אִי־אם + סי־בי
מזמן לזמן, לעיתים קרובות בזמנים המסובכים ביותר, "יוצרי הסימולציה שלנו", הלא הם אותם ארכי־נבלים שרוקחים את מה שאנו מפותים להאמין שהוא המציאות, מכניסים פרט מלהיב חדש שמביא ליצירת עלילות־משנה חדשות ופרועות. וכך, באביב 2018, באמצע הצונמי הרגשי שנגרם בשל הפרידה מאמבר הרד, נכנסה לתוך חייו של מאסק אורגת־צלילים כמו־נטושה. זאת היתה קלייר בּוּצֶ'ר, המוכרת יותר בשם גריימס, מוזיקאית ואמנית מיצג חכמה ומרתקת שהופעתה הובילה בהמשך לשלושה ילדים חדשים, תקופות מתחלפות של ביתיות, ואפילו מערכה פומבית נגד ראפרית שירדה מהפסים.
גריימס, ילידת ונקובר, הוציאה ארבעה אלבומים לפני שהתחילה לצאת עם מאסק. המוזיקה המהפנטת שלה שואבת מתימות ומֶמים מעולם המדע הבדיוני, ומשלבת מרקמים קוליים עם פופ חלומי ואלקטרוניקה. יש בה סקרנות אינטלקטואלית שהביאה אותה להתעניין בכל מיני רעיונות אקלקטיים, ובהם ניסוי המחשבה המכונה "הבָּסיליסק של רוֹקוֹ", שמניח בינה מלאכותית שיצאה מכלל שליטה ועתה היא מענה כל בן אנוש שלא עזר לה לצבור כוח. אלה מסוג הדברים שמעוררים בה ובמאסק דאגה. כשמאסק רצה לצייץ התייחסות לאותו ניסוי, הוא חיפש תמונה בגוגל וגילה שגריימס הפכה את התמונה לחלק מהקליפ ל"בשר בלי דם" מ־2015. הוא וגריימס התחילו שיחה בטוויטר, וזו הובילה, כפי שקורה לא פעם, להודעות ישירות ולהודעות טקסט.
הם כבר נפגשו קודם, ולמרבה האירוניה זה קרה כשמאסק היה במעלית עם אמבר הרד. "זוכר את הפגישה במעלית", שאלה גריימס במהלך שיחה לילית שניהלתי איתה ועם מאסק. "זאת אומרת, זה היה נורא משונה".
"מכל הזמנים האפשריים", הסכים מאסק. "נעצת בי מבטים מאוד חודרניים".
"לא", היא תיקנה אותו, "אתה זה שנעץ בי מבט משונה".
אחרי שהם נפגשו בשנית בזכות חליפת הדברים על הבסיליסק של רוקו בטוויטר, מאסק הזמין אותה לטוס לפרימונט ולבקר במפעל שלו, מה שהיה בעיניו דייט מוצלח. זה היה בסוף מרס 2018, בעיצומו של המאמץ המטורף לייצר 5,000 מכוניות בשבוע. "רק הסתובבנו במפעל כל הלילה, והסתכלתי עליו מנסה לתקן דברים", אומרת גריימס. בלילה הבא, כשהם נסעו יחד למסעדה, הוא הראה לה כמה מהר המכונית יכולה להאיץ, ואז הוריד את ידיו מההגה, כיסה את העיניים, ונתן לה לחוות את הטייס האוטומטי. "הייתי כזה, אוי לא, הבחור הזה משוגע על כל הראש", היא אומרת. "המכונית אותתה ועברה נתיבים בעצמה. ואני הרגשתי כאילו אני בסצנה מסרט של מארוול". במסעדה הוא חרת את ראשי התיבות "אי־אם + סי־בי" על הקיר.
