דיינה ג'פריס כבר חתומה על רב-מכר בינלאומי אחד - "אשתו של מגדל התה" - שמכר עשרות אלפי עותקים בישראל, ועכשיו יוצא תחת ידיה ספר נוסף שכבר מטפס לצמרת רבי המכר. ג'פריס ידועה בסגנון הכתיבה הססגוני שלה ורוב עלילות ספריה הם רומנים רומנטיים השזורים בנרטיבים היסטוריים. כבת למשפחה מלזית-אנגלית, ג'פריס נוטה לחזור לעלילות שעומדות על הפער שבין העולם המערבי ובין העולם במזרח. לרוב הדמויות הראשיות שלה יעמדו בסיטואציות מורכבות שיחייבו אותן לקחת החלטות אמיצות, והספר האחרון שלה לא יוצא דופן בכך.
"בתו של סוחר המשי" מספר את סיפורה של ניקול, בת למשפחה צרפתית-וייטנאמית בשנות ה-50, בהן התקיימה מלחמה בין השלטון הקולוניאליסטי-צרפתי לבין המחתרת הוייטנאמית. את חייה ניקול מעבירה בצלה של אחותה הגדולה סילבי, אשת עסקים בעלת מראה צרפתי לחלוטין אותה היא מדמיינת כאישה המושלמת, ואשר מועדפת על אביה. לעומת סילבי, ניקול בעלת מראה וייטנאמי מובהק ומסלול חייה כלל אינו ברורה לע עדיין. אביהן, איש עסקים צרפתי שנישא לאישה וייטנאמית, הוא איש בעל השפעה פוליטית חזקה. במותו הוא מוריש את עסקיו לסילבי, ואילו לניקול הוא מותיר חנות בגדי משי עזובה במרכז העיר של האנוי.
על רקע המתח בין שתי המדינות ושתי האחיות, חייה של ניקול עומדים בצומת נוספת כאשר לב קרוע בין מארק, אמריקאי בו ניקול מתאהבת אך היא איננה משוכנעת בטוהר כוונותיו וטראן, אידיאליסט ממוצא וייטנאמי שפעיל במרכז ההתנגדות הוייטנאמי. שני הגברים מנסים לשכנע את ניקול בצדקת המחנה שלה וחושפים בפניה את זוועות המלחמה המתחוללת - מארק מהכיוון המקושר עם צמרת הצבא הצרפתי וטראן הנמצא במרכז פעולות ההתנגדות. שני הגברים מעמידים בפני ניקול את הצורך לבחור עם איזה מחנה היא מזדהה ולאיזה צד היא באמת שייכת.
במרכז העלילה בחרה ג'פריס להעמיד את שאלת הזהות העצמית של ניקול, והצמתים שהיא מעמידה בדרכה מאלצים אותה לצאת ולחקור את זהותה. בתוך חקירת הזהות שלה עצמה, ניקול מגלה את האמת על האופי האלים של המשטר הקולוניאליסטי-צרפתי. לאחר שהיא רואה את הניצול של האוכלוסייה הוייטנאמית בידי השלטון, היא בוחרת להצטרף למחתרת הוייטנאמית ולהתנגד למשטר. באומץ רב היא עוקבת אחרי טראן ומשתפת פעולה עם המתנגדים למרות הקשיים, התלאות, הפחד והרעב שהופכים למנת חלקה והיא מגלה כי הצד הוייטנאמי לא כל כך שונה מזה הצרפתי, שכן גם להתנגדות יש צדדים אפלים, אכזריים ונצלנים. גילויים אלו גורמים לניקול לשאול את עצמה שאלות בנוגע לזהותה, למשפחתה, לאנשים הסובבים אותה ולמציאות שהכירה עד כה:
"ככל שהיטיבה להכיר את העיר היא הבינה עד כמה הקפידו מתכנניה על ההפרדה בין הרבעים הצרפתיים לרבעים הווייטנאמיים. כבר מן ההתחלה הם הרסו בניינים ומקדשים עתיקים כדי לפנות מקום לעיר החדשה. רחובות חדשים ורחבים, וילות מרווחות ובנייני ממשל מפוארים מילאו כעת את האזורים הצרפתיים, ואילו באזור הווייטנאמי, גם במקומות שהצרפתים בנו מחדש, השאירו את הבניינים הצרים והצינוריים ורק הוסיפו להם חזית בסגנון צרפתי [...] עתה נסבו הרהוריה על התמורה הגדולה שחלה בחייה. מתי באמת התערער האמון שלה באנשים הסובבים אותה? האם זה קרה ברצף של ימים? האם ראתה תמיד רק את מה שרצתה לראות, האמינה במה שהיה לה נעים להאמין? הרי אפשר לעוות את האמת, לשנות אותה, לתקן אותה כדי שתתאים למציאות, והיא הרגישה שזה מה שעשתה [...] מדי יום הביטה במראה וראתה את השינויים בפניה. 'מי את?' שאלה בכל פעם. 'אני לא מכירה אותך'. היא דימתה שההבעה בעיניה האפילה לצמיתות. היא הפסיקה לנסות להיראות כמו אחותה והלכה הביתה רק לעיתים רחוקות". (עמ׳ 104-105).
המסע הסבוך והקשה שניקול עוברת מלמד אותה לא רק על אופיה האלים והאפל של המלחמה, אלא גם על אופיה שלה. היא לומדת על החוזקות שלה, היכולת שלה לסמוך על עצמה ומגיעה למסקנה שזהותה לעולם לא תוכרע על ידי צד אחד בלבד. התהליך שניקול עוברת רווי בתיאורים סוחפים ומרתקים על האנוי, והקריאה בספר זורמת גם בחלקים המתארים את הלחימה וההתקדמות של כוחות המאבק. ההיקשרות של הקורא למסע של ניקול מוביל אותו להיות שותף לקונפליקטים שלה. בחוכמה רבה, ג'פריס מצליחה להביא את הקוראים לחשוב כי גילו בעצמם מהי האמת, רק כדי להפוך את הקערה על פיה אחר כך. הטלטלות הרבות שמתרחשות בספר מקדמות את העלילה בקצב כך שאת הקריאה בו, בדיוק כפי שקרה ב"אשתו של מגדל התה", קשה להפסיק.
בתו של סוחר המשי, דיינה ג'פריס, מאנגלית: עידית שורר, עריכת תרגום: רנה גרינוולד. הוצאה לאור: ידיעות ספרים, 246 עמ'.