זנדאיה קולמן נולדה בתאריך המרתיח אחד בספטמבר, 1996. בגדול, אפשר היה לסגור את הכתבה כבר אחרי ההצהרה הזו - זנדאיה קולמן, עוד לא בת 23, וכבר היא זנדאיה. זהו, בלי שם משפחה. היא מותג, היא אייקון, היא חלק מהשושלת הבידורית של שר, מדונה, ריהאנה וביונסה; מישהי שדי בשמה הפרטי כדי להצביע על עולם ומלואו של תוכן מגוון הכולל מוזיקה, משחק ואופנה. זנדאיה היא השם הנכון של הרגע לצופים מעודכנים הודות לתפקיד הראשי ב"אופוריה", אבל פונה גם לקהל הרחב בזכות התפקיד המרכזי שלה בשובר הקופות הקולנועי "ספיידרמן: רחוק מהבית". היא איט-גירל שהתעלתה מעבר לתואר הזה, והיא אולי הספסימן הכי מעניין, רלוונטי ומדויק לדור ה-Z, בטח באופן בו הוא בא לידי ביטוי בתרבות הפופולרית.

ניקח צעד אחורה. את צעדיה הראשונים בתעשיית הבידור ההוליוודית עשתה זנדאיה, בתם של שני מורים שגדלה בעיר אוקלנד, כבר בגיל צעיר והיא רקדה בלהקות מקומיות ושיחקה בהפקות של תאטרון מקומי עוד לפני שחגגה יום הולדת עשר. היא שיחקה תפקידים ראשיים בהפקות מקומיות של מחזות הזמר "Once On This Island" ו-"Caroline, or Change", שניהם מיוזיקלס שעוסקים בסוגיות של גזע והפרדה גזעית, ושואבים השראה מסגנונות מוזיקליים שזכו לפופולריות בקרב והודות לקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית. אה, וב-"Caroline, or Change" - סיפורה של עוזרת בית שחורה בניו אורלינס בתחילת שנות ה-60 - גילמה זנדאיה את התפקיד הראשי הגברי. למה? כי היא יכלה ורצתה.

View this post on Instagram

Thank you @voguemagazine for having me and my @tommyhilfiger suit in your March issue✨ #TommyxZendaya

A post shared by Zendaya (@zendaya) on

 

במקביל לאלה ועוד לפני שהחלה לימודים בתיכון (זה היה תיכון האמנויות של אוקלנד, אם היה ספק בנושא), זנדאיה החלה להשתתף בקמפיינים פרסומיים כדוגמנית ושחקנית. היא הפכה לרקדנית ליווי של סלינה גומז וליוותה את גומז במסע ההופעות שלה, וב-2010, קצת אחרי שמלאו לה ארבע עשרה, היא זכתה בתפקיד מרכזי בסיטקום "שייק" של ערוץ דיסני, בו גילמה את הרקדנית הצעירה רוקי. לאורך שלוש שנותיה בסדרה היא הוציאה מספר סינגלים וקליפים, כמצופה מכוכבת דיסני מתהווה, וב-2013 היא הפכה למתמודדת הצעירה ביותר בתולדות הגרסה האמריקנית ל"רוקדים עם כוכבים" (היא סיימה את העונה במקום השני). באותה שנה, הודיע ערוץ דיסני על ביטולה של "שייק" וזנדאיה קטפה כמעט מיד את התפקיד הראשי ב"קייסי אנדרקאבר", סדרה חדשה באותו הערוץ. בשונה מ"שייק", זנדאיה הגיעה ל"קייסי אנדרקאבר" כשהיא כבר טאלנטית מבוססת של הערוץ, וככזו, היא שמחה לנצל את כוחה כדי להשפיע על אופייה של הסדרה. דיסני תכננו תחילה לקרוא לסדרה "קייטי הסופר מגניבה" וללהק שחקנים לבנים לתפקיד הוריה. "נכנסתי לחדר עם קודקודי ערוץ דיסני", סיפרה זנדאיה בראיון לגיליון יולי 2017 של ווג, "ואמרתי להם משהו כמו 'השם הזה על הפנים. זה צריך להשתנות'". על שמה של הגיבורה אמרה "אני נראית לכם כמו קייטי?", והתעקשה ששחקנים אפרו אמריקאים ישחקו את הוריה. קייסי קיבלה גם ביוגרפיה חדשה ותחביבים חדשים - את אהבת הריקוד וההופעה החליפו סקרנות, חיבה לאמנויות לחימה ואהבת ספרים. "רציתי שהיא תוכל לעשות כל מה שבחור יכול לעשות, רציתי שהיא תהיה חכמה כמו כל אחד אחר, שתהיה חנונית... שתהיה מוזרה בחברה, לא ילדה מגניבה".

