אין תמונה
יותר וידוי מטונף מאשר יצירה ספרותית
אם יש משהו שטרילוגיית "חמישים גוונים של אפור" הוכיחה, זה שאנשים רוצים לקרוא על סקס. לא משנה כמה רע או טיפשי הוא כתוב וכמה זמין ונגיש יהיה הפורנו המצולם, עדיין נגמע בהתלהבות תיאורי מין מפורטים שממש כמו בפורנו, הקשר בינם ובין המציאות קרוב כמו זה של אורטל בן דיין וארגון להב"ה. לכן הרעיון העומד מאחורי "כחול" הוא דווקא מוצלח ומתבקש - לחזור לכותבים הגדולים בהיסטוריה ולקחת מהם רק את המקומות שבהם נגעו במין, לכדי אסופת סיפורים ארוטיים. כזאת שגם תספק את יצריו המשולהבים של עם הספר, אבל גם תיתן ארומת איכות לא מתפשרת, אחרי הכל מדובר בכותבים כמו אוסקר וויילד ואדית' וורטון ("עידן התמימות"). בספר תוכלו למצוא גם פיסות מכתבים עתיקים של אריסטו, אפולוניוס, קזנובה, המרקיז דה סאד ועוד שלל יצירות עתיקות, גם מהמאות ה-19, ה-18, ואפילו ה-11 כי אחרי הכל, סקס זה מה זה ישן.

הסיפורים כולם קצרצרים, שניים שלושה עמודים גג. חלקם די ביזאריים, כמו למשל סיפור של לי יו, כותב סיני מהמאה ה-16 שכתב על בחור עם איבר ממש קטן שהחליט לעשות ניתוח להגדלה (וואו, הספאם הזה ממש עתיק) ומתאר איך השתילו לו בולבול של כלב. חלק מהסיפורים דוחים, כמו זה של פליקס סלטן (שכתב גם את "במבי"! הו לא) שנקרא "שיעורו של הכומר", המספר על כומר ותלמידותיו הפעוטות (הצעירה שבהן בת שמונה). כמובן שבסיפור הכומר לא מבצע בהן עבירות מין, אלא הן אלו ששוכבות איתו בהתלהבות. מוכרחים לציין שכמעט כל הכותבים הם גברים ושהסיפורים ממש לא משעממים וחלקם מהנים לקריאה, אבל מרביתם מרגישים יותר כמו וידוי מטונף לעיתון מאשר יצירה ספרותית.

סקס - מאחורה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"אייל הברזל" תמיד מנצח בסוף | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
"כחול" מתיימר לפתוח צוהר למיניות האדם לאורך ההיסטוריה, אבל בפועל מדובר בצוהר לדרך שבה גברים עם כסף וכח כתבו על מיניות האדם לאורך ההיסטוריה. סביר להניח שהגרסה של הילדות שהכומר אנס, של הבחורה שאוסקר וויילד ניסה לבתק את בתוליה והנשים שקזנובה "כבש", יספרו גרסה קצת שונה. אולי לפני שישים שנה הסיפורים האלו היו באמת נחשבים לארוטיים, בימינו מדובר באסופת סיפורים שברובם עוסקים באונס. אולי זה לא נחשב לאונס באותה תקופה, זה בטוח לא אונס מנקודת המבט של הכותב, אבל יש שם נשים שמתנגדות, גברים שמתעקשים, וההאפי אנד הוא בחדירתו של "אייל הברזל המנגח" של המספר.

אסופת הסיפורים הזאת היא בעיקר הצצה אנתרופולוגית לימים שלפני הפוליטיקלי קורקט. נכון שגם היום נשים רבות מנוצלות ובלא מעט תרבויות הן נחשבות ללא יותר מרכוש, אבל היום לפחות טורחים למחות על זה. כשמביטים אחורה על כתיבה על מיניות, מבינים ששום דבר לא השתנה בסקס מהמאה ה-11 ועד "חמישים גוונים של אפור" - ב"חמישים גוונים" הכוחניות היא חלק ממשחקי סאדו מאזו הנעשים בהסכמה ופעם היא פשוט הייתה שם. השוני היחידי הוא בשפה, שהיא הדרך היחידה שלנו לשנות את מאזן הכוחות במיטה ואולי בסוף, אם ממש ננסה, גם בעולם. 

כחול: 50 סיפורים ארוטיים של גדולי הספרות העולמית / הוצאת אסטרולוג / 68 שקלים