אם תסתכלו על טבלת הנקראים של אמזון, קצת אחרי ספרי "הארי פוטר", ליד סטיבן קינג ולפני "משחקי הכס" תוכלו למצוא נציג ישראלי מפתיע. ספרו של מיכאל עומר, "A Killer's Mind", שיצא תחת השם מייק עומר, כבש לפני כחודשיים את המקום הראשון בטבלת המכירות של אמזון. ספר המתח (מותחן בלשי שמתרחש בשיקגו) יצא במקור באנגלית והפך ללהיט בקרב חובבי הז'אנר, הוא נמצא כבר 7 שבועות ברשימת רבי המכר של וושינגטון פוסט, ונשאר 7 שבועות ברשימת הנקראים של אמזון.
הסופר הישראלי אינו מוכר במיוחד בחוגי הספרות בארץ, למרות שכבר פרסם ספרים בהוצאות מקומיות מוכרות. הוא פרסם 13 ספרים מאז שהיה בן 16. "הגיאוגרפיה של סוף העולם", ספר פנטזיה קומי שיצא בהוצאת אופוס, מכר קצת פחות מאלף עותקים. בגיל 19 הוא הוציא ספר נוסף מאותו ז'אנר, שהיה לדבריו "פלופ מוחלט". לפני חמש שנים הוא הוציא בהוצאות כתר וכנרת זמורה-ביתן, את הספר "נדודי שינה", אימה לבני נוער, שיצא בדיוק עם חוק הספרים. גם הספר הזה לא מכר. אחרי זה "קצת נגמר לי מלהוציא ספרים בארץ, אחרי כמה זמן שמעתי קצת על הוצאה עצמית באמזון, והחלטתי לנסות את זה".
בשלב בראשון הוא תרגם בעצמו את "נדודי שינה" לאנגלית, "הוא היה פלופ גם באמזון, אם קודם האשמתי את חוק הספרים, אז גם באמזון פשוט לא הצלחתי למכור אותו". אחרי עוד המשכון וניסיון נוסף בז'אנר, הוא עבר לכתוב ספרי מתח ומסתורין, תחת שם העט מייק עומר. הוא מסביר שבספרי ז'אנר, מומלץ להקדיש שם עט ספציפי לכל ז'אנר שאתה כותב בו, כדי למקד את המיתוג (גם בשביל לפשט את העניינים בשביל האלגוריתם של אמזון), וכדי לא לערבב בין קהלי היעד. מי שרוצה את ספרי המתח של מייק עומר, לאו דווקא יתחבר לספרי הפנטזיה של שם העט הנוסף, אלכס ריברס. בעולם ספרי הז'אנר, אנשים רוצים לדעת למה לצפות, ואם אתה מאכזב את הקוראים, אתה תרגיש את זה בביקורות.
אז מייק עומר פרסם את ספרו הראשון, ספר מתח בשם "Spider's Web", שהביא לו את ההצלחה המסחרית הראשונה: "אחרי שהוצאתי את הספר הזה, כבר התחלתי להיות סופר במשרה מלאה. עזבתי את העבודה שלי והתחלתי לכתוב ספרים, זה בפירוש היה השלב שבו יכולתי להרשות לעצמי. יש לי איזה תזרים הכנסות, לא משהו מטורף, אבל מספיק כדי שאוכל לכתוב במשרה מלאה".
לספר הזה הוא כתב שני המשכים, באותה עיירה עם אותו בלש, שניהם גם בהוצאה עצמית, וגם הם מכרו במידה מספקת. מתוך הטרילוגיה הוא לקח את אחת הדמויות המשניות מ"Spider's Web", פרופילאית של ה-FBI (פסיכולוגית בשירות הממשלה שמייצרת פרופיל פסיכולוגי ודמוגרפי של הרוצח האפשרי כדי למקד את החקירה) בשם זואי בנטלי, וכתב סביבה ספר מתח חדש שעלילתו מתרחשת בשיקגו, "A Killer's Mind". הוא שלח את כתב היד להוצאת "Thomas & Mercer" אחרי שכבר הוכיח מידה מסוימת של אמינות ויכולת להצליח בז'אנר. הם קיבלו את הספר, אבל דחו את הוצאתו בשנתיים. בזמן החסר, הוא כתב ומכר שישה ספרי פנטזיה אורבנית תחת שם העט אלכס ריברס (ארבעה מהם בשיתוף עם הסופרת C.N. Crawford), גם הם זכו להצלחה.