התוצאה: הצלחת ענק, ורייטינג שיא בקרב צופים צעירים לפרק הפיילוט, ונתוני צפייה נאים ויציבים במשך שלוש עונות. אלה עזרו למצב את זנדאיה ככוכבת מוכחת בנישה הזו, וזו נישה שאפשר בהחלט להתמקצע בה ולסחוט ממנה גם שנים ארוכות של פרנסה, אבל זנדאיה רצתה יותר, והחלה לעבוד על המעבר לעולם הבוגרים בעזרת המקבילה ההוליוודית לפיה הטובה של סינדרלה - הסטייליסט לואו רואץ'. רואץ' לקח את זנדאיה תחת חסותו הסגנונית, כשעל הדרך הוא בונה לעצמו שם. רואץ' היום הוא הסטייליסט של אן האת'ווי וסלין דיון, וכיהן כשופט בעונות המאוחרות של "הטופ מודל הבאה". "היא היתה אז נערת דיסני", סיפר על תחילת דרכם, "וכשהיא רק התחילה, אף אחד לא רצה להלביש נערות דיסני. לא חשבו עליהן כעל שחקניות אמיתיות". שיטת הפעולה של השניים היתה כפולה. זנדאיה נשלחה לאירועי יח"צ כשהיא לבושה בשמלות הנועזות ובשילובי הצבעים יוצאי הדופן שכוכבות אחרות לא רצו ללבוש, או כשהיא לבושה בשמלות שכבר נלבשו על ידי כוכבות אחרות, ולכן נחשבו להרבה פחות נחשקות בחוג הסטייליסטים ההוליוודיים. הפעולות האלה הבטיחו שגם אם זנדאיה לא תהיה השחקנית המוכרת ביותר על השטיח האדום, היא תהיה מהזכורות שבהן, והבחירה באאוטפיטים שמישהי אחרת - בדרך כלל מפורסמת ממנה - כבר לבשה גרמה לכך שזנדאיה הופיעה במדורי האופנה תחת הכותרת "מי לבשה את זה טוב יותר". כך או כך, בגדיה של זנדאיה ניתנו לה בחינם (אף כוכבת אחרת לא תעז למחזר תלבושת), והיא עצמה זכתה לחשיפה עיתונאית שמקבילותיה מערוץ דיסני היו יכולות רק לחלום עליה. או, יו נואו, להגיע אליה לו רק היו מעזות לסטות מעט מהמסלול שהותווה להן על ידי יח"צנים מודאגים וסוכנים שמרנים.

