כשנכנסתי לעולם המו"לות, חוק הספרים כבר היה בתוקף. אני מהדור שספריו לא הספיקו לחוות על דפיהם את ה"4 במאה", ומכיר את המציאות שבה נדרש ממני לנקוב מחיר למשך שנה וחצי ולקוות לטוב. כל התייחסות לחוק מעוררת סערה בענף הספרים, מצדדיו ומתנגדיו נלחמים על עמדתם בחירוף נפש ובאמונה יוקדת בצדקתם, ולכן טבעי שהצעתו של ח"כ יואב קיש לבטל את חוק הספרים ערב שבוע הספר מציתה שוב את הוויכוח הבלתי פוסק. התומכים בחוק יגייסו לעזרתם את העלייה בתמלוגים שמקבלים הסופרים ואת כמות הכותרים החדשים שיצאו לאור חרף החוק, ואילו המתנגדים יקבלו על מצבם של סופרי הביכורים שהסיכוי שהקוראים יתנו להם הזדמנות בבואם לרכוש ספר חדש הולך ופוחת, ויביעו חשש שעכשיו ההוצאות לא יסתכנו עוד ויבחרו בספרים מסחריים בלבד.

אלו ואלו דברי אנשי ספר חיים. אבל לא זו בלבד שתגובה בשיטת "הכל או כלום" לא תשפר את המצב, היא אף עלולה להחמיר אותו. יש בעיות בחוק הקיים והיו בעיות במצב שקדם לו, ולכן לטעמי ההתייחסות לעניין צריכה לבוא ממקום המבקש לשפר את החוק ולהתייחס לחוסרים שבו, במקום מגישה שסופה לשפוך את התינוק עם המים. נקודת פתיחה ראויה יכולה להיות הנושא שיש לגביו הסכמה רחבה בקרב תומכי החוק ומתנגדיו כאחד: גובה ההנחה שנאלצות הוצאות הספרים להעניק לרשתות הגדולות.

"תבונה ורגישות" מאת ג'יין אוסטן, הספר הראשון שהוצאתי, נמכר במכירה ישירה באתר ההוצאה ובחנויות העצמאיות בלבד, וזכה להצלחה נאה חרף העובדה שלא נמכר ב"צומת ספרים" וב"סטימצקי". עם זאת, בחלוף הזמן התחדדה אצלי ההבנה שמכירה בערוצים אלו נתקלת בתקרת זכוכית. ספר שנמכר בצורה כזו מסוגל להגיע לקהל מצומצם ביותר, ולהיכשל במה שאני מכנה "מבחן הדודה". כשדודה שלי מחפשת ספר, היא ניגשת לחנות הרשת הקרובה לביתה או למקום עבודתה. הסיכוי שתחפש ספר מסוים באינטרנט קטן מאוד ואצל חלקים גדולים באוכלוסיה כמעט לא קיים. רובו של קהל הקוראים הישראלי לא אוהב לקנות ספרים באינטרנט, ופריסת החנויות העצמאיות אינה רחבה מספיק ומוגבלת בעיקרה לאזור תל אביב והמרכז.

מצב כזה מעמיד אותי בפני דילמה: האם למכור את הספר שלי במכירה ישירה במחיר נמוך יחסית אך לקהל מצומצם ולהבטיח שרוב ההכנסה מגיעה להוצאה ולהשקעה בספרים הבאים, או למכור אותו ברשתות הגדולות במחיר גבוה אך להגיע לקהל רחב יותר, תוך שאני נאלץ לוותר על נתחים גדולים לטובת הרשת והמפיץ, ולשלם למתרגמים, לעורכים, למגיהים, למעמדת, למעצבת העטיפה ולדפוס מהסכום הזעיר שנשאר. ועוד לא התחלנו לדבר על שיווק ויחסי ציבור שיבליטו את הספר שלי בין שלל הכותרים המונחים בחנות. אם שיעור ההנחה שנדרשות ההוצאות להעניק לרשתות הגדולות יוגבל, אוכל לתמחר את הספרים במחיר נמוך יותר ובכל זאת להכניס להוצאה סכום שיאפשר לה לשרוד ולתת הזדמנות לספרות מאתגרת וייחודית שאינה פונה בהכרח לקהל הרחב.

אני מציע שבמקום להחריב את מה שכבר נבנה או להניח לו לקפוא על שמריו, נתחיל לשפר ולתקן מהמקום שבו יש הסכמה רחבה בין אנשי הספר. אני מאמין שמשם כבר יימצאו הפתרונות לכל שאר הבעיות, לטובת הקוראים והעוסקים במלאכת הספרות כאחד.

שי סנדיק הוא מתרגם ומייסד הוצאת "סנדיק ספרים" שנאלצה להקפיא את פעילותה לפני כחודש. בימים אלה יזמו ידידי ההוצאה קמפיין מימון המון באתר "Headstart" שיאפשר לה לשוב לפעילות ולהוציא את ספרה הבא, "שיר לאיזי ברדלי" שמוצע במכירה מוקדמת במסגרת הקמפיין. להשתתפות בקמפיין: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14530.