לא רק חסן רוחני מעלה בנו שורה של חששות כשהוא חושף שיניים צחורות באו"ם. גם כשטום קרוז פוער חניכיים תחושה קריפית זורמת במעלה עמוד השדרה ואל תתנו לנו להתחיל לדבר על ליפדאבים. מקושרים חושפת את מתקפת החיוכים הבאה
איזה גרעין? התכוונו לגוגואים | צילום:
רויטרס, חדשות
עוד מתקן בפורדו, עוד אורניום מועשר - ביבי בבעיה. לאחרונה יש תחושה שסאגת הגרעין האירני הפכה למשעממת וצפויה, ומי בכלל זוכר שמדובר במשהו שסופו בפטריית עשן ואולי אף במתקפת זומבים? או אז הבריק משרד רה"מ: מה מפחיד יותר מהשמדה המונית? חמידות קריפית כזאת. הנשיא הקודם היה מכחיש שואה שמשגר קופים תמימים לחלל? ובכן ראיתם את רוחאני, השמן החביב הזה, עם כל החיוכים שהוא נועץ בנו? הרטוריקה שמזהירה מפני "מתקפת החיוכים" האיומה אמורה להביא את כולנו למצב של חשדנות תמידית. אל תתנו לאיחולי ה"שנה טובה" האלה לשטות בכם – מדובר בבובת דובי קטלנית שתשלוף עליכם עוזי ברגע שתירדמו.
בלי שיראו אותנו כגיס חמישי, חשבנו על עוד כמה דברים שיכולים לשמש כחשודים בהשתייכות לכת החיוכים המאיימים:
מי אמר קייטי הולמס? | צילום:
Kevin Winter, GettyImages IL
טום קרוז
האיש, החיוך, והפרעת האישיות. כבר דיברנו בעבר על השיניים החולות שלו, ולא מעט נאמר גם על מצבו הנפשי המעורער, אבל נדמה שהוא ביסס את מעמדו בתור המאסטר של החיוכים המקריפים. לא בטוח שלזה ביבי התכוון כשהוא התחיל את כל הדבר הזה, אבל דבר אחד ברור – אי אפשר לדבר על מתקפת חיוכים בלי שהמלתעות של קרוז ירחפו לך בתודעה. חיוך אחד נחרץ ומשוכפל שמסתיר פרצים של טירוף ושדות קטל של כוכבות הוליוודיות שנפלו ברשתו. אם יש משהו שיכול להחזיר לגרעין האירני את הטייטל "איום", זה הסוכן המיוחד קרוז. גש לטיילת ותביא איתך מצלמה, יש לנו משימה בשבילך.
K-POP
כל הקריפיות שיש בפופ רגיל, רק עם אנשים שחיו תחת משטר דיקטטורי מספר שנים לא מבוטל – וזה ניכר. אם חשבתם שלהקות בנות/בנים רגילות זה קשה, נסו לצפות בחבורה של נערות דקיקות שאתם לא מצליחים להבחין ביניהן רוקדות בתיאום ושרות בשפה שהיא ככל הנראה מומצאת, כשהצבעים השונים של הקוקיות שלהן צורבים לכם את הרשתית. רמות הסכרין השערורייתיות יחד עם המבט המת בעיניים של בובות הפופ האלה נהיים ברורים כשרואים איך מייצרים אותן - במשהו שנראה כמו סדנת יזע של שמעון פרנס:
ליפדאב
הבוס הגדול חבוש במחושי לב מהבהבים, עונד שרשרת הוואי ושר לתוך טוש, כל החברים שלכם למשרד מוחאים כפיים בקצב, ואז מגיע תורכם לשים כובע מצחיק ולתת את הקטע שלכם למצלמה. אם אתם עובדים בתאגיד או שאחד החברים הרחוקים שלכם התחתן, הסיטואציה הזו לא זרה לכם. גם אתם נאלצתם לחרוט חיוך על המבט המבועת שלכם ולהתמודד עם המוזיקה. הפלאש מוב או הליפ דאב הן עוד דרך להראות כמה כולנו צוהלים וקרועים תוך כדי שאנחנו מדחיקים אולקוס. אף אחד לא באמת רוצה לרקוד בדבר הזה, אבל המחויבות החברתית לא מותירה לנו ברירה ואנחנו מוצאים את עצמנו מניעים את הידיים מצד לצד, מפעילים את גנרטור החיוכים ומייחלים למותם האיטי של הבלאק-אייד-פיז.
נציג שירות
ביבי ידע מה הוא עושה כשהוא בחר לנאום מול האמריקנים על טיבו של החיוך הצבוע. אם יש משהו שהחברה האמריקאית הורישה לנו זה את הקורקטיות ואת ההתיימרות לתודעת שירות. כשמדברים עם מוקדי השירות של החברות הגדולות אי אפשר שלא להרגיש שהם משתמשים בכל כלי הנימוס האפשריים בשביל לדפוק אותנו הכי חזק שהם יכולים. עם כל התנחמדות נוסח "אני מבינה אותך לגמרי" ו-"את צודקת, זה לא אמור להיות ככה", מתרחק הפיתרון לתקלה ומחיר השיחה עולה. מכירים את הבדיחה על האנס המנומס? אז היא הולכת בערך ככה.
עוד מועמדים:
האפיפיור פרנציסקוס
שאלוהים ירחם על נפשותיכם | צילום:
Buda Mendes, GettyImages IL
