מקובל לומר שדימוי גוף הוא מכונת נצח שמזינה את עצמה. כל אחד מאיתנו הוא אסיר יחיד בתא כלא עשוי בשר, וכל אחד מאיתנו מנהל שיחה אישית עם הגוף הפרטי שלו. וזה נכון, אבל לא ב-100%. תא הכלא הזה קיים, אבל יש בו חלון מסורג, ומהחלון הזה נראים כל תאי הכלא האחרים. רוצה לומר, דימוי גוף הוא לא רק מערכת היחסים עם גוף אחד אלא עם כל הגופים כולם. בחודש יוני 2015 ניהלתי שיחה של גוף לגוף עם השחקנית סלמה הייק, ומאז התקשיתי לשכנע אנשים שהשיחה הזאת קרתה והתקשיתי עוד יותר להסביר את החשיבות שהיתה לה מבחינתי.
קצת קשה להוכיח את זה, אבל ב-2015 סלמה הייק גברה על חוקי הפיזיקה ועשתה את המקבילה האנושית להיתוך קר. בראיון זניח לחלוטין למגזין People היא נשאלה על שגרת האימונים הגופניים שלה, ואמרה פחות או יותר שהיא לא מתאמנת כי היא אילפה את הגוף שלה לשרוף שומן וקלוריות על דעת עצמו. "אין לי זמן להתעמל. אני עובדת. היו לי ימי עבודה שנמשכו יותר מ-20 שעות. לאנשים מסוימים יש את המשמעת להתאמן בבוקר אבל אני לא פיתחתי את המשמעת הזאת", אמרה השחקנית. מה הייק כן עושה כדי לשמר את הגזרה המפורסמת שלה? "אני מתאמנת עם אישה בלונדון שלימדה אותי איך להחזיק את הגוף שלי בדרך שגורמת לשרירים לפעול לאורך כל היום", אמרה, "אז גם כשאת מצחצחת שיניים את מאמנת את השרירים".
כן-כן. באותה השנה בה החלפתי סטודיו פילאטיס כי היתה שם מדריכה אחת שהעבירה אותי טרור רגשי, סלמה הייק עלתה על טריק מטאפיזי כלשהו, ולמדה איך להפעיל את השרירים שלה בלי להפעיל אותם. כמו הרפידות החשמליות האלה שנמכרות בערוץ הקניות, ומעבירות בשרירים זרמים זעירים של חשמל. החגורה הזו, גם היא מערוץ הקניות, שמזמזמת ורוטטת עליך בכל פעם שגבך לא זקוף והבטן שלך לא שאובה פנימה."היא לימדה אותי איך להתחטב בלי לכווץ (את השרירים). את מרפה אותם ומתרכזת בחלק שצריך להיות בשימוש, אבל אף פעם לא מותחת אותו", אמרה והוסיפה: "אם את מודעת לגוף שלך, תופתעי איזו השפעה יכולה להיות לזה".
הסיבה המרכזית לכך שאני מרותק לציטוטים האלה היא העובדה שהם טרולי לולי, אבל חלק לא מבוטל מהקסם של ההצהרה הנ"ל הוא בכך שקשה לאתר את מקורה. הזכרתי אותו בפני כמה וכמה חובבי תרבות פופולרית והם לא זיהו אותו. כשמחפשים את הראיון עצמו בגוגל מוצאים דיווחים טפיליים שציטטו ממנו, אבל לא את הדף עצמו באתר של People, שכיום יש בו רק הודעת שגיאה. עשיתי את הדבר הסטוקרי ופניתי לארכיון האינטרנט Wayback Machine, שיוצר מעין צילומים של דפי אינטרנט ברגעים מסוימים (ואקראיים), ואוגר את הצילומים האלה כדי שאנשים חטטניים יוכלו לבדוק מה בדיוק פורסם ונכתב באתר מסוים בתאריך מסוים. הארכיון מזהה את הראיון של סלמה הייק, אבל לא מצליח לשלוף אותו במלואו. שוב, הוכחה לכך שסלמה הייק מכשפה שגוברת על טכנלוגיה כפי שהיא מתעלה על חוקי הפיזיקה האטומית.
כך או כך, דבריה של סלמה הייק נותרו כמו זכרו של חלום: אפשר לתאר אותם במילים אבל איש לא יבין בדיוק את משמעותם המלאה. עבורי, באותו רגע זו היתה הרמת ידיים. האפקט הראשוני למשמע דבריה של הייק הוא דיכאון. אני יודע שסלבס משקרים בראיונות ללא הרף אבל הנה סלמה הייק, אישה כל כך עשירה, יפה ומוכרת שהחיים שלה הולכים כל כך טוב עד שאפילו הגוף שלה מאמן את עצמו - והנה אני, כל כך נבוך לעשות פעילות גופנית בציבור שהחלפתי את מכון הפילאטיס שאני מתאמן בו. הנה סלמה משתרעת ונחה לה בלי להזניח את שרירי הליבה, והנה דירת החדר שלי, ששליחים לא מבינים אף פעם איך להגיע אליה וכל החלונות בה פונים לחצר הפנימית הכי מוזנחת בעיר.
את מקומו של הדיכאון ירש הרהור. ברמה הכי פרקטית, האם קיימים אימונים שלא מפעילים בהם את השרירים? כן, בערך. הייק נתנה את הקרדיט ל"יוגה שיקומית", ענף ביוגה שאכן מתמקד בהחזקת כמות מצומצמת של תנוחות לפרקי זמן ארוכים יחסית. ואכן, היוגה הזו מוכוונת הרגעה וחיבור בין גוף ונפש, אבל נו באמת, סלמה, זה כבר ממש בכותרת - יוגה *שיקומית*. ממה בדיוק את משתקמת מלבד הכישלון של הסרט "שחקי אותה בוסית"? ובכל זאת, סלמה הייק ואני - אחים אנחנו. הרי להביא את הגוף למצב בו הוא מאמן את עצמו כברירת מחדל זה פסיכי. זו לא הקלה אלא מחויבות בלתי פוסקת. גם כשהיא מצחצחת שיניים, סלמה הייק, לתפיסתה, נמצאת במכון הכושר. דימוי הגוף שלה אלים ואכזרי ונורא כשלי, אולי אפילו יותר, כי לי פחות יש את האופציה להחליף מכון או לכבות את החגורה המזמזמת. סלמה הייק לא יכולה להסיר את הרפידות החשמליות המטאפוריות שעל הגוף שלה.
ייתכן שסלמה הייק חזרה גם היא לראיון שהעניקה ל-People. אולי היא התביישה בו, אולי היא חשבה שצוטטה לא כשורה ולכן ביקשה שיסירו אותו. אולי הוא לא טבע בים התוכן הווירטואלי אלא הוטבע. אולי סלמה הייק, כדרכם של אנשים עם דימוי גוף בעייתי, היתה מוכנה לעשות הכל כדי שלא תהיה לה תזכורת למאמץ שהיא משקיעה יום-יום, שעה אחרי שעה, בניסיון להיות האישה הכי יפה שהיא יכולה להיות. זה מה שאני הייתי עושה במקומה. ומרגע שחשפה את העליבות הזו, את המרדף הלא זוהר הזה אחר הגוף השלו והבריא שנראה מספיק טוב כדי לשהות בחברתם של גופים אחרים, דעתה כבר לא נחשבת. אנחנו ראש אחד, גוף אחד.