לבידו
תרבות
תרבות

שובר את הזגוגית: תכירו את SHIZ

הוא רק בן 20, אבל אמן הרחוב SHIZ לא מפחד לבקר את הקהל ("יותר מעניין להיות מת מאשר לחיות ככה"), להתעמת עם המשטרה ("אני רץ מהר") ולהציב דרישות לחבריו לסצנה ("תהיו מקוריים"). אמן הרחוב שאתם צריכים להכיר, רגע לפני שהוא עוזב את חיפה ויוצא לכבוש את העולם

שני נוי | mako | פורסם 02/02/16 18:28 

SHIZ הוא אמנם אמן צעיר בתחילת דרכו, אבל כבר יש לו מה לומר על הז'אנר ועל הסצינה בתוכה הוא פועל. יש לו מה להגיד לכם – שגרה זה למתים. תפסיקו להיות ריקניים, ותתחילו לחיות את החיים שלכם. "אני בנאדם נורא ביקורתי, וזה בא לידי ביטוי בעבודות שלי, ובפרסונה שלי כאמן. אני מעביר ביקורת על אנשים באופן כללי, וזה מתבטא גם ביצירות שלי", אומר SHIZ. "גרפיטי זה מדיום מאוד מעניין, אתה לא מוגבל במרחב, וההגבלה היחידה היא החוק, שזה דבר שהוא נורא גמיש. במיוחד אם אתה רץ מהר".

שם: SHIZ

מיקום: חיפה, "אבל עובר לירושלים בקרוב, ואחרי זה לעולם הגדול"

גיל: 20

כמה שנים בעניינים? "התחלתי עם הגרפיטי לפני 5 שנים, ציירתי זין על בניין במרכז חורב בחיפה, היה מצחיק. כרגע אני בתקופה של רוגע מגרפיטי, כי הרבה פעמים אני מרגיש שכשעושים גרפיטי בצורה אינטנסיבית מדי, אתה קצת שוכח למה אתה עושה את זה לפעמים".

מה המטרה? "בשבילי הכוונה היא לכפות על אנשים לראות את האמנות שלי ולהצדיק את מה שהם רואים במשהו שהוא מעניין, שאני מכניס לתוכו איזשהו תוכן שהוא ביקורת על האנשים שרואים את זה. היתה עבודה שעשיתי בתל אביב של אישה שיושבת על חד אופן מפונצ'ר, הראש שלה פתוח ובתוכו יש חדר חלול. זה היה קצת על הריקנות הזאת – שאנשים הם נורא ריקניים, הם לא זזים, לא חווים את העולם. נתקעים במקום.

 

"זה נוגע ל-90 אחוז מהאוכלוסייה. זה לא הקומפורט זון שלהם, זה יותר מזה, זו נקודה שמוגדרת חברתית כאילו נכון להיות בה ולחיות לפיה, שהיא בעיני נורא משעממת ומורידה את המהות של החיים. יותר מעניין להיות מת מאשר לחיות ככה".

תגדיר את הסגנון שלך: "הסגנון שלי הוא פופ-ארט סוריאליסטי עם נגיעות אבסטרקטיות מתונות. אני מאוד אוהב את תקופת הרנסנס והבארוק, תקופות מאוד מעניינות באמנות. דאלי, פיקאסו, קלוד מונה, אדוארד מאנה ואנדי וורהול".

איזו יצירה שלך אתה הכי אוהב? "מארי. פרצוף של בחורה שנוזל על עלה כמו מים. אחד הציורים היחידים שהייתי הכי קרוב להצליח לעשות בו את מה שרציתי. והגרפיטי שלי שאני הכי אוהב – בתכלס, אני בכלל לא אוהב את הגרפיטי שאני עושה, אבל בהתחלת דרכי הייתי הכי נהנה לעשות גרפיטי גס, זה היה מה שהכי הצחיק אותי. גם כי אסור לעשות את זה וגם כי זה היה משחרר. אולי כי אנשים לא אוהבים לראות את זה. ואולי פשוט כי הייתי אז בתיכון".

איזו יצירה שלך אתה הכי פחות אוהב? "אני לא אוהב את רוב מה שאני מצייר, אבל הכי פחות אוהב את הגרפיטי שעשיתי לתערוכה של 'WE' שעד היום מוצג בירושלים".

איזו יצירה שלך אנשים הכי אוהבים? "אנשים הכי אוהבים את היצירה שלי שנקראת 'love right' – יש שם הרבה תנועה, צבעים נעימים, נורא חם".

פרויקטים מעניינים שעשית: "היה פרויקט לא מזמן באוסטרליה שהיה מעניין, מורכב מ-20 אמנים מכל העולם והיה לי הכבוד להיבחר ולעצב כוס. התערוכה נועדה לעזור לחיות פגועות באוסטרליה – כל מיני כלבים נטושים וזה".

"גם הפרויקט בתחנה המרכזית בתל אביב, כי רק להיות שם ולעבוד פשוט חשף אותי להרבה טיפוסים מפוקפקים שהיה מעניין לראות, הם היו גם מפחידים ברובם – מהגרים, הומלסים. קצת מפחיד לצייר לידם, אתם לא יכול לדעת מה הולך לקרות לך – אם הם רק יסתכלו או שירצו להפריע לך".

מה עם שיתוף פעולה עם עוד אמנים? "מבחינה רעיונית זה אחלה, אבל פיזית אני אף פעם לא מרגיש את הטעם בזה. זו מין מלחמת אגו שקטה, בזמן העשייה זה לא באמת הרמוני, זו לא ההרמוניה המעניינת שלשמה אנחנו עושים את היצירה. זה רק יוצר מן מלחמה כזאת – מי יותר בולט וקופץ מהקיר ומי יותר נבלע בציור".

המשטרה, יחסינו לאן? "הרבה פעמים הגיעה משטרה, אבל לא עצרו אותי אף פעם, כי אני רץ ממש מהר".

מה טומן בחובו העתיד? "אני רוצה להיות במאי של סרטי אנימציה מעניינים, שישברו את הזגוגיות של האינטרנט".

מילים לסצינה: "אני חושב שחשוב שאמנים באשר הם ינסו פחות להיסגר בתוך סגנון אחיד שנוצר, כולם נראים פחות או יותר אותו הדבר ומאבדים את העניין בעיקרון של האמנות – אני בעד שכל אחד יצייר ויוציא את זה מעצמו - לא כמו העתקה או התיישרות לסטנדרטים מקובלים. תהיו מקוריים".

עוד אמנות רחוב ב-mako תרבות: 

תגובות סגור
...טוען
מקרא: = תגובה ללא תוכן   = תגובה עם תוכן