אחת הסיבות להצלחה המטאורית של "A Killer's Mind", קשורה גם לעובדה שהספר השתתף בצורת קידום שנקראת "amazon first reads", שבה אמזון מעניקה מתנה למנויי Prime ספר בחינם מתוך מבחר קטן שמוצע. מכיוון שהוצאת "Thomas & Mercer" שייכת לאמזון, הם קיבלו אפשרות לבחור ספר שייכנס למבצע, ובחרו בספרו של עומר. זה מה שהקפיץ את הספר למעלה, והוא ניתן למאות אלפי אנשים, אך גם מחוץ למבצע, הספר מכר 50 אלף עותקים רק בחודש האחרון.
ההכשרה של עומר בעולם השוטרים והרוצחים הסדרתיים הגיעה מקריאה של ספרים אוטוביוגרפיים של פרופילאים לשעבר, כמו גם מחקר מעמיק בקריאה על רוצחים סדרתיים. לשאלה אם הוא תמיד התעניין ברוצחים סדרתיים הוא ענה בפשטות, "לא. התעניינתי ברמה שאם היה ספר טוב כמו 'שתיקת הכבשים', אז קראתי ואהבתי, אבל לא היה לי עניין מיוחד ברוצחים סדרתיים". ההסבר שלו להתמקדות מאיר את הגישה התכליתית שאפשרה לו להגיע להצלחה כל כך מהר: "יש הרבה ספרים מאוד מצליחים שעוסקים ברוצחים סדרתיים, האמריקאים מאוד אוהבים רוצחים סדרתיים".
כמה מתוך ההחלטות זה "האם זה יעבוד", ביחס למה שאתה רוצה לעשות?
"לא הייתי כותב ספר מז'אנר שאני לא אוהב, רומנטיקה למשל. אני קורא המון ז'אנרים שונים, ולכן אין לי בעיה לכתוב בהרבה ז'אנרים, חשוב לי שהדמויות יהיו טובות, שהסיפור יהיה טוב, הז'אנר הוא די שולי. אז מהבחינה הזאת אני מאוד רוצה לכתוב את הספרים האלה, אבל אז אני פשוט בוחר את מה שאני יודע שילך יותר טוב".
"רצוי, אם אתה מתפרנס כתיבה, שתכתוב משהו שאתה נהנה לקרוא", אך הוא מוסיף, "אגב, זה לא הכרח". כלל הברזל, אם רוצים להתפרנס מכתיבה, "זה לכתוב בז'אנר שיודעים שהוא מוכר טוב".
חוץ מהמכירות, איך ההרגשה לקרוא אלפי ביקורות, כמעט כולן חיוביות?
"כן, כן. 'A Killer's Mind' מקבל ביקורות מאוד טובות, הרבה יותר טובות ממה שחשבתי. הכיף של הבוקר עם הקפה זה לקרוא את הביקורות החדשות שצצו".
אז כמה זה באמת ריאלי להגיע למקום שבו אתה נמצא? אם סופר מחליט באמת להתמקד במה שיכול למכור?
"להגיע למצב שבו אתה מתפרנס מזה, זאת מטרה לגמרי סבירה. אני אביא לך דוגמה מספרית, כשהתחלתי את הקריירה בספרות עצמאית, יצרתי קשר עם משהו כמו 30 סופרים אחרים, גם מתחילים בתחום, שכולנו התחלנו בערך באותו זמן, אמריקאים, רק אני ישראלי. כולנו לא מכרנו אז כמעט שום דבר. מתוכם חצי כרגע מתפרנסים, שמונה מתוכם מתפרנסים ממש טוב, הרבה מעל השכר הממוצע, ושמונה מהם מתפרנסים יפה".
