פסטיבל הקולנוע ירושלים, שיתקיים השנה מ-21 ועד 31 ביולי, פרסם היום (חמישי) את רשימת הסרטים הישראליים שישתתפו בתחרויות הפסטיבל. בסך הכל יוצגו בפסטיבל, כבכל שנה, יותר מ-200 סרטים מעשרות מדינות, וביניהם סרטים שקטפו פרסים בפסטיבלים המובילים בשנה האחרונה. בשבוע שעבר כבר דווח כי סרט הפתיחה של הפסטיבל יהיה "משולש העצבות" של רובן אוסטלנד, זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
התוכנית הישראלית כוללת יותר מ-40 סרטים - 15 מתוכם בתחרויות המרכזיות לסרטים עלילתיים ותיעודיים. לצד סרטי התחרויות יתקיימו שתי הקרנות מיוחדות של סרטים איקוניים שיוקרנו מעותקים חדשים משוחזרים: אחת של "עטאש (צימאון"), סרטו של תאופיק אבו ואיל מ-2004, כחלק מסדרת אירועים לציון 50 שנה לבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, ואחת של "חור בלבנה", סרטו של אורי זוהר מ-1964 על עולה חדש שפותח קיוסק בלב המדבר, בעקבות מותו של זוהר.
הסרטים המתחרים בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי
"יוני אפס" שביים ג'ייק פאלטרו (אח של גווינת') ונכתב עם התסריטאי הישראלי תום שובל, מבוסס על סיפורם של שלושה גיבורים מוכרים פחות שגורלם נקשר בהוצאתו להורג של אדולף אייכמן בירושלים. זו תהיה הבכורה הישראלית של הסרט, שצולם בישראל בתחילת מגפת הקורונה ושהבכורה העולמית שלו תתקיים בסוף השבוע הקרוב בפסטיבל קרלובי וארי; "קריוקי", סרטו של משה רוזנטל שהוקרן החודש בפסטיבל טרייבקה, מספר על זוג בשנות ה-60 לחייהם (ששון גבאי וריטה שוקרון) שחייהם משתנים עם כניסתו לבניין של שכן נהנתן וחובב קריוקי; צעיר שעובר עם בן זוגו לשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב ומסבך את שכנו הפליט עם רשויות החוק עומד במרכז "אזרח מודאג" של עידן חגואל, שבו מככבים שלומי ברטונוב ואריאל וולף, ושהוקרן בפסטיבל ברלין האחרון.
ב"ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק ("ברש"), שתי אחיות אוקראיניות שמגיעות לישראל כדי להתחתן עם גברים ישראלים מתמודדות עם החלטות מהעבר, וב"עקרה" של מרדכי ורדי, זוג חסידי ברסלב חווה מערבולת רגשית בעקבות מפגש עם אורח בעל סגולות לריפוי עקרות; "כל מה שאני יכולה" של שירי נבו פרידנטל, בכיכובן של אניה בוקשטיין ושרון סטרימבן, חושף את עולמה של פרקליטה צעירה שמפתחת מערכות יחסים סבוכה עם מתלוננת בתיק עבירות מין וקשר מזדמן עם סניגור גרוש, ו"אמריקה" של אופיר ראול גרייצר ("האופה מברלין") מגולל את סיפורו של ישראלי מורה לשחייה שחוזר משהות ארוכה בארה"ב ונגרר לסדרת אירועים שמשנה את חייו. יונה רוזנקיאר (יוצר "הקיבוצניקים") חוזר לפסטיבל עם הסרט "הדרך לאילת", על בן מובטל שמגיע לבקש משהו גדול מאביו החולה והשיכור, שבדיוק התערב שהוא יכול לנהוג על טרקטור מצפון הארץ לאילת.
הסרטים המתחרים בתחרות דיאמונד לקולנוע ישראלי תיעודי
"סבוי" של זהר וגנר ("זורקי", "סימני מתיחה"), הוא סרט שחושף לראשונה את סיפור הגבורה המלא של כוכבה לוי, שתיווכה במגעים לחילוץ בני הערובה בזמן הפיגוע במלון סבוי בתל אביב ב-1975. בשחזורי האירועים האמיתיים משתתפים דאנה איבגי, עלא דקה, אדם גבאי ואימרי ביטון. ב"מצרים, שיר אהבה", יוצאת הבמאית איריס זכי למסע בעקבות סבתה סועאד, שהייתה זמרת מצליחה במצרים בשנות ה-40 של המאה הקודמת והתגלגלה לחיי עוני בישראל. גם "לרפא געגועים" של ארטיום דוביצקי עוסק בפצעים משפחתיים, ובו הבמאי פוגש לראשונה את סבתו שפותחת בפניו צוהר לעבר.
"חיים בצל המוות" של בילאל יוסף עוסק באלימות היומיומית הבלתי נסבלת ביישובים הערביים בישראל ובאפשריות המעטות העומדות בפני אלו שמחפשים תחושת ביטחון. "הפרטיזן עם מצלמת הלייקה" של רות ולק עוקב אחר שמעון לוקביצקי, שנחשף באיחור לקורותיהם של הוריו - אביו שהיה מפקד במחתרת הפולנית ואימו הפרטיזנית. אסף בנית ושי חזקני חושפים בסרטם "דעתו של חייל" מכתבים של חיילי צה"ל שהוסתרו על ידי הצנזורה הצבאית במשך 50 שנה ומשרטטים גרסה שונה של המציאות הישראלית. "שני ילדים ביום" של דוד וקסמן מספק הצצה מטרידה לשיטה שמאחורי מעצרי קטינים פלסטינים בגדה המערבית.
שני סרטים מסקרנים יוקרנו מחוץ לתחרות לסרטים תיעודיים: "הומבויז" של תמר גורן ואמיר שדה, על מוזיקאי ישראלי שנוסע ליצור מוזיקה עם שני פליטים דרום סודנים שגורשו בחזרה לאפריקה, ו"ז'ה טם רונית אלקבץ" של מורן איפרגן, שבוחן את דמותה של הבמאית והשחקנית המנוחה באמצעות התמקדות בארון הבגדים הרדיקלי שלה.
בנוסף, 19 סרטים יתחרו במסגרת תחרות דיאמונד לקולנוע ישראלי קצר ושבעה סרטים ישתתפו בתחרות לאמנות וידיאו וקולנוע ניסיוני. בתחרות היצירה הצעירה על שם וים ון ליר, המעניקה חשיפה ראשונה לסרטי ביכורים של תלמידי מגמות קולנוע מכל רחבי הארץ, ישתתפו 16 סרטים. מנהל הפסטיבל השנה הוא רוני מהדב-לוין, שנכנס לנעליה של נועה רגב, שמונתה השנה למנכ"לית קרן הקולנוע הישראלי ועזבה את סינמטק ירושלים. המנהל האמנותי הוא אלעד סמורזיק.