כמה עובדות על גבריאל זווין. היא הוציאה לאור כבר תשעה ספרים, שניים מהם הפכו לרבי-מכר בינלאומיים ונמכרו במיליוני עותקים. ספריה תורגמו ליותר מ-30 שפות. היא מחזאית ותסריטאית, אחת הסופרות הלוהטות בארצות הברית ואם ואם עוד לא נתקלתם בסגנון הכתיבה הייחודי שלה, אז פספסתם בגדול. אבל אל תדאגו, אפשר לתקן את זה.
"ג'יין יאנג הצעירה" מספר את סיפורן של חמש נשים, בחמישה קולות שונים ומחמש זוויות על אירוע אחד, משנה חיים והרסני כמו סערה שתקפה את חייהן. בעין הסערה עומדת אביבה, צעירה שאפתנית שלומדת באוניברסיטה וחולמת על משרה בפוליטיקה. לאחר לימודיה היא מצטרפת לצוות של מתמחים אצל חבר קונגרס - עבודה שהוריה השיגו עבורה באמצעות קשרים אישיים. חייה של אביבה אינם שלווים: כבת למשפחה יהודית-אמריקאית קלאסית היא נעה בין הרצונות והשאיפות שלה לבין המסגרות שאמה מנסה להסליל אותה אליהן. בתוך בליל של איסורים וציפיות היא מוצאת עצמה נמשכת באופן תאוותני לחבר הקונגרס, גבר נשוי בגיל של הוריה. מתפתח ביניהם רומן ואביבה, שאינה יכולה לספר על כך לאף אחד, מתאר את פרטיו בבלוג אנונימי שהיא כותבת. עלילת הספר מתרחשת בתחילת שנות האלפיים - כנראה לפני שאנשים הבינו את המשמעויות של לפרסם דברים באינטרנט.
כמובן שהרומן מתגלה ונעשה לפרשיה גדולה, שהופכת את אביבה למוניקה לוינסקי של פלורידה. ברגע אחד היא הופכת מאישה צעירה ושאפתנית שמתקדמת בעבודתה ומתחילה לבנות לעצמה קריירה פוליטית לאויבת המדינה. אות קלון מוטל עליה, ומערכת היחסים הבוסרית שנגלתה לציבור מחסלת את האפשרויות שלה לתעסוקה ולהתקדמות. לאחר הגילוי, היא מחפשת עבודה ומנסה לצאת מהמקום אליו נקלעה, אך אף אחד לא מוכן להעסיק אותה - למן הרגע שמבינים מי היא, דוחים אותה על הסף. אביבה נתקפת דיכאון ונאלצת לבצע בחירה - לשקוע או להתרומם.
כל פרק בספר מתאר את נקודת המבט של אישה אחרת שנפגעה מהפרשיה. הפרק הפותח עוסק באמה של אביבה, רייצ׳ל שפירו, גרושה יהודייה בת שישים וארבע, המשוטטת באתרי הכרויות ומחפשת להפיג את בדידותה. רייצ׳ל מביאה את סיפורה ואת "הצד שלה" של האירועים, ובאמצעותה אנו נחשפים לדמות ססגונית, יידישע-מאמא מלאת הומור. מתוארים בפרק גם הקשרים שלה עם בתה וכן מערכת היחסים בין רייצ'ל ובן זוגה, שמתגלה כבוגדני אף הוא.
