מקווים שהתעוררתם היום במצב רוח חגיגי, כי ברחבי העולם – שלא לומר הגלקסיה והיקום כולו – מציינים היום 20 שנים לעלייתו של "משתגעים על מרי", הסרט שגרם לכם ולנו להתאהב בקמרון דיאז, ולתהות אם באמת אפשר להשתמש בזרע כג'ל לשיער. שני הרגשות האלה, אגב, עדיין איתנו, אז איזו עוד עדות אתם צריכים לכך שמדובר ביצירת מופת?
ובעודנו מתלבטים איך אפשר לחגוג 20 שנים ל"משתגעים על מרי", שהכניס כמעט 370 מיליון דולר ונחשב גם היום לסרט הכי מצליח של האחים פארלי ("טיפשים בלי הפסקה", "אני, עצמי ואיירין"), גילינו עובדה אחת שהפתיעה אותנו בעוצמה שמשתווה רק לעוצמת הכאב שבן סטילר חש אחרי שרכס לעצמו בטעות את האשכים.
אז ככה -
כל מי שצפה בסרט זוכר, כמעט בלית ברירה, את מגדה, חברתה המבוגרת של מרי. היא היתה הבעלים של הכלב הכי מעצבן בתולדות הקולנוע ושל השיזוף הכי מוגזם בחציו הצפוני של כדור הארץ. וכך היא נראתה:
החומר ממנו עשויים סיוטים. ולא סתם אמרנו "סיוטים" כי לין שיי, שגילמה את מגדה בכישרון רב, המשיכה אחר כך לעשרות תפקידים בקולנוע, בעיקר בסרטי אימה. בשנים האחרונות היא מובילה את מותג האימה "הרוע שבפנים", והשתתפה כבר בארבעה סרטים בסדרה:
למרבה האירוניה, בסרט האימה שעוסק בשדים נקמניים ואלימים שמשתלטים על גופותיהם של בני אדם תמימים, שיי נראית אנושית ונורמלית למדי. כל הכבוד לה, וכל הכבוד לצוות האיפור שעשה איתה עבודה מעוררת הערכה ב"משתגעים על מרי".