לאחרונה התבקש בעל חברת מוניות גדולה בירושלים לתת הצעת מחיר עבור נסיעות שונות ברחבי ישראל. המבקשת הייתה מרינה נאמן, מנכ"לית בלט ירושלים, עמותה שהוקמה ב-2004 לקידום המחול הקלאסי, ומחזיקה בית ספר לבלט ולהקת מחול. נאמן קיבלה את הצעת מחיר ומסרה כי קיבלה הצעה זולה יותר.
יומיים לאחר מכן התקשרה המנכ"לית שוב ואמרה כי היא מוכנה לשלם את המחיר הגבוה יותר, ובלבד שהחברה תתחייב לספק נהג יהודי. מנהל החברה שקיבל את השיחה שאלה אותה "איזה יהודי בדיוק את רוצה...?" וגם שאל האם היא ילדית הארץ, ומשענתה לו כי היא ילידת ברית המועצות לשעבר, תהה האם היה מקובל עליה לו היו מבקשים מדריכת בלט לא יהודיה.
בשלב זה עלתה השיחה לטונים גבוהים והתסיימה. בהמשך פנתה במייל והתלוננה על התנהגותו: "אני חייבת לקחת בחשבון ולדאוג לביטחון של עובדים שלי", כתבה. רציתי לשמוע איך הוא, איש שדבר איתי בטלפון, היה מגיב אם בן או בת שלו חוזרים מאוחר בלילה אחרי העבודה עם נהג ערבי".
המנכ"לית נאמן לא מבינה מה הבעיה: "זכותי לדאוג לביטחונם של תלמידים ורקדנים שלי, אם אני נוסעת רחוק וחוזרת בשתיים בלילה", אמרה, "היו לנו גם נסיעות עם נהגים ערבים אבל המצב הביטחוני הידרדר לאחרונה, וגם הורים דורשים נהגים יהודים. אני לא אפתח במלחמה. זכותי לבקש כל נהג שאני רוצה".