בעל זבוב, ויליאם גולדינג

אחווה, רעות, מנהיגות - לא רק שמות יפים לילדות אלא גם הערכים החשובים שבמרכזו של "בעל זבוב". זהו סיפור משעשע ומעצים על חבורת ילדים שנקלעים לאי בודד, ומכוננים חברה אנושית חדשה במקום. הם מתחלקים לשני שבטים - הראשון בהנהגת חנון טוב לב בשם ראלף, והשני תחת פיקודו של ילד מגניב בשם ג'ק. הם קצת רבים, קצת מתווכחים, קצת רוצחים ילד בשם חזרזיר (אחרי שהם מאבדים לו את המשקפיים), ובסופו של דבר ניצלים על ידי אוניית מלחמה, והכל בא על מקומו בשלום. המסר הוא שאפשר לעשות הכל ביחד - מלהדליק אש כדי לאותת לספינות שעוברות בקרבת מקום ויוכלו אולי לחלץ את הילדים ועד לכבות את אותה האש בדיוק, כי נסחפתם בהזיות הקרב שלכם, איבדתם צלם אנוש ואתם סוגדים לגולגולת של חזיר.

כריכת הספר באדיבות עם עובד

צחוק של עכברוש, נאוה סמל

סיפור ניצחון לא מדכא בכלל, שמתאים לקריאה משפחתית עם ילדים בגילי 9-10 ככה, כדי שהם יוכלו לדמיין שזה קורה להם. במהלך מלחמת העולם השנייה, נערה יהודייה נזקקת לחסותם של משפחת גויים, והם מחביאים אותה בתוך בור בחצר ביתם לאורך שנות המלחמה, שם היא גם חשופה לשורת פגיעות מיניות מצד בנם המתבגר של הגויים. היא טווה את הקש הזה לזהב, ומספרת את הסיפור הזה למשפחתה, שבתורה מפרסמת את הסיפור ברבים, מעבדת אותו למדיומים שונים שמכניסים להם מיליון. המסר הוא שהראש היהודי תמידי ודע להמציא פטנטים, ושאין קושי שאי אפשר להתגבר עליו עם קצת סבלנות.

כריכת הספר באדיבות ידיעות ספרים

אשמת הכוכבים, ג'ון גרין

הייזל וגאס בני ה-16 נפגשים בקבוצת תמיכה לחולי סרטן סופניים - ומתאהבים. הוא קצת יותר נאיבי, היא קצת יותר שחוקה וצינית אחרי שנים של מאבק במחלה, ולמרות תקופות של החמרה במצבם הבריאותי - פעם שלו ופעם שלה - הם מתגברים על הקשיים ואפילו עוקצים ביחד ארגון צדקה, שמגשים לילדים חולים את משאלותיהם האחרונות. הגיבורים טסים לאמסטרדם (על חשבונם של תורמים ישרים, מיינד יו), שם הם לוגמים לראשונה שמפניה ולומדים שמוות לא חייב לסמל את סופה של מערכת היחסים. המסר הוא שחשוב לא להוות נטל על מערכת הבריאות או המשפחה.

כריכת הספר באדיבות ידיעות ספרים

אם יש גן עדן, רון לשם

אף אחד לא ישכנע את לירז/ארז, הסג"מ הכי מורעל בצה"ל, שנסיגה מלבנון היא צעד חיובי. גם כשהחברים שלו לפלוגה ופקודיו סובלים פציעות או מתים; גם כשהצבא שותה לו אט-אט את שלוות הנפש ומערער את מערכת היחסים שלו עם בת זוגו, לילך; גם כשחיזבאללה ממטירים קטיושות על המוצב שהוא משרת בו ומחריבים אותו עד היסוד. עד שהנסיגה תצא לפועל, הוא ישתמש בכל סלנג צבאי רווח מתחילת שנות האלפיים ויתכחש להומוארוטיקה המובנית במצב החברתי המורכב שלו. המסר הוא שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם ואין לנו ארץ אחרת.

כריכת הספר באדיבות כנרת זמורה-ביתן

חדר, אמה דונהיו

קריאה ביקורתית יותר של "חדר" תחשוף שבכלל מדובר בסיפורה של אישה שלא משלמת שכר דירה או חשבונות, ומגדלת את הילד שלה ברווחה יחסית, על חשבונו של האיש שבמקרה חטף ואנס אותה כשהיתה בת 15. במבצע מורכב ונועז היא מצליחה להימלט משבייה, מה שחושף לראשונה את בנה בן ה-5 לעובדה שיש עולם שלם מחוץ לחדר שהעביר בו את כל חייו. המסר הוא שכל אישה יכולה לעשות הכל, ושמי שלא בורחת מהחוטף שלה - כנראה לא כזה סבלה בשבי.

כריכת הספר באדיבות ידיעות ספרים

ערות - נשים מדברות מיניות, תמר מור-סלע (עורכת)

אוסף של הודעות שרווקות, כנראה בנות 40, שולחות לגברים באמצע הלילה. המסר הוא שגבר שמכבד את עצמו, בחיים לא יגיד לאישה מה לעשות עם הגוף שלה, אלא אם כן הוא אומר לה לכסות את הגוף שלה ואז זה בסדר גמור.

כריכת הספר באדיבות ידיעות ספרים

הבת האפלה, אלנה פרנטה

כששתי בנותיה היו ילדות צעירות, לדה נטשה את ביתן המשותף וחזרה אל משפחתה רק אחרי שלוש שנים. עכשיו, כשבנותיה כבר בוגרות ועזבו בעצמן את הבית, היא מפתחת אובססיה לקשר בין ילדה ואם שהיא אינה מכירה, אך לא יכולה להפסיק לעקוב אחריהן. לדה מנסה להבין האם העובדה שעזבה את ילדותיה הופכת אותה לאמא רעה מהיסוד או דווקא לאמא טובה, שהעניקה לעצמה את מתנת הבריאות הנפשית לפני שחזרה לטפל בשתי ילדות חסרות ישע. המסר הוא שהיא טועה ושאמא טובה לא עוזבת את הילדים שלה אף פעם.

כריכת הספר באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד

התפסן בשדה השיפון, ג'יי. די. סלינג'ר

במשך שלושה ימים ואחרי שזרקו אותו מבית הספר, הנער הולדן קולפילד חורש את ניו יורק לאורכה ולרוחבה, ועורך חשבון נפש מדוקדק לנסיבות, המקרים והאנשים שהפכו אותו לטיפוש זועף כל כך, ועל הנחמה היחידה שבחייו: אחותו הצעירה והחכמה פיבי. המסר הוא שכשהאגם קפא - הברווזים עפים ממנו כל הדרך למקום הכי חם בגיהנום, כי לא חסרים כלי תקשורת שהשמאל יכול להתבטא בהם.

כריכת הספר באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד

רודף העפיפונים, חאלד חוסייני

דרמה חוצת יבשות על חייהם של שני חברי ילדות, אמיר וחסן, שגדלו כבנים לשני מעמדות חברתיים שונים על רקע אפגניסטן בשנות ה-70. עשרות שנים אחרי שהחיים הפרידו ביניהם ואחרי שאמיר עקר לארצות הברית, הוא חוזר פעם אחת אחרונה לעיר קאבול, ופותח מחדש את פצעי הילדות. המסר הוא שאפלייה קיימת רק בראש של מי שחושב שהוא מופלה.

כריכת הספר באדיבות הוצאת מטר