החשיפה על השטיח האדום היתרגמה במהרה גם להצלחה ברשתות החברתיות. הצופים הצעירים של הסדרות שלה לא חששו לאמץ את אינסטגרם כאפיק תקשורת, ועולם האופנה החל לגלות אותו ככלי שיווקי עוצמתי. ואז הגיעה התאקל עם "משטרת האופנה". חמושה בתדמית האיט-גירל, זנדאיה הגיעה לטקס האוסקר ב-2015 כשהיא לובשת שמלה לבנה של ויויאן ווסטווד (ימי התלבושות הממוחזרות כבר מאחוריה) ולראשה ראסטות. כשמנחי הפאנל של תוכנית ביקורת האופנה הפופולרית של ערוץ E! דנו במראהּ, אמרה ג'וליאנה רנסיק - מגישה ותיקה ואהובה בערוץ - שזנדאיה נראית כאילו היא מריחה כמו פאצ'ולי, ואחרי פאוזה קצרצרה הוסיפה "ו-וויד". העלבון הגזעני הפך במהרה לשיחת היום. הוליווד בדיוק החלה ללמוד אז איך לחשוב מחדש על כוכביה הלא-לבנים, והקישור המיידי בין סטלנות, ראסטות ורוחניוּת מעושה וממוסחרת (שהרי מהו פאצ'ולי אם לא כינוי מבזה לכל הנרות, מקלות הקטורת ושמני הגוף שאמורים לקשור בין עולם הרוח והחומר) נתפס כמופת של טעם רע וסטריאוטיפים מיושנים. זנדאיה פרסמה כמעט מיד פוסט באינסטגרם בו נזפה ברנסיק וב-E!, וכתבה: "מישהו אמר משהו רע על השיער שלי באוסקרים וזה הותיר אותי ללא מילים לא כי התענגתי על ביקורות משבחות, אלא כי הטיחו בי עלבונות בוּרים וחוסר כבוד... זה סטריאוטיפ גדול ומעליב בצורה שערורייתית". היא המשיכה ומנתה מספר נשים שחורות שמתגאות בשיערן הטבעי והמקורזל, בהן הבמאית אווה דבורניי והסופרת טרייסי מקמילן, ודאגה גם לציין את תאריהן והישיגיהן כמו כדי להדגים את הידע התרבותי שלה על חשבון הבורות של רנסיק. "אף אחת מהן לא מריחה כמו וויד", כתבה.

כמובן שרנסיק התנצלה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. "משטרת האופנה", שגם ככה סבלה מירידת רייטינג בעקבות מותה של ג'ואן ריברס, הקומיקאית המוערכת שהנחתה אותה במשך שנים, החלה להתפרק לנגד עיניהם של הצופים ולחרדתם של המפיקים. משתתפים עזבו, הודעות גינוי פרסמו ובסופה של עונת השידורים, התוכנית יצאה לפגרה וחזרה למסכים שנה לאחר מכן, במתכונת חדשה כמעט לגמרי. גם מי שלא הכיר את זנדאיה, הכיר את הסיפור, והשחקנית הצעירה הוכיחה אז, שוב בתהליך כפול משמעות, שהיא מבינה היטב את מערך יחסי הציבור שמניע את הוליווד ושביכולתה לקחת תקרית שלילית ולהפוך אותה לאירוע חינוכי כמעט, אלא גם שהיא מדגימה בצורה הטובה ביותר את המקום שהוליווד שאפה ללכת אליו באותו הרגע. זנדאיה קשרה אג'נדה פוליטית עם קוּליוּת; מסורת תרבותית עם טרנדים אופנתיים ושטיחים אדומים; דידקטיות, פוליטיקלי קורקט וראיית עולם רחבה עם תמונות חמודות באינסטגרם.

זנדאיה
ריח של פאצ'ולי ו...וויד. זנדאיה באוסקר של 2015

"קייסי אנדרקאבר" הסתיימה בתחילת 2018, כשלכל מי שצפה בה היה ברור שהיא כבר קטנה על זנדאיה בכמה מספרים. עוד במהלך השתתפותה בסדרה היא לוהקה לסרט המוזיקלי המצליח "האמן הגדול מכולם" וב"ספיידרמן: השיבה הביתה". תפקידי משנה בסרטי גיבורי על אינם תופעה יוצאת בהוליווד, אבל זנדאיה לוהקה לתפקיד מרי ג'יין - מי שבמשך יותר מ-50 שנים הופיעה בעמודי הקומיקס של מארוול כנערה לבנה (לשם השוואה, קודמתה בתפקיד היתה קירסטן דאנסט). "אני אוהב גיוון והכל, אבל הוליווד נראית מגוחכת כרגע", נכתב באחד מעשרות הציוצים שגינו את ליהוקה של זנדאיה לסרט, אבל בשלב זה אף אחד כבר לא התרגש ממחאתם של גברים שמרנים בטוויטר ובאינסטגרם; זנדאיה, ובעיקר הנימה המוארת, האקטיביסטית כמעט, שהיא מייצגת - ניצחה.