"זאת אופציה ריאלית אם אתה מסוגל לכתוב ספר טוב, וללמוד איך לדחוף אותו. אם אתה מסוגל ואם יש לך כוח רצון. ברגע שזה הפוקוס שלך, הסיכויים הם יותר מחצי, כי גם מתוך החצי שלא הצליחו, ארבעה עדיין לא סיימו ספר, ויש עוד כמה שפשוט מסרבים לכתוב בז'אנרים שמוכרים. אלה שממש היה להם פוקוס, כמעט כולם הצליחו".
אם אתה מסתכל על סופרי מתח בארץ, אתה חושב שהם היו יכולים להצליח בשיטה הזאת?
"חד משמעית. יש את המכשול של השפה, אבל גם אז אפשר למצוא מתרגם". העלילות צריכות להתרחש בארה"ב, האמריקאים אוהבים סיפורים שמתרחשים באמריקה. את הידע שלו על המדינה הרחוקה הוא שואב כמו כולנו, מסרטים, סדרות וספרים. הגישה לפיה עליך לכתוב על מה שאתה מכיר הכי טוב לא מתיישבת עם שיטת העבודה של עומר. האמריקאים אוהבים סיפורים על אמריקאים, וזה מה שהוא יספק להם.
נראה שעיקר הרתיעה נוגע לסטיגמה שיש לספרי ז'אנר פופולאריים, כמו גם לספרות עצמאית. למרות שזה קל מתמיד, סופרים תמיד ירצו שהוצאה תבחר בהם, תסמן את הספר שלהם ותעניק להם גב, כמו הוויתור על החלום של לראות את הספר שלך על המדף בחנות ספרים. "זה לא יקרה בספרות עצמאית, אתה מוותר על החלום הזה. יש גם את הסטיגמה, כשאתה אומר שאתה כותב ספרות עצמאית, זה יותר בארה"ב, שם היה בשנים האחרונות הרבה אנטי לסופרים עצמאיים".
בתוך מי שמכר בהוצאה בישראל וגם עצמאי באמזון, מה עדיף?
"אני מעדיף להצליח, כמו 'A Killer's Mind' שלא יצא עצמית, ואז אתה יכול להצליח הרבה יותר. עכשיו כשיש לי שם, אני אוציא ככה, לפחות תחת שם העט הזה. אבל לפני שאתה מצליח, הרבה יותר טוב להוציא עצמית, זה הכל עליך, השליטה בידיים שלך. אם לא הצלחת, אתה לא יכול להאשים אף אחד, תמצא את הסיבות שלא הצלחת ותעשה משהו אחר".
דיברנו על התמקדות בז'אנר שמוכר, אבל מעבר לכך, מה הדברים החשובים שעוזרים לקדם את הספר?
"קודם כל הכריכה, הרבה חושבים שזה לא כזה קריטי, זה סופר קריטי, במיוחד באינטרנט. לעשות כריכה שמתאימה לז'אנר, לא רק יפה. וברגע שעשית כריכה שמתאימה לז'אנר, לפרסם והרבה בפייסבוק ובאמזון".
זהו, רק פרסומות לספר בפייסבוק ובאמזון?
"בהתחלה ניסיתי דברים כמו לשלוח לבלוגים, להשיג ביקורות. לאט לאט הבנתי שזה שטויות, ששום דבר מהדברים האלה לא באמת עובד. כל מה שעובד זה פרסומות בפייסבוק ואמזון. זה הכל".
זה נשמע פשוט מדי, אין איזה סוד?
"תשמע, אתה צריך בסופו של דבר לדעת לכתוב. אבל אחד מסופרי המתח בארץ נניח, שכותבים טוב כבר, אם מישהו מהם היה עושה את מה שאני עשיתי, סיכוי טוב שהוא היה מצליח".