"האחרות", שהרה בלאו

ברית חשאית שכרתו ביניהן כשהיו סטודנטיות באוניברסיטת בר אילן זוכה לבחינה מחדש כעבור שנים כשחברותיה של הגיבורה מתחילות להירצח באכזריות. בספרה החדש, מצליחה בלאו לשלב בכישרון רב בין "צופן דה וינצ'י", יהדות ו"בנות". הוא כיפי, סוחף, מדויק באבחנותיו ומלא הומור. למי זה מתאים? כל מי שייהנה ממותחן שנון, ישמח לקרוא את הספר הזה. תנו אותו לחברה רווקה, הסתכלו לה עמוק בעיניים בזמן שאתם פוזלים (מאתגר כשלעצמו) ואמרו בקול צרוד "You’re next". הן יעריכו את זה בדיעבד.

האחרות

"המנהרה", אברהם ב. יהושע

מהנדס כבישים ותיק מראה סימנים של שיטיון. כדי להאט את התקדמות המחלה דוחקת בו בת זוגו להצטרף למהנדס צעיר בתכנונו של כביש סודי. הניסוי מצליח ומאפשר למהנדס המבוגר להיוולד מחדש. למי זה מתאים? לכל מי שחשב ששאר הפריטים ברשימה הזאת הם פוסט-מודרניים לו מדי וביקש משהו מכובד או מוכר יותר, ולמי שאוהב סיפור מצוין, שנכתב על ידי אחד מטובי מספרי הסיפורים שיש לקאנון הישראלי להציע.

"הראיון האחרון", אשכול נבו

שנים אני מראיין סופרים ואמנים ומדמיין בראש תשובות אפשריות ובלתי אפשריות לשאלות שאני שואל, שאלות שהייתי רוצה לשאול, ובקיצור אני חי חיים שלמים, מקבילים, של ראיונות שלא מתקיימים, כמו גיבור-על, רק מוזר ולא מועיל. לכן התרגשתי כששמעתי שספרו החדש של נבו הוא ראיון מדומיין. הסופר מנסה לענות כמיטב יכולתו על השאלות שנשלחו אליו תוך שהוא נחשף ומסתבך בדרך. גיים און. למי זה מתאים? כל אוהביו של אשכול נבו ישמחו לקרוא בו; הוא מקורי וכתוב נהדר ומקיים משחק מתוחכם ומעניין של בדיון ומציאות (כי נבו הוא סופר, שמתראיין, והוא כותב על סופר, שמתראיין. ווינק-ווינק).

"21 מחשבות על המאה ה-21", יובל נח הררי

זה באמת מרגש שאינטלקטואל ואיש אקדמיה מצליח לפרוץ למיינסטרים בלי שהוא מתפשר על מורכבות הרעיונות שהוא מנסה להעביר, כך שספר חדש של יובל נח הררי על המגמות הצפויות לנו בהמשך המאה הוא באמת מרגש. ואז גם מגלים שהוא כותב, היטב ובאופן מרתק, על החרדות שלנו - על עבודה, מלחמות, לאומיות, הגירה, טרור... אחלה. שנה טובה גם לך, יובל. למי זה מתאים? לאבא שלי, זה קודם כל. אבל אחרי שתקראו אותו תחשבו שהוא מתאים לכל אדם שתפגשו ואתם צודקים לחלוטין, קחו בחשבון רק שהצד השני עלול לחשוב שאתם מעיקים עליו.

21 מחשבות

"כל מה שקרה שם באמת", ברין גרינווד

פאנק-רוק. מהמשפט הראשון. הרומן הזה, שנבחר לפתוח את הסדרה החדשה של הוצאת עם עובד, הוא רומן ממזרי על ילדה בת שמונה להורים נרקומנים, שרוקמת רגשות עדינים ועזים לבחור בן 21 שהיא מצילה מתאונת אופנוע. הוא יאתגר את התפיסות הליברליות שלכם, אם אתם עדיין מחזיקים בכאלה, אבל לפני כן יספר לכם סיפור יפה, לרגעים פיוטי, על חיים ואהבה וחברות. למי זה מתאים? תזכרו שגם "לוליטה" הרעיש עולמות בזמנו, ותנו את זה לבני העשרה השוהים בסביבתכם אחרי שתסיימו לקרוא בעצמכם.