אל "אופוריה" של HBO הגיעה זנדאיה כקולו של דור. זכויות העיבוד של הסדרה הישראלית נרכשו על ידי HBO ב-2017, וקיבלה אור ירוק לפיילוט בראשית 2018. באותו הקיץ, זנדאיה לוהקה לתפקיד רוּ, גיבורת הסדרה ומי שמספקת גם את הקריינות שמלווה את העלילות שאינן קשורות אליה. הידיעות הנוספות שפורסמו לאורך הפקת הסדרה חשפו את הכיוון שהמפיקים ב-HBO ביקשו ללכת אליו: ערכי הפקה גבוהים ותוכן אדג'י. זה התבטא בליהוקים, בתסריטים שנכתבו (הסדרה האמריקאית מתמקדת יותר בסיפורי התמכרות לסמים והתמודדות עם מערכות יחסים מיניות אלימות בעוד המקור הישראלי התמקד בתעלומת היעלמות מותחת) ובבחירת המעורבים בפרויקט. כלומר, היתה משמעות גם לכך שהראפר דרייק הסכים להעניק את חסותו לסדרה וקיבל בה תואר של מפיק בפועל. הקישור היה ברור: "אופוריה" של 2019 היא היפ-הופ, פאן וכסף, אבל היא גם אפלה, מורכבת, מחוספסת וחצופה. היא סדרת נוער קלאסית, אבל מתווכת לצופים כדרמת איכות כבדת ראש. והבחירה בזנדאיה נראתה לפתע הגיונית להפליא. היא אמנם לא השחקנית המנוסה ביותר, ואולי היא לא השם הגדול ביותר שניתן היה ללהק לסדרה, אבל היא מתאימה לו כמו כפפת ניאון (שלואו רואץ' בחר לה) ליד.

פרק הבכורה של "אופוריה" שווק כאירוע טלוויזיוני מזעזע. הסדרה החדשה היתה אמורה לספק הצצה לחייהם האותנטיים, הלא מפולטרים, של בני נוער בארצות הברית בצורה חסרת תקדים. אתרי הבידור התמקדו, ובכן, באלמנט המציצני, ורוב הכתבות שהקדימו את "אופוריה" התייחסו לכמות איברי המין שיוצגו בה או לכך שארגוני הורים שמרניים צפו בה והתחלחלו. אחרי שהסדרה שודרה סוף-סוף, התחוור שהסיפור עצמו אחר לגמרי. "אופוריה" היא סדרה סנסציונית, אין ספק, אבל היא חושבת על עצמה במונחים פוליטיים יותר. היא רואה בעצמה נציגה, קול, שופר, וואטאבר, שמתווכת בעיות "אמיתיות" (כאילו שיש בעיות לא אמיתיות). היא המבט הישיר, היא הכאן והעכשיו, היא האמת הנוקבת. וגם ברגעיה המופרכים יותר והמנומקים פחות, היא עדיין דואגת להעצים את הדמויות בה, בעיקר את הנשיות, השחורות והלהטב"קיות. הפרויקט הבא שלה הוא תפקיד ראשי וכן תואר של מפיקה בסרט ביוגרפי על אניטה המניגס, אישה אפרו-אמריקאית בעלת עור בהיר, שהתקבלה וסיימה תואר באוניברסיטת ואסר בסוף המאה ה-19 - עשרות שנים לפני שנשים שחורות הורשו בכלל ללמוד באוניברסיטאות בארצות הברית. גם זו, כמו ההתעקשות של זנדאיה בשעתו על תנאי היצרה של "קייסי אנדרקאבר", הבנה של הלך רוח הנכון. גם זה, כמו הפיצוח המדויק של התגובה לערוץ E!, שולח מסר: הכוכבים של היום מחויבים להיות מפורסמים וזוהרים אבל גם מגובים בתוכן, בערכים, באמירה. ואין מי שמגלמת את זה בצורה טובה יותר משחקנית בת 23 שרק חיכתה שכל הוליווד תדביק את הקצב שלה.