אחת שמה לב שישנה משפחה שנשלחו אליה יותר מדי מכתבים כאלה, מובהר לנו באיזה על מה הסרט הזה באמת מספר: לא על המלחמה האיומה בתולדות האנושות, אלא על ערכם השברירי והעצום של חיי אדם. (זוהר אורבך)
"להציל את טוראי ראיין" | צילום: באדיבות yes, יח"צ - העיתון (2017)
מריל סטריפ אולי מגלמת כאן את קתרין גראהם, מו"לית הוושינגטון פוסט, אבל לענייננו - מדובר באילנה דיין של הסבנטיז. אחד מסרטיו האחרונים של ספילברג, על פרשת מסמכי הפנטגון ואחורי הקלעים שלה בתקשורת, הוא שיעור מאלף בדיני עיתונות, יחסים עם הממשל וזלזול מיותר בנשים שקיבלו את השליטה בעיתון מהבעלים שלהן. האנסמבל המפואר (טום הנקס, קארי קון, אליסון ברי, שרה פולסון, בוב אונדקירק) רק הופך את הכל למהנה יותר. (רועי אבן)
"העיתון" | צילום: באדיבות yes, יח"צ - מלתעות (1975)
החל במוזיקת ה"טה-דם" של וויליאמס, עבור בהופעות של אשכרה כל הצוות וכלה בבניית המתח הפשוט סימפונית, זה אחד הסרטים המושלמים ביותר שנעשו. וזה שמדובר בסך הכל בסרטו השלישי של במאי שהיה אז בן 28 - זה בכלל בלתי נתפס. (תומר קמרלינג)
"מלתעות" | צילום: באדיבות yes, יח"צ - מלחמת העולמות (2005)
עשו כבר סרטי פלישת חייזרים, אבל ב"מלחמת העולמות" ספילברג הזכיר לנו שכשהוא ניגש לז'אנר הלעוס והנדוש ביותר, הוא מצליח לגרום לכל התוצרים שקדמו לו להיראות כמו טיוטה גסה. "מלחמת העולמות" מציג פלישת חייזרים מנקודת מבט של האדם הפשוט, שלא שולף M16 כשניצב בפני איום מכוכב אחר - אלא לוקח את שני ילדיו ועף בטיל לאקסית בתקווה שהיא תדע מה לעשות איתם. וזה סוחף, מרהיב, מרגיש ומפחיד נורא. ספילברג מצליח, כמו ב-"אי.טי." וב"אינטליגנציה מלאכותית", לזקק דרמה משפחתית לאקשן לא פוסק, בצורה שמגיעה לשיא מסוים בוואנשוט האוטו הבלתי-אפשרי, שבמרכזו דקוטה פנינג אחת צווחנית ונפלאה. (זוהר אורבך)
"מלחמת העולמות" | צילום: באדיבות yes, יח"צ