פרק אחר עוסק בג'יין יאנג, בעלת עסק ומפיקת ואירועים ממיין, שהיא גם אם יחידנית ובת שלושים ומשהו. ג'יין מתוארת כאישה אסרטיבית וחזקה, אחת כזו שיודעת להילחם ולהסתדר. נדמה שאין שום קשר בין אביבה העדינה והתמימה לבין ג'יין, פרט לכך שהן אותה אחת. ג'יין היא אביבה שנאלצה ללמוד על בשרה איך להילחם על חייה. לאחר גילויי הפרשיה וחוסר היכולת שלה להשתקם ממנה, אביבה בוחרת לעזוב את פלורידה, להחליף שם וזהות ולהשתקע במקום רחוק, במיין. כך שבמקום לשקוע וכמעט להיעלם היא מתרוממת כמו עוף החול מן האפר ומצליחה לבנות את חייה מחדש, הפעם כאישה קרייריסטית חזקה. למרות זאת, ג'יין חולמת בלילות על אביבה גרוסמן ועל מי שהיא יכלה להיות, על העתיד שעליו נאלצה לוותר: "פרטי הרומן, שהיו סנסציוניים ונדושים ואנושיים, כצפוי, כיכבו בכל מהדורות החדשות ובכל העיתונים המקומיים במשך חודשים. בתחנה אחת אפילו יצרו פינה קבועה בשם Avivawatch, כאילו אביבה היא הוריקן או לוויתן אורקה שנתקע על החוף משום מה. חמש-עשרה שנים לאחר הפרשה, לוין עדיין מכהן בקונגרס; אביבה גרוסמן, שקורות החיים שלה כללו תואר כפול במדעי המדינה ובספרות ספרדית מאוניברסיטת מיאמי, בלוג בעל אחיזה עיקשת בתוצאות החיפוש של גוגל, וכמובן אותה תקופת התמחות ידועה לשמצה, לא הצליחה למצוא עבודה. אמנם לא הדביקו לה לחזה את חוט השני, אבל זה לא היה הכרחי. בשביל זה יש אינטרנט". (עמוד 86)
למרות שג׳יין לא מזדהה עוד עם אביבה ועם עברהּ ולמרות שהן אינן באותו המקום, ג'יין חומלת את עצמה, משלימה עם מעשיה ומבינה שהיא בסך הכל היתה בחורה שטעתה ושילמה מחיר כבד במיוחד. זווין כותבת באומץ רב על המחיר שנשים נאלצות לשלם, על המוסר הכפול שיש בחברה ועל חוזקה של הפטריארכיה. הרי חבר הקונגרס איתו אביבה ניהלה רומן לא נפגע במאום. הוא מצידו ממשיך לכהן בתפקידו ומפתח קריירה פוליטית ענפה. נדמה כי הדמויות הנשיות בעלילה לא מסוגלות להפילו, אבל הן כן מסוגלות להמציא את עצמן מחדש ולנווט את חייהן אחרת. כאן מצויה הגדולה של העלילה: היא עוסקת בחוזקות של האדם וביכולת של נשים לקום ולטפס בחברה לא שוויונית ולמרות הכל להכתיב את מסלולן. אביבה מסוגלת לקחת את האחריות על המעשים שלה וללמוד מהם. אמה של אביבה גם היא, מסוגלת לנווט את חייה אחרת למרות הפרשיה. חבר הקונגרס, לעומת זאת, נשאר בדיוק כפי שהיה. הוא לא מתואר כדמות מתפתחת, כיוון שהחברה לא דורשת ממנו את השינוי, את ההתפתחות וההכרה במעשיו - הוא מעולם לא נענש על מעשיו ולא משלם עליהם.
הפרק האחרון והחותם של הספר נכתב בגוף שני ומתאר את אביבה בצעירותה. הכנות והפשטות בה מובאים האירועים מעוררים סימפטיה וחמלה ובכך מציגים לפתע זווית אחרת לפרשיה. "אף פעם לא היית מאוהבת, וגם עכשיו את לא בטוחה שזה זה. הוא שונה לגמרי מכל מי שהכרת לפניו. הוא שונה לגמרי מהבחורים בגילך, לדוגמה צ'ארלי גרין. הוא חכם והוא מצליח והוא סקסי בטירוף. לא קשה לך למצוא סיבות להישאר במשרד עד השעות הקטנות. לא, את מתבלבלת. לא קשה לו למצוא סיבות להשאיר אותך במשרד עד השעות הקטנות". (עמ׳ 267)
זווין לא חוששת לגעת בעצב חשוף ולהציג את היחס אליו זוכות הנשים בחברה. הבחירה שלה בנושא טעון כמו ניאוף, אשמה וסלאט שיימינג היא בחירה נועזת. כתיבתה כנה והיא מתארת את הדמויות באופן שמעורר הזדהות מיידית. הצגת הזוויות השונות של הדמויות מעשירה את חווית הקריאה ומאפשרת גיוון והזדהות עם דמויות שאופיין שונה זה מזה. למרות הנושאים המורכבים הספר משלב הומור משובח וקלילות מתוחכמת, ובאופן כללי כתיבתו כובשת, כך שלאחר הקריאה בספר תרצו לשבת לקפה כמעט עם כל אחת מהן.
"ג'יין יאנג הצעירה", גבריאל זווין. מאנגלית: יעל סלע. הוצאת תכלת, 334 עמודים