כל מה שקרה שם באמת

"היה היתה", יעל נאמן

ביכולת כתיבה מופלאה משרטטת יעל נאמן את דמותה הספק-פיקטיבית (אבל אמיתית להפליא) של אישה תל אביבית מעולם הספרות, שהפליאה למחוק את רישומה מהמרחב. נאמן מאירה בפנס על עקבות שהותירה כביכול דרך ראיונות, פיסות זיכרון ומעט עדויות, בזמן שהיא מדברת על בני הדור השני לניצולי השואה. למי זה מתאים? כמו ספרה הראשון, "היינו העתיד", אני חושב שגם הספר הזה קולע ללא מעט קהלים, בטח לכאלה שכבר אוהבים לקרוא. אז בקיצור, לכולם.

 "אם כרגע מה שבוער בך זה פילאטיס בזה את צריכה להתמקד", יונתן רז פורטוגלי והילה טוני נבוק

סיפורים קצרים מהמרחב הציבורי, רשמים, שברי שיחות ופרקי התבוננות. לצד הפרגמנטים הלפעמים מצחיקים ולפעמים מהורהרים של יונתן רז פורטוגלי, אפשר למצוא בספר הקטן והממזרי הזה תמונות נפלאות של הילה טוני נבוק, וביחד הם מספרים סיפורים קצרצרים מהנים מאוד מתל אביב בפרט ומהחברה הישראלית בכלל. למי זה מתאים? לכולם! גם במקרה זה מדובר בספר שכל אחד יכול להרים, לקרוא בו כמה סיפורים, לחייך ולחזור אליו בהמשך.

אם כרגע מה שבוער בך

 

"יקיצה", ניר ברעם

שלא כהרגלו לפרוס עלילה על פני אתוסים וצמתים היסטוריות של האנושית, "יקיצה" של ניר ברעם הוא ספר אישי וקטן יותר, כביכול. הוא נע בין תעלומת התעוררות בהווה לזיכרונות נערות כשהוא פורס בפני הקורא את סיפורה של חברות קרובה, של ירושלים בשנות השמונים ושל סופר שאישיותו מתעצבת וגם מתפוררת. למי זה מתאים? קודם כל לירושלמים - הם חולים על ספרים שעוסקים בהם. מעבר לזה, כל מי שלמד בתיכון בשנות ה-80, וכל מי שהיה אי פעם היה לו חבר קרוב.

"הפסיכולוגיה של השיגעון", דונלד ו' ויניקוט

נכון, זה ספר שמאגר 21 מאמרים מאת אחד הפסיכולוגים הגדולים של כל הזמנים, ונכון, הוא כאילו מקצועי מדי ומיועד לפסיכולוגים, אבל יש בו מאמרים נפלאים ונהירים למדי על התפתחות הילד, על חשיבות היכולת לשחק להתפתחות, על טיפול, על מעברים, משפחה ואמהות, על בריאות הנפש והחוויה האנושית. ובאמת שזה ספר עיוני מרתק. למי זה מתאים? כל מי שמנהל מגע כלשהו עם הקהילה הטיפולית, ובעצם כל מי שמתעניין בנפש, איך היא מתפתחת ומה מרכיב אותה.

הפסיכולוגיה של השיגעון

"לינקולן בבארדו", ג'ורג' סונדרס

אני אפילו לא יודע איך לתאר בקצרה את עלילת הספר, אבל בגדול, נכון לינקולן? אז היה לו בן שמת בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב. הספר מגולל את סיפור מעבר נשמתו של הילד בן ה11 בין העולמות, תוך שהוא פורש דיון פילוסופי והיסטורי רחב על הטבע האנושי דרך קולותיהן של דמויות אמיתיות ומומצאות אותן פוגש הילד בדרכו. וזה מעולה. חוץ מזה, הספר זיכה את מחברו, הסופר האמריקאי ג'ורג' סונדרס, בפרס מאן בוקר, אז קדימה. למי זה מתאים? לא יודע, לכל מי שאוהב לקרוא ספרים טובים ולא גרועים, נגיד.

לינקולן בבארדו

"מרי פופינס", פמלה טרוורס

האומנת המיומנת מרי פופינס מראה לסופר נני האו איטס דאן בקלאסיקה הזאת שזוכה כעת לחיים חדשים בעברית בתרגומה הנפלא של גילי בר הלל סמו ("הארי פוטר", הלו) ולוקחת את הקוראים לשלל הרפתקאות קסומות. שיהיה גמר חתימה סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס. למי זה מתאים? לכל ילד שכבר קורא, ולכל מבוגר שמקריא לילד שעוד לא. ובאופן כללי למי שעוד חולם.