פעם אחת, כשהיא השוותה את הכוחות של מאסק לאלה של גַנדַלף, הוא תקף אותה בשרשרת של שאלות טריוויה על "שר הטבעות". הוא רצה לבדוק אם היא באמת מעריצה נאמנה, והיא עברה בהחלט את המבחן. "זה משנה לי", אומר מאסק. כמתנה, היא נתנה לו קופסה ובה עצמות בעלי חיים שהיא אספה. בערבים הם האזינו לפודקאסט "היסטוריה הארדקור" של דן קרליין, ולפודקאסטים ולספרי אודיו אחרים שעוסקים בהיסטוריה. "הדרך היחידה שאני יכולה להיות במערכת יחסים רצינית היא אם הבנאדם שאני יוצאת איתו גם יכול להקשיב לשעה של, נגיד, היסטוריה צבאית לפני השינה", היא אומרת. "אילון ואני עברנו על כל כך הרבה נושאים, כמו יוון העתיקה ונפוליאון והאסטרטגיות הצבאיות במהלך מלחמת העולם הראשונה".
כל זה קרה בזמן שמאסק התמודד עם הסחרורים הרגשיים והמקצועיים של 2018. "אתה נראה כאילו אתה במצב נפשי ממש קשוח", היא אמרה לו. "רוצה שאביא את הדברים שלי למוזיקה ואעבוד בבית שלך?" הוא אמר שהוא ישמח. הוא לא רצה להיות לבד. היא תכננה להישאר איתו כמה שבועות, עד שהטלטלות הרגשיות שלו ישככו. "אבל הסערה היתה פשוט מהסוג הזה שאף פעם לא מפסיק", היא אומרת, "ואז את פשוט על הספינה וחלק מהמסע, ופשוט נשארתי שם".
היא התלוותה אליו למפעל בכמה מהלילות שבהם היה במצב רוח לוחמני. "הוא תמיד בודק מה לא עובד במנוע, מה לא בסדר עם מגן החום, עם שסתום החמצן הנוזלי", היא אומרת.
לילה אחד, בעת שהם יצאו יחד לארוחת ערב, מאסק השתתק פתאום ושקע במחשבות. אחרי דקה או שתיים הוא שאל אותה אם יש לה עט, וכשהיא הוציאה אייליינר מהארנק שלה, הוא לקח אותו והתחיל לשרטט על המפית שלו רעיון לשינוי מגן החום של המנוע. "הבנתי שגם כשאני איתו", היא אומרת, "יהיו פעמים שהמחשבות שלו יהיו במקום אחר, בדרך כלל בענייני עבודה".
במאי הוא לקח הפסקה חטופה מגיהינום הייצור וטס איתה לניו יורק, להשתתף באירוע הגאלה השנתי של מוזיאון המטרופוליטן. מאסק העלה הצעות בנוגע לתלבושת שלה, שהיתה בסופו של דבר שילוב של פאנק ימי־ביניימי בשחור־לבן עם מחוך זכוכית ושרשרת עשויה מדוקרנים שהזכירה את הלוגו של טסלה, ואפילו דאג לכך שכמה מאנשי צוות העיצוב בטסלה יעזרו לה להוציא את התוכנית לפועל. הוא לבש חולצה לבנה עם צווארון כמורה וז'קט טוקסידו לבן ועליו כיתוב בהיר בלטינית: novus ordo seclorum. "סדר עולמי חדש".
קרב ראפ
למרות רצונה לעזור למאסק בקשייו, לא היתה לגריימס השפעה מרגיעה על בן זוגה. העוצמה והנטייה שלה לקיצוניות, שהפכו אותה לאמנית נועזת, היו כרוכות גם באורח חיים לא יציב. היא נשארה ערה רוב הלילה וישנה רוב היום, גילתה תובענות וחשדנות ביחסיה עם אנשי משק הבית של מאסק, והיו לה יחסים קשים עם אימה.
מאסק היה מכור לדרמה — ולגריימס היתה תכונת אופי משלימה: היא היתה אבן שואבת לדרמות. בין שהתכוונה לכך ובין שלא, היא משכה אותן אליה. באוגוסט 2018, בזמן שתקרית המערה בתאילנד והטלטלות סביב הפיכת טסלה לחברה פרטית יצאו מכלל שליטה, הזמינה גריימס את זמרת הראפ אזיליה בַּנקס לביתו של מאסק לצורך שיתוף פעולה מוזיקלי. היא שכחה את התוכניות שלה ושל מאסק, לנסוע לבקר את קימבל בבולדר, וכאשר נזכרה בכך אמרה לבנקס שהיא יכולה להישאר במהלך סוף השבוע בביתן שנועד לאורחים. אלא שעניינים השתבשו, וביום שישי בבוקר, שלושה ימים אחרי הציוץ של מאסק על הפיכת טסלה לפרטית, מאסק התעורר, התאמן, ניהל כמה שיחות טלפון וראה לרגע את בנקס מסתובבת בבית שלו. כשמאסק מרוכז בדברים אחרים, הוא לא ממש שם לב למה שמתרחש סביבו. הוא לא היה בטוח לחלוטין מי היא, אבל ידע שהיא חברה של גריימס.
