ב-4 בינואר 2020 גשמים עזים שטפו את תל-אביב. רחובות רבים הוצפו, ביניהם גם רחוב נדב שבשכונת התקווה. בחניון התת-קרקעי בבניין דירות בשכונה התחיל מפלס המים לעלות. תוך שעה קלה החניון הוצף כולו. באותן דקות ממש, סתיו הררי ודין שושני, בני זוג שגרו יחד בבניין, ירדו במעלית, כנראה כדי להוציא את רכבם מהחניון. בשלב מסוים, המעלית נתקעה והמים התחילו לחדור לתוכה. סתיו ודין נשארו לכודים בתוך המעלית. כוחות החילוץ ומכבי האש הגיעו אל השניים רק כשעה אחרי שדיירי הבניין הזעיקו עזרה. מותם של סתיו ודין נקבע בבית החולים איכילוב מאוחר יותר. הם היו בני 25.
עכשיו, מעט יותר משנה אחרי האסון, משפחתה של סתיו מוציאה לזכרה ספר ילדים חדש - "סתיו: ילדה עם לב של זהב" - מאת סיגל לב ובליווי איוריה של רותם סימון. בשיחה עם mako, אביה של סתיו, איציק הררי, מספר מאיפה בא הרעיון להנציח כך את זכרה של סתיו. "סיגל לב, שכתבה את הספר, היא חברה טובה של אשתי. היא הייתה בשבעה, ושמעה סיפורים על סתיו מחבריה וחברותיה, מהצבא, מהטיול הגדול ומהמשפחה. היא אספה את המידע הזה והחליטה אחרי זמן מסוים לכתוב משהו. היא כתבה על הדף מה היא עשתה ואיך היא הייתה ואת כל ציר הזמן של החיים שלה, איזו ילדה טובה סתיו הייתה. לכל מקום אליו הלכה אמרו לנו כמה היא טובת-לב. סיגל הפכה את זה לסיפור, ואחרי מספר חודשים הגיעה אלינו הביתה ושיתפה אותנו באוצר הזה, והגישה לנו אותו במתנה".
"בֵתי, אשתי, אמרה שזו מתנה מדהימה והחליטה להפוך את הדבר הנפלא הזה לספר ולהפיץ את האור שלה, כך שכולם יידעו מי זאת סתיו. התברר לנו שחברה טובה של סתיו, רותם סימון, היא מאיירת מוכשרת, והיא החליטה לאייר את הספר. זה הפרויקט הראשון שלה, והיא איירה אותה ברמה מדהימה". הררי מספר ש"בספר הזה לא מוזכר שום דבר שהוא רע, כי זה ספר ילדים; רצינו להביא טוב לעולם, כמו שהיא הביאה". הספר מספר על חייה של סתיו, מהולדתה ועד שפגשה את דין, בן זוגה. מהרגע בו, כפי שכתבה לב בספר, "ילדה נולדה, עיניים ירוקות ויפות עיטרו את פניה וחיוך לא מש משפתיה" עד הרגע בו "לב הזהב של סתיו מצא חן בעיני לב הזהב של דין".
על בתו, הררי מספר ומונה את הישגיה: "היא הייתה אחות בכורה לשלושה. היא הייתה תלמידה מצטיינת בתיכון חד"ש, והייתה מש"קית נפגעים בזמן 'צוק איתן'. אחרי הצבא נסעה לטיול במזרח לשמונה חודשים והתנדבה בבתי יתומים בקמבודיה, שם לימדה ילדים אנגלית. כשחזרה לארץ, התחילה ללמוד בשנקר". על יחסיה עם בן זוגה, דין, הוא מספר שהשניים "היו בפיק של האושר. הם למדו באותה שכבה בתיכון חד"ש. הוא היה ילד מלא חלומות, עבד בכל המסעדות הכי טובות בעיר, והיא הייתה שם בשבילו. דין היה אצלנו בן בית". בעת המקרה, דין היה בעליה של המסעדה מנצ'וק. השניים נטמנו בבית העלמין אחד לצד השנייה.
"סתיו, בייביסיטרית מבוקשת ואהובה, הייתה מחוברת מאוד לילדים", מספר הררי, ולכן כל הכנסות הספר ייתרמו לעמותת "מחוברים לחיים", שמארגנת פעילויות מיוחדות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. "סתיו הייתה הולכת לחלש", מספר איציק. "היא הייתה מושיטה יד. אני רוצה שילדות וילדים שקוראים את הספר ידעו שגם להם יש לב של זהב. לכל ילד יש לב של זהב. חברה של סתיו מהגן סיפרה לי שיום אחד, אחרי תספורת לא מוצלחת, היא לא רצתה לבוא לגן. כשהיא באה לגן, היא זוכרת איך סתיו קראה לה לבוא לשחק איתה. אם אתה רואה ילד שהוא קצת לבד - תושיט לו יד, תתעניין בו ותדרוש לשלומו. תעשו טוב בעולם הזה. היום, כשהיד קלה על המקלדת, אפשר להיות אנשים טובים ולשפוט לכף זכות. זאת הייתה סתיו. חשוב לי שידעו שהיא הייתה טובת לב". בינתיים, איציק מספר ש-"נמכרו כמעט 4,000 ספרים בשבוע הראשון. העמותה מחייכת ואנחנו מחייכים".
"בזכות הספר הזה, סתיו ודין ימשיכו לחיות בליבם ולצידם של ילדים רבים, וזאת הנחמה שלנו מתוך הכאב והגעגוע הגדולים אליה", אומר הררי. "אני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה. הלוואי שהייתי יכול. הצוואה שלה עבורי היא להשאיר אותה בתודעה".