טומב ריידר (2018)
התוספת החדשה ביותר לרשימת סרטי הגיימינג היא גם זו שזכתה עד כה לדירוג הגבוה ביותר באתר הביקורות Rotten Tomatoes, שזה כבר סיפתח יפה. הרפתקת האקשן בכיכובה של אליסיה ויקנדר משלבת בהצלחה יחסית את כל התכונות הטראשיות שהפכו את לארה קרופט לגיבורת תרבות אי אז בשנות ה-90, עם וייב מעט יותר פמיניסטי שמכבד את הצופים כאן ועכשיו. בעולם שאחרי "וונדר וומן", "טומב ריידר" הוא חוליה ראויה לגמרי בשרשרת של סרטי פעולה עם נשים בפרונט. הגיע הפאקינג זמן.
מורטל קומבט (1995)
צרחו איתנו: מורטל קומבט! לא הוגן לשפוט את "מורטל קומבט" בעיניים של 2018, כי ברור לכל צופה בן זמננו שמדובר בסרט אקשן טראשי עם היגיון פנימי מפוקפק ואפקטים מפוקפקים עוד יותר. אבל מי שצפה בו כילד, זוכר לו בוודאי איזה חסד. הגיבורים האנושיים, שנשלחים לטורניר קרבות ראוותני במימד מקביל במטרה להגן על שלמות הארץ, סוחפים ברובם. הקרבות מבוימים בחן ניינטיזי מגושם, ושיר הנושא לא פחות ממושלם. אז אספו כמה חברים והושיבו אותם מול בי-מובי אידיוטי אבל גם מאוד מהנה.
האויב שבפנים (2002)
עם הצלחה לא מתווכחים, חבר'ה, ואחרי שישה סרטים שגרפו מאות מיליוני דולרים מסביב לעולם מותר לגמרי להכתיר את סדרת סרטי "הרוע שבפנים" כהצלחה. גיבורת הפרנצ'ייז, אליס (בגילומה של מילה יובוביץ'), נכתבה במיוחד עבור המותג הקולנועי והצליחה להפוך לאחת הגיבורות האהובות על המסך הודות לארסנל כלי נשק שהיה גורם לצה"ל להחוויר, ויכולות אתלטיות שהופכות כל סצינת קרב בהשתתפותה לכיבוי המוח מושלם.
הנסיך הפרסי (2010)
משחקי "הנסיך הפרסי" נמצאים איתנו בערך מתחילת עולם משחקי המחשב, והיא שורדת יפה כמעט עד היום. כשהסרט המבוסס על המשחק יצא ב-2010 הוא קיבל ביקורות רעות למדי, אבל הוא בעצם סרט די מהנה, עם אקשן סביר וג'ייק ג'ילנהול אחד שמעולם לא נראה טוב יותר ושרירי יותר, ו(כמעט) מעולם לא היה לבוש פחות. ג'ילנהול בחיים לא עובר בתור פרסי, וחלק מהביקורות על סרט היו על אלמנט הוויט-וואשינג הזה, אבל אם מתעלמים מהפרט חסר ההגיון הזה, מדובר בסרט כיפי למדי שאין בעיה להעביר איתו שעתיים.
וורקראפט (2016)
עד יציאתו, היה נדמה "שוורקאפט" יהיה הסרט שיציל את ז'אנר סרטי משחקי המחשב ויהיה סרט טוב באמת. אבל הביקורות מחצו אותו והקהל המערבי סירב לצפות בו בבתי הקולנוע. למרות זאת, הקהל באסיה ובעיקר בסין אהב אותו מאוד, וכנראה בזכותם גם נזכה לראות המשכון לסרט. על אף כל הבאזז הרע, מדובר בסרט פופקורן מהנה, שלא ברור למה צבר כל כך הרבה שנאה; האפקטים מעולים, במיוחד האורקים שנראים כמעט פוטו ריאליסטים, ואפילו משוחקים בצורה די אמינה. הרבה מהאלמנטים של המשחקים מתורגמים יפה בסרט ויגרמו לחובבי המשחקים להנאה. אם וכאשר מתעלמים מחורי הענק בעלילה אפשר לגמרי לקרוא לו אחלה סרט פנטזיה.
סיילנט היל (2006)
סדרת משחקי "סיילנט היל" היא סדרה של משחקים מבלבלים, לא ברורים, חשוכים ומלאים בערפל, עם מפלצות מעוותות ודמויות עם קווי אופי מוזרים ולא הגיוניים. מהבחינה הזו, הסרט הראשון שהתבסס עליה הצליח לתרגם במדויק את כל האלמנטים האלה והוא מבלבל, מוזר וחסר הגיון לא פחות מהמשחקים שהיוו את חומר המקור. "סיילנט היל" הוא סרט אימה קטן ולא באמת מפחיד מדי, אבל הוא משוחק, מצולם ומסוגנן בצורה טובה מאוד, והתעלומה שעומדת במרכזו - אודות העיירה המוזרה סיילנט היל - מצליחה להשאיר את הצופים במתח לכל אורכו. רק אל תנסו לראות את ההמשך שלו, שהוא באמת סרט רע למדי, שנאמן לקלישאה על סרטי גיימינג.
בפסטיבל Game In mako Fest ממתינות לכם מאות עמדות משחק, מתחם VR ענק, תחרויות eSports מקצועיות ועוד המון הפתעות >> למידע נוסף וכרטיסים