בנקס התרגזה שגריימס ביטלה את ההקלטות שלהן כדי לבלות עם מאסק והגיבה על האירוע בפרסום מבול של האשמות וגידופים בדף הפופולרי שלה באינסטגרם. "חיכיתי כל סוף השבוע בזמן שגריימס ניחמה את החבר שלה כי הוא כל כך טיפש שהוא לא יודע לא לעלות לטוויטר בזמן שמשתמשים באסיד", היא כתבה. זה לא היה נכון (מאסק מעולם לא ניסה אסיד), אבל מובן שזה גירה את הסקרנות לא רק של התקשורת, אלא גם של הוועדה לניירות ערך ולבורסות. ובינתיים הפרסומים של בנקס על גריימס ומאסק רק הלכו והקצינו:
חחח... היה עדיף לאילון מאסק לשכור נערת ליווי. לפחות היא היתה סותמת את הפה לגבי העסקים שלו. יש לו חתיכת נרקומנית מֶת' מנישואי קרובים שזחלה מאיזה יער עם סניקרס מטונפות וכּוּס שישיית בירה שמסתובבת בכל העיר ואומרת עליו הכול לכולם. רק בגלל שהוא חיפש דייט למט גאלה כדי להסתיר את הזין המצטמק שלו מאמבר הרד. חחח... הוא על הספקטרום של תסמונת דאון. יש משהו לא לגמרי בסדר באיש הזה. לא הייתי נותנת לו את הכבוד בלקרוא לו חייזר. הוא מוטנט... פסיכי לחלוטין. זאת הפעם האחרונה שאני מנסה לעבוד עם כלבה לבנה.
כשאתר החדשות "ביזנס אינסיידר" קיים איתה ריאיון טלפוני, קישרה בנקס בין מה שהתרחש להבטחה של מאסק להפוך את טסלה לחברה פרטית, מה שהחמיר את המצב מבחינה חוקית. "ראיתי אותו במטבח עם הזנב בין הרגליים כשהוא משנורר ממשקיעים כדי לכסות את התחת של עצמו אחרי הציוץ ההוא", היא אמרה. "הוא היה לחוץ והפרצוף שלו היה אדום".
בשלב הזה כבר היו לסיפורים המטורפים על מאסק חיי מדף קצרים. הסיפור היה סנסציה של הצהובונים במשך כשבוע ואז דעך אחרי שבנקס פרסמה מכתב התנצלות. גריימס הצליחה להפוך את המקרה לחומר גלם למוזיקה שלה. בשנת 2021 היא שחררה שיר שנקרא "100% טרגדיה" ואשר עסק, לדבריה, "בהכרח להכניע את אזיליה בנקס כשהיא ניסתה להרוס את חיי".
גוונים רבים של מאסק
למרות הדרמות, גריימס היתה שותפה טובה למאסק. בדומה לאמבר הרד (ולמאסק עצמו), היא נטתה לכאוס, אבל שלא כמו אמבר, הכאוס שלה התבסס על יסודות של טוב לב ואפילו מתיקות. "אם הייתי דמות ב'מבוכים ודרקונים', הנטייה שלי היתה טוב כאוטי", היא אומרת, "בעוד שאמבר היא ככל הנראה רשע כאוטי". היא הבינה שזה מה שעשה את אמבר מפתה כל כך בעיני מאסק. "הוא נמשך לרשע כאוטי. זה קשור לאבא שלו ואיך שהוא גדל, וקל לו להידרדר למצב שבו הוא מקבל יחס רע. הוא קושר בין אהבה לבין יחס מרושע או מתעלל, זה קו שמקשר בין ארול לאמבר".
היא נהנתה מהאינטנסיביות שלו. ערב אחד הם יצאו לראות את הסרט "אליטה: מלאך קרב" בתלת־מימד, אבל הגיעו לקולנוע אחרי שחילקו את כל משקפי התלת־מימד. מאסק התעקש שהם יישארו בכל זאת, למרות שהסרט נראה מטושטש לחלוטין. כשגריימס הקליטה את הדיבוב לדמות כוכבת הפופ הסייבורגית שהיא גילמה במשחק הווידיאו "סייברפאנק 2077", מאסק הופיע באולפן כשהוא אוחז אקדח בן מאתיים שנה והתעקש לקבל הופעת אורח. "הבחורים באולפן ממש הזיעו", אומרת גריימס. ומאסק מוסיף, "אמרתי להם שאני חמוש אבל לא מסוכן". הם נכנעו. השתלים הקיברנטיים שהוצגו במשחק היו גרסה מדע־בדיונית למה שהוא עשה בנוירלינק. "זה הרגיש משונה", הוא אומר.
התובנה הבסיסית שלה בנוגע למאסק היתה שהוא מחווט אחרת. "אספרגר עושה את האדם מסובך מאוד", היא אומרת. "הוא לא טוב בקליטת האווירה. התפיסה הרגשית שלו פשוט שונה מזו של האדם הממוצע". היא טוענת שאנשים צריכים לזכור את המבנה הנפשי של מאסק כשהם ניגשים לשפוט אותו. "אם מישהו סובל מדיכאון או חרדה, אנחנו מרחמים עליו. אבל אם יש לו אספרגר, אנחנו אומרים שהוא שמוק".
היא למדה לנווט בין האישיויות השונות שלו. "יש לו תודעות מרובות ואישיויות מובחנות רבות", היא אומרת, "והוא נע ביניהן בקצב מהיר. את פשוט מרגישה שהאווירה בחדר משתנה, ופתאום המצב כולו משתנה, בהתאם למצב שלו". היא הבחינה שלאישיויות השונות של מאסק יש העדפות שונות, אפילו במוזיקה ובעיצוב. "גרסת אילון האהובה עלי היא של האיש שמתאים לו ברנינג־מן, האיש שישן על הספה ואוכל מרק מקופסה ונרגע". היריב המושבע של הגרסה הזאת הוא האילון שנמצא במה שהיא מכנה "מצב דמוני". "מצב דמוני זה כשהוא נהיה אפל ונסוג אל תוך הסערה שבמוח שלו".
לילה אחד, כשיצאו לארוחת ערב בחבורה, העננים התקדרו ומצב הרוח של מאסק השתנה. גריימס התרחקה ממנו. "כשאנחנו יוצאים, אני מוודאת שאני עם האילון הנכון", היא הסבירה אחר כך. "בראש הזה יש כמה בחורים שלא מחבבים אותי, ואני לא מחבבת אותם".
לפעמים נראה שאחת הגרסאות של אילון לא זוכרת את מה שהאחרת עשתה. "את אומרת לו משהו והוא לא זוכר את זה כי הוא היה במקום אחר", אומרת גריימס. "אם הוא מתרכז במשהו מסוים, הוא לא יגיב לשום גירוי, לא יצרוך שום מידע מהעולם שבחוץ. דברים יכולים להיות ממש מול העיניים שלו והוא לא יראה אותם". בדיוק כמו שקרה כאשר היה בבית הספר היסודי.
במהלך הטלטלות הרגשיות של 2018 היא ניסתה לשדל אותו להירגע. "אתה לא חייב להרגיש נלהב לגבי הכול כל הזמן", היא אמרה לו לילה אחד. אבל שלא כמו אחרים, היא הבינה גם שחוסר השקט שלו הוא שהניע את ההצלחה שלו. וכך גם המצב הדמוני, אף על פי שלקח לה יותר זמן לעמוד על ערכו. "המצב הדמוני גורם להרבה כאוס", היא אומרת. "אבל הוא גם גורם לדברים להיעשות".