יש רגע אחד, פואטי, בתכנית דייט בחשיכה שאני כל הזמן חוזר אליו - הרגע שבו ירון ברובינסקי עומד על המרפסת לבדו, רגע אחרי שנזרק על ידי המתמודדת סיוון. אני לא סתם חוזר אל הרגע הזה, אני מדבר על הפרק הזה בממוצע פעם בחודש, ועברו כבר יותר מחמש שנים מאז שראיתי אותו בפעם הראשונה. כל פעם שמישהו מזכיר את ירון ברובינסקי, את דייט בחשיכה, כשמישהו מספר על דייט לא מוצלח שעבר או כשמתנהלים דיונים על הסדרות הכי טובות בכל הזמנים ("אני אוהב את הסופרנוס, אבל ראיתם את הפרק שירון ברובינסקי נכנס לדייט בחשיכה?"), אני חוזר לרגע הזה. ראיתי את הפרק כמה פעמים לפני שירד מהרשת (אין כרגע דרך לראותו), אבל השתלשלות האירועים רק מכסה את העלילה האמיתית של הפרק, והיא רוחשת כמה רמות מתחת לפני השטח - במוחו הדושי של ירון ברובינסקי.
בפרק הפתיחה של העונה השלישית של דייט בחשיכה (ששודרה ברשת 13) החליטו קברניטי התכנית לפלפל קצת את העניינים, והם עשו מה שנהוג בטלוויזיה הישראלית, תיבלו את הקאסט במשתתפי VIP. טוב, לא ממש VIP, יותר נכון לומר גירדו את התחתית של סיר הסלבס. אבל בין נתן בשבקין מהישרדות וקארין כהן מהדוגמניות, בפרק הראשון של העונה הכינו לנו הפתעה אמיתית - מנחה התכנית ירון ברובינסקי. המנחה של דייט בחשיכה נכנס בעצמו לדייט בחשיכה, זה כבר טוויסט ראוי לציון. ההיפוך הזה לא היה עובד אם ברובינסקי עצמו לא היה ממלא את תפקידו בצורה כל כך מושלמת, אם הוא לא היה כזה "ירון ברובינסקי מנחה דייט בחשיכה". הוא היה.
למי שלא ראה דייט בחשיכה, כך התכנית מתנהלת: שלושה רווקים ושלוש רווקות מגיעים לוילה חצויה מגדרית ונפגשים זו עם זה רק בחדר חשוך לחלוטין. בשלב הראשון יש דייט קבוצתי, אחריו יוצאים לדייטים אחד על אחד, ובסיום כל הסבבים החשוכים מגיע שלב החשיפה (רואים אחד את השניה באור לרגע קצר), לאחריו בני הזוג צריכים להחליט אם ייצאו מהוילה ביחד או בנפרד, וזה קורה במעמד קולנועי להפליא: הצד שהביע רצון גדול יותר עומד על מרפסת ומחכה. אם ירצו אותם, הפרטנרים יצטרפו אליהם למרפסת, אם לא, הם ייראו אותם רק מרחוק, יוצאים משער הוילה עם המזוודה.
בעולם של דייט בחשיכה ירון ברובינסקי היה המלך שירד אל העם, והוא בהחלט היה מודע לחשיבות המעמד. ברובינסקי, באותה תקופה רווק בן 38, הוא גבר יפה עם עיניים כחולות. בתוך הוילה של תכנית השידוכים הוא היה האריה בסוואנה. הוא ידע את זה, הבנים האחרים ידעו את זה, אפילו הבנות הרגישו את זה.
בכניסה הראשונה לחדר החושך בדייט הקבוצתי ברובינסקי התנהג כמו מיליונר בטיול חווייתי בשכונת עוני, אבל רק בדייטים אחד על אחת נחשפה תכניתו האמיתית. אחרי שהבין שההפקה לא סידרה לו איזו דוגמנית בינלאומית, ברובינסקי התחיל את העבודה. הוא התיישב רחוק מהבנות, פנה לכיוון השני ופתח בנאום שכותרתו "אני דגל אדום תתרחקי ומהר". הוא מבולבל, לא יודע מה הוא רוצה כרגע אבל זה בטוח לא חתונה או ילדים. הוא רוצה קשר משמעותי אבל קשה לו להיפתח, אוהב את הלבד שלו, קשה לו לוותר על החופש, הוא בתהליך, מסע, הוא באמת לא יודע מה קורה איתו עכשיו.
עם הדייט הראשון, לחוצת חתונה מוצהרת, זה עבד יותר מדי טוב, היא הסבירה לו שהזרע שלו לא משתבח עם השנים ועברה הלאה לבחור הבא. למזלו, בדייט השני הוא פגש פרטנרית שכמו בחורות רבות קצת נמשכת לניחוח הדושיות התל אביבית. סיוון הייתה זמרת בשאיפה בסביבות גיל השלושים, עם נימה קלה של נואשות בקולה. היא הרגישה שמשהו עומד מאחורי הפוזה המרוחקת של הגבר המסתורי, וגם אם זה לא נכנס לתכנית, נראה שהיא חשדה שמדובר במנחה התכנית הנעדר (ירדן הראל הנחתה את הפרק במקומו).
סיוון קיבלה בהבנה את לבטיו של ברובינסקי והדייט הראשון הפך במהרה לטיפול פסיכולוגי. המטופלינסקי שוכב לו על כורסא, בוהה בתקרה ומשתף את לבטיו בדיבור מהורהר, כמעט מדבר לעצמו. סיוון נרתעה קצת אבל כאמור גם נמשכה. היא שרה לו שיר בסצנה שאותי אישית הביכה עד אימה, ועוד לפני שהגיעו לשלב החשיפה ההתלבטות שלה הייתה די ברורה: מצד אחד מדובר בבחור חתיך וכריזמטי, כמעט בטוח שלא אחר מאשר מנחה דייט בחשיכה ירון ברובינסקי. מצד שני, הוא פשוט לא סגור על עצמו, או לא בנוי למחויבות, או כל מה שנגיד לעצמנו כשמישהו לא ממש רוצה אותנו.
ברובינסקי לא אמר את זה, אבל הוא ידע עוד לפני החשיפה שהיא לא בחורה לטעמו, בליבו בוודאי קילל את ההפקה שדפקו אותו עם משתתפות "ממוצעות". על פני השטח לעומת זאת, הוא שמר על חזות של עסקים כרגיל, התלבט אם הוא מעוניין בבחורה המקסימה שפגש (שקר), מספר שהיה להם חיבור מעולה (שקר) ומנחש שהיא בטח ממש יפה (שקר על קרקר). בחשיפה התאמתו החששות של שני הצדדים, ברובינסקי הבין סופית שהיא לא נאה בעיניו (והמשיך לשקר) וסיוון הבינה שטמנו לה פח מלוכלך. היא הפתי, השה לעולה הטלוויזיונית, היא שם רק כפיון בסיפורו של מנחה דייט בחשיכה ירון ברובינסקי.
הם עוד התלבטו לעיני המצלמות, אבל ההסכם כבר נחתם בשתיקה. סיוון הבינה את תפקידה בכוח, זה שיוציא אותה הכי טוב, וגם אותו. היא הבינה שגם אם ייפגשו על המרפסת לא ייצא מזה כלום, ועדיף לה לשמור על כבודה ולזרוק את מלך הוילה. ברובינסקי עלה למרפסת, אבל ההצגה כבר איבדה כל שארית האמינות. הוא לא יצא למרפסת בשביל סיוון, הוא יצא לשם בשבילנו הצופים, אבל עד שהגיע לשם כבר איבדנו עניין בדמות הדוש המתפנק שנחשפה בפנינו. סיוון יצאה מהוילה כמי שבחרה בגורלה בעצמה, למרות שברור לחלוטין שרק מילאה את תפקידה בהצגה של ברובינסקי.
אותו רגע פואטי על המרפסת, הרפרור המתבקש למרפסת של יוליה אליה רומיאו מטפס קיבל משמעות חדשה. זה לא סיפור על אהבה שהוחמצה, זה סיפור על סלב זוטר שניסה להעמיד בפנינו הצגה מושלמת, וברגע השיא שלה, השקר נחשף במלוא עליבותו. ברובינסקי עומד לבדו על המרפסת, המקום אליו כיוון מהרגע הראשון, המקום היחיד אליו יכול היה להגיע. אנחנו לא רואים שברון לב, תחושת דחייה או אפילו היעלבות קטנה. כל מה שאנחנו רואים זה שחקן נרקיסיסט שעומד לבד על מרפסת, ורואה בעיני רוחו את עצמו עומד לבד על מרפסת, בטבעת מוביוס של אהבה עצמית, מעגל קסמים שכולו ירון ברובינסקי. לפרק שכל מהותו היא טריק מעגלי, פופוליסטי ונטול כל כנות, אי אפשר היה לדמיין סוף מושלם מזה.