מרי פופינס

"לא אימא שלי", תומס ה' אוגדן

תומס ה' אוגדן הוא אחד הפסיכואנליטיקאים הבולטים בעולם כיום. את יכולות הקשב והדיוק המופלאות שלו הוא מפנה פעם נוספת לכתיבת רומן שעוסק, דרך אסון משפחתי, בהתפוררות האידיאל הבורגני, כשכתיבתו מלאה בחמלה כלפינו, שבסך הכל רוצים להרגיש שאנחנו שייכים. למי זה מתאים? הייתי נותן אותו לאמא שלי לקרוא אותו ולו רק בגלל השם, ויש לי כמה חברים, הם במקרה קצת עצובים, ואני חושב שהם יהנו ממנו.

לא אמא שלי

"עקרון ההכבדה", נעמה ישראל

ספר צילומים ראשון לצלמת המופלאה נעמה ישראל. הספר כולו ראה אור בהוצאה עצמית ומאגד צילומים נבחרים מהשנים האחרונות. זה על אור, ועל רגעים, על יופי ועל אושר גדול. למי זה מתאים? ספרי אמנות שווים תמיד כיף שיש בבית. תנו אותו לזוג החברים שבדיוק עברו דירה וחמים על הדבר הבא.

עקרון ההכבדה

"דברי הימים", עדי קיסר

ספר שירים שלישי למשוררת שמובילה מהפכה בשירה העברית בשנים האחרונות. תאהבו את זה, אל תאהבו את זה, בחיים שלי לא ראיתי תור לאירוע ספרות כמו שיש בערס-פואטיקה, ובימי חיי, הקצרים אמנם, לא ראיתי שיח על ספרות כמו זה שעוררו הספרים שלה. חשוב להגיד שכשמגיעים מעבר לכל הרעש שנוצר בעקבות השיח הפוליטי-ספרותי על השירים שלה וקוראים את השירים עצמם מוצאים משוררת ונשמה גדולה. למי זה מתאים? תמצאו את בן המשפחה חובב השירה, הוא ישמח והוא לרוב בן עשרה ואין לו כסף לקנות את זה בעצמו, אבל אל תעצרו שם. זו שירה נגישה מאוד, והרבה אנשים יכולים להנות ממנה.

דברי הימים

 

הספרים של קרלוס קסטנדה

קרלוס קסטנדה היה אנתרופולוג באוניברסיטת UCLA, עד שיצא למשימה לחקור את השימוש בקקטוסים בקרב התרבות הילידית של יבשת אמריקה (במילים פשוטות יותר- אינדיאנים). התוצאה, מעבר לעזיבתו את עולם האקדמיה, היתה למעלה מעשרה ספרים שמספרים על מסעות המחקר שלו לצד שאמאנים אינדיאנים. הספרים, ביניהם "משנתו של דון חואן", "מסע לאיכטלאן", "מציאות נפרדת" ועוד רבים וטובים קשים לעיכול כמו שהם קשים למציאה (פיזית. הם אזלו בהוצאה וקשה למצוא אותם) אבל הם מתגמלים מאין כמותם. למי זה מתאים?  תנו אותם לחברים ההיפים שלכם, לחברים שיוצאים לטיול במרכז ודרום אמריקה, ולכל מי שנראה לכם שעומד על ספו של מסע נפשי. תנו.

מציאות נפרדת

 "מקום לאופנה - מסע בעקבות הבגד הישראלי"

הסיבה שקטלוג התערוכה "מקום לאופנה" של מוזיאון ישראל, שעדיין מוצגת בימים אלה, הוא כל כך חשוב היא שקיימים מעט מאוד ספרים בנושא אופנה ישראלית, שואלים עליה שאלות ומספרים את ההיסטוריה שלה. ומעבר לזה - הוא מהמם. למי זה מתאים? לחברה הפאשניסטה (המילה הזאת, האם היא תצא מחיינו כשם שהפציעה?) וגם לסבתא שהמילים "משכית" ו"אתא" עושות לה את זה.

מקום לאופנה

"אין זיכרון אחר", רועי חסן

ספר הפרוזה הראשון של המשורר רועי חסן, שפרץ לחיינו לפני ארבע שנים עם השיר הנוקב (אבל הוא באמת נוקב, מה אני אעשה) "במדינת אשכנז" מתוך ספר שיריו "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", שזיכה אותו בפרס משרד התרבות ופרס ברנשטיין לשירה. הספר הוא אסופה של סיפורים קצרים שגיבוריהם הם נערים וגברים מזרחים מהפריפריה. כמו בשירה גם בפרוזה שלו חסן שומר על שