הסיכויים לכך שאתם קוראים את הכתבה הזו כשאתם בסוג מסוים של בידוד או ריחוק חברתי - גבוהים למדי. ובהתאם, אולי גם אתם מטפסים על הקירות מרוב שיעמום ומחפשים איך להסיח את הדעת או דווקא להעשיר אותה בימים טרופים כאלה. הסופרת מרגרט אטווד, שכתבה בין השאר את "סיפורה של שפחה" (ואת ספר ההמשך החדש, "העדוית"), "עין החתול" ו"המתנקש העיוור", ניצלה את הבמה הפומבית שלה בטוויטר, והמליצה על שורת ספרים למתבודדים.

"אוקיי, חברי טוויטר, בעודי מסתופפת במחילה שלי, מה תרצו יותר מכל? א) המלצות על ספרים מנחמים ב) המלצות ספרים על מגפות ג) המלצות לספרי שירה ד) המלצות על דברים טיפשיים, מוזרים או שגרתיים שעשיתי כדי להעביר את הזמן - שממילא יעבור", שאלה הסופרת, ואז גם השיבה. ואטווד לא הסתפקה בתשובה לסעיף אחד, אלא המליצה מכל וכל.

בקטגוריית ספרי המגפה - בקשה שהגיעה מהשחקנית מיה פארו - המליצה אטווד על "הדבר" של אלבר קאמי. רומן בחמש מערכות על מגפת דבר שפוקדת עיר ואת תושביה, שמנסים להסתדר במציאות חדשה שנסובה כולה סביב מחלה. ואם לא די לכם בחולדות שמשתלטות על העיר, אטווד המליצה גם על "חולדות, כינים והיסטוריה" של הנס צינזר (שלא תורגם עדיין לעברית) ועל "רובים, חיידקים ופלדה" של ג'ארד דיימונד שראה אור בעברית ב-1997. שני הספרים סוקרים את התפתחויותיהן של חברות אנושיות בנקודות שונות בהיסטוריה, ואיך ההתפתחויות האלה הונעו באמצעות שינויים חיצוניים - מחלות במקרה של "חולדות, כינים והיסטוריה" ("אחת הקלאסיקות", כתבה עליו אטווד) ופיתוחים חקלאיים או טכנולוגיים במקרה של "רובים, חיידקים ופלדה".

אטווד סיפקה גם מספר המלצות אסקפיסטיות יותר. היא המליצה על הספר החדש של גייל גודווין ("הבעל הטוב", "ערב היום הבא") - "Old Lovegood Girls", אותו תיארה אטווד כך: "אם אתם זוכרים את שנות החמישים, הנה הן! כמו כן, סיפור על חברות נשית ארוכה ומתפתלת, שלוקחת אותנו דרך העשורים שחלפו מאז… כתמיד, מפוכח ומדויק". בהמשך כתבה גם על "נערות הכפר" מאת עדנה אובריין - שלוש נובלות שאוחדו לרומן התבגרות שלוקח את הגיבורות שלו מכפר קטן באירלנד לעיר הגדולה, דבלין - ועל "עידן התמימות" של אידית וורטון, סיפור פתלתל על אהבה חוצת מעמדות בחברה הגבוהה של ניו יורק במפנה המאה העשרים. "נערות הכפר" ראה אור בעברית בהוצאת כנרת, זמורה ביתן, ו"עידן התמימות" יצא בכתר ספרים. ספריה הקודמים של גייל גודווין, אגב, ראו אור בהוצאת מודן.

אטווד קינחה את ההמלצות שלה בשתי קריאות רוחביות לחובבי המתח. היא המליצה על סדרת הספרים של פקד מגרה מאת הסופר הצרפתי ז'ורז סימנון (תשעה מהם ראו אור בעברית בהוצאת עם עובד), ועל ספרי תעלומות הרצח של אגתה כריסטי, אותם סיווגה דווקא כספרים מנחמים. "גברת מארפל או הרקול פוארו. תירגעו מיד", כתבה, "בעיקר עם גם מארפל, מרגיעה כל כך. היא תמיד יודעת. כמו כן, הסריגה".

ואם אתם מחפשים גם המלצת צפייה, אטווד ממליצה להעביר את הזמן בבידוד עם הקלאסיקה הקולנועית "החותם השביעי" שביים אינגמר ברגמן. זהו הרהור ארוך ומורכב על התעקשותם של החיים לשגשג גם נוכח הנסיבות המדכאות ביותר, ומתרחש, אלא מה, על רקע המגפה השחורה במאה ה-12. תזהו ממנו את סצנת משחק השחמט של האביר אנטוניוס ומלאך המוות, ואולי באמת זה הזמן להתמסר סוף-סוף לסרט השלם.