תערוכת "לחם ושושנים", המוצגת כעת בתל אביב, רותמת אמנים נחשבים כמו מיכל רובנר, ציבי גבע וסיגלית לנדאו למען שילובן של נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי. יוזם התערוכה ניר נאדר והאמנית זויה צ'רקסקי מספרים על ההתגייסות הנלהבת, התרומה לכלכלה הישראלית, והקשר בין אמנות לפוליטיקה
סמל המאבק. רוזה פארקס. איור: זויה צ'רקסקי
"כל אדם באשר הוא מעורב בפוליטיקה, כשם שהפוליטיקה מעורבת בחייו וקובעת את האופן שבו יחיה אותם. האמנות היא תחום שאנחנו רוכשים לו כבוד רב משום אהבתנו ליופי שעומדת בבסיסה. לכן, כשאמנים נוקטים בדרכים כאלו או אחרות בעמדות פוליטיות, יש לזה משקל ציבורי. החוכמה היא ליצור פוליטיקה שמשפיעה".
כשניר נאדר, אמן חברתי פעיל, מדבר על "פוליטיקה שמשפיעה", הוא מדבר על תערוכת "לחם ושושנים". זו תערוכה המתקיימת זו השנה התשיעית ומוקדשת למאבק לשוויון זכויותיהן של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל. נאדר, שמכהן בין השאר כמספר 2 במפלגת הפועלים דעם, הוא יוזם ומפיק התערוכה, שבמסגרתה אף נמכרות יצירות האמנות המוצגות בה.
זויה צ'רקסקי, מהאמניות המוערכות והנחשבות בישראל, נמנית עם האמנים שתרמו מעבודותיהם לתערוכה. כמו נאדר, גם צ'רקסקי פעילה מזה מספר שנים בדעם ומאיירת עבור המפלגה במסגרת קמפיינים ופרויקטים מיוחדים. כמי שעלתה מאוקראינה ב-1991, וכמי שחיה עם בן זוג סודני, המאבק של צ'רקסקי למען זכויותיהם של המיעוטים הוא גם מאבק אישי. במסגרת "לחם ושושנים" מציגה צ'רקסקי ציור המודפס על חולצות – דיוקנה של רוזה לואיז פארקס, פעילת זכויות האזרח שסירבה ב-1955 לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן וחוללה מהומה שהביאה בסופו של דבר לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית בתחבורה הציבורית.
במקביל לתערוכת "לחם ושושנים" מציגה בימים אלה צ'רקסקי תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד. "בשנים האחרונות אני מתעסקת בשאלה איך לצייר מהתבוננות, כיצד לתרגם את המציאות שאני רואה לשפה ציורית", מספרת צ'רקסקי. "העבודות שמוצגות בתערוכה מציגות את הדרך הנכונה ביותר עבורי כיום".
סמל המאבק. רוזה פארקס. איור: זויה צ'רקסקי
לחם, עבודה, אמנות
ב"לחם ושושנים" מוצגות 800 יצירות של 450 אמנים, ביניהם מיכל נאמן, מיכל רובנר, סיגלית לנדאו, ציבי גבע, דגנית ברסט, ישי גולן, אוהד פישוף ורבים אחרים. "רבים מהאמנים הם מהפכנים ורואים את היופי שברעיון האנושי של חיים משותפים ליהודים וערבים המבוססים על שלום, שוויון וצדק חברתי", מספר נאדר על התגייסותם המרשימה של יוצרים רבים לתערוכה. "בגלל ריבוי היצירות והאמנים נוצרת סביבת השפעה גדולה, ולקהל הרחב זה גם פסיפס מרהיב של אמנות".
במסגרת התערוכה מופנה 75% מסכום המכירה לפרויקט, ו-25% - לאמן. בשנה שעברה נמכרו ב"לחם ושושנים" עבודות בסכום מצטבר של 170 אלף דולר. "בזכות התערוכה פתחנו השנה מקומות עבודה ליותר מ-500 עובדות בענף החקלאות, בתנאי העסקה הוגנים", מספר נאדר, "זאת בנוסף לשינוי התודעתי שמתחולל בחייהן של הנשים באמצעות קורסים שונים של העצמה והכשרה מקצועית. דרך הפרויקט הזה, נשים צומחות להיות מנהיגות חברתיות. 'לחם ושושנים' היא ההוכחה שאמנות יכולה להשפיע ולעורר שינוי".
נאדר מזכיר כי על אף היותו (כמו רבים מהאמנים המציגים בתערוכה) פעיל בדעם, התערוכה אינה משרתת את האינטרסים של מפלגת הפועלים. "ייסדנו את התערוכה לטובת מטרה חברתית שאינה משרתת את דעם, אלא את הנשים הערביות, אזרחיות ישראל, שרובן המוחלט מובטלות. באותה עת, זה משרת את הכלכלה הישראלית, משום שאנשים עובדים מוסיפים ערך כלכלי. לכן, באמצעות התערוכה ופרויקט נשים ועבודה של ארגון העובדים 'מען' ו'סינדיאנת הגליל', הגענו להסכמה פוליטית רחבה שגם אנשי שמאל כמו יולי תמיר ועמוס שוקן וגם אנשי ימין כמו נפתלי בנט יכולים להזדהות אתה".
תערוכת "לחם ושושנים" מוצגת עד ה- 6 בינואר במתחם קסטיאל As Is, משה מאור 2, תל אביב. שעות הפתיחה: ימים א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-16:00. לפרטים נוספים: breadandroses.org.il
תערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי מוצגת עד 31.1.2015 בגלריה רוזנפלד, רח' שביל המפעל 1, בניין 6, ת"א. שעות פתיחה: ימים ג'-ה', 19:00-12:00, יום ו', 14:00-11:00; שבת, 13:00-11:00. בשבת ה-3.1 בשעה 12:00 יערך במקום שיח גלריה עם האמנית.
