מילי שמנה ומכוערת אבל היא מוצצת טוב ולכן לעתים רחוקות היא ישנה לבד, מה שלא אומר שהיא לא בודדה. האמת היא שמילי לא מכוערת אבל זה לא ממש משנה. יש לה פנים יפות, וכשאת שמנה זה שקול ללהיות מכוערת. בתחשיב המורכב בין גברים לנשים, מילי מבינה ששמנה זה תמיד מכוערת ושמכוערת פלוס רזה יוצא אישה נחשקת פי אלף יותר משמנה פלוס מה שלא יהיה, כמו יפה, מקסימה, נבונה או נחמדה. מילי היא כל הדברים האלה. היא יודעת שזה לא משנה. האמת הזאת מכעיסה את מילי אבל היא לא מבטאת את זה, את הכעס שלה. היא שומרת אותו לעצמה, יודעת שהוא רובץ בקרקעית החזה שלה וגדל וגדל, אבל היא לא יכולה לעשות הרבה בעניין. היא יודעת כמה קשה לשנות את העולם. פעם היא היתה מנסה, לשנות את העולם, אבל היא כבר למדה את הלקח.
ג'ק הוא גבר עם בעיות. הוא ישב איזה זמן בכלא המחוזי, לא הרבה אבל מספיק, ולמד שם דברים שעזרו לו להיות איש רע מהסוג הכי טוב. ג'ק בודד וכועס. העולם נגדו והוא מספיק חכם כדי לדעת את זה. ג'ק מודע לעצמו מאוד. בדייט הראשון שלהם, שהיה כרוך בנסיעה ארוכה מאוד העירה, ג'ק סיפר למולי על כל הבעיות שלו. הוא דיבר על בדידות ועל חברים רעים ועל זה שהוא תקוע בעיירה קטנה. הוא דיבר על זה שאין לו שום אופציות ושהוא לא יודע מה הוא יכול לעשות עם החלומות שלו. מילי הקשיבה והקשיבה ואז שאלה, "מה יש לך להציע לאישה?" ג'ק פתח את חלון הרכב, הדליק סיגריה, שאף עמוק, נאנח. "אפס בריבוע," הוא אמר. מילי הסתכלה עליו, העריכה את הישירות הגמלונית של גילוי הלב שלו. היא קלטה את העיניים האפורות היפות שלו ואת השפתיים האדומות הדקות. היא חשבה, אני עלולה לאהוב את האיש הזה יותר ממה שמגיע לו.
ג'ק לא יכול לנהוג כי הוא מעדיף לא לדעת איזה נזק הוא יכול לגרום מאחורי הגה של מכונית. הוא הולך ברגל לכל מקום. הירכיים שלו מלאות שרירים שמתפתלים בכל צעד. הוא גאה בירכיים שלו. הוא יודע שהן מהיתרונות הבולטים שלו. הוא יודע שהעובדה שיש לו יתרונות בולטים היא הדבר היחיד שבזכותו הוא שורד. ג'ק גר במרחק חמישה-עשר קילומטרים מהדירה של מילי. בכל יום בארבע אחרי הצהריים הוא מתחיל ללכת אל ביתה כדי שיגיע בדיוק כשהיא חוזרת הביתה מהעבודה. כשמילי מכניסה אותו, הוא מיד מתקלח בחדר האמבטיה המיועד לאורחים. היא אמרה לו שהוא מוזמן להשתמש בחדר האמבטיה שלה אבל הוא אומר, "אני אורח בבית שלך," ברשמיות של ממש. הוא משתמש במגבת נקייה מהארון בכל פעם. זה משגע את מילי. היא משאירה אותן תלויות על מתלה המגבות. לא אכפת לה שיסריחו מרטיבות ועובש. היא שונאת לעשות כביסה לגבר. אחרי שהוא מתקלח, ג'ק אוהב להתהלך בדירה שלה כשהמגבת כרוכה למותניו כאילו זה מקומו. לפעמים הוא נעצר ומקפיץ שריר ועושה פוזה בשביעות רצון עצמית. מילי מעמידה פנים שזה מקסים אותה.
היא שונאת את הקלישאה שבזה, אבל היא אוהבת לבשל ומבשלת מצוין. בפעם הראשונה שבישלה לג'ק הוא אמר שהגיוני שבחורה כמוה מבשלת טוב כל כך. לרגע אחד מילי לא היתה מסוגלת לנשום מרוב כעס שזרם מתוך חזהּ ומילא את פיה. היא העבירה עליו את לשונה, קשה ומר, ואז בלעה אותו בחזרה. מילי מכינה הכול מאפס ומשתמשת במרכיבים טבעיים, וג'ק, שרגיל למצרכים משומרים וארוחות קפואות, מפיק תענוג של ממש מהאוכל שלה. הוא חוקר בפרטי פרטים איך הכינה את הלזניה או את העוף קצ'טורה או את הפאייה. הוא מתענג על צליל קולה, על החמימות שבו. ג'ק יושב בראש השולחן של מילי כאילו גם זה מקומו. כשהוא אוכל הוא לא אורח. הוא מלך. הוא מניח לה להגיש לו ותמיד ממליח את האוכל לפני שהוא טועם אותו. מילי לא מעמידה פנים שזה מקסים אותה. כשהוא עושה את זה, היא מגלגלת עיניים ומתנחמת בידיעה שלא ייתכן שלחץ הדם שלו תקין.
הם שכבו בלילה הראשון שנפגשו, אחרי שישבו כמה שעות במרחק ניכר זה מזה על הספה שלה והעמידו פנים שהם שקועים בקומדיה רומנטית פופולרית ששניהם כבר ראו כמה פעמים. מילי תופפה באצבעותיה בעצבנות על מסעד הזרוע של ספת העור, והצליל הדהד ברוך ברחבי החדר. הרצפה בדירה שלה עשויה עץ. צלילים נישאים ממקום למקום. ג'ק התקרב טיפין-טיפין לאורך הלילה, ולבסוף מתח את זרועותיו, התקרב מעט ומשך אותה לעברו. הוא אמר, "בדרך כלל אני לא בעניין של בחורות כמוך אבל בחורות גדולות מתאמצות יותר," ומילי לא יכלה שלא להניח למעט מכעסה לזלוג החוצה. היא אמרה, "אל תעשה לי טובות," וג'ק האדים כולו. "התכוונתי לזה כמחמאה," הוא גמגם. מילי החליטה שהיא שונאת אותו וזה חרמן אותה אז היא אמרה, "בוא נגמור עם זה כבר."
בחדר השינה מילי התפשטה בזריזות, השתחלה בין הסדינים וחיכתה. כאבה לה הבטן. תמיד כאבה לה הבטן בפעם הראשונה ששכבה עם גבר. היא שנאה לדעת איך הוא יסתכל בגוף שלה והיא שנאה את מה שיחשוב אבל היא ידעה שלבחורות כמוה אין הרבה ברירות אלא להישכב ולכן כך עשתה. היא נשכבה אם רצתה ואם לאו. היא בקושי זכרה מה זה באמת לִרצות גבר. רק לעתים רחוקות ישנה לבד. ג'ק התפשט לאטו בשעה שהעביר את מבטו על הריהוט הספרטני. מילי לא מצאה הרבה טעם להקדיש יותר מדי זמן לייפוי של חדר אם את רוב זמנה בו היא עתידה להעביר בעיניים עצומות. "זה מוצא חן בעיני," הוא אמר. "לא אכפת לי," מילי השיבה. הוא היה גבר שעיר, שגופו מכוסה במרבד סמיך של שיער כהה. מאוחר יותר, כשיירדם בעודו שוכב עליה, מערבולות השיער על חזהו ידגדגו אותה בצורה מציקה והיא לא תגיד כלום. היא לא תגיד כלום, אבל הכעס שלה, רק טיפ-טיפונת ממנו, יזלוג מבין שפתיה במורד הצוואר ויתמקם בבסיס גרונה. זה יצרוב.
למילי היו שדיים שופעים והם היו רכים ותמיד הדיפו ריח טוב. היא ידעה שהם היתרון הבולט שלה וג'ק התענג עליהם בהרחבה. הוא לא הפסיק לדבר על הממדים שלהם בשעה שמעך וליקק וכרסם ומצץ. "אני הולך לגמור לך על הציצים," הוא אמר. מילי שכבה מתחתיו, זרועה האחת מעל לראשה, וטפחה על כתפו. כל הגברים אותו דבר. היא שנאה לדעת את זה. לאחר שהפיק די שעשוע מהחזה שלה, ג'ק לא בזבז עוד זמן. הוא פתח בכוח את ירכיה בירכיו והתחיל לזיין אותה. הוא נעץ מבט בכתם שעל הקיר בדיוק מעל ללוח המיטה ואחר כך הוא נעץ מבט בעיניה, וזה עורר במילי אי-נוחות ולכן היא עשתה הצגה יפה, קפצה בהתלהבות לפי הקצב, השמיעה את הקולות המתאימים, זייפה אקסטזה. היא סיפרה לג'ק כמה הוא גדול ואיך הוא ממלא אותה ונשאה את שם האל לשווא והפגינה את גמישותה כשסמכה את שוקיה על כתפיו הצרות. ג'ק נאנק בקול רם, ציין כמה טוב הוא מרגיש בתוכה, כמה הדוק. הוא אמר לה שהיא ילדה טובה. הוא אמר שהכוס שלה מדהים. לא היה אכפת לה אם הוא אומר אמת. מילי לא הרגישה כלום אבל היא היתה ממש טובה בלגרום לגברים לחשוב אחרת. לפעמים היא כמעט שכנעה את עצמה.
"נשים קשות", רוקסן גיי, ידיעות ספרים, בבל, 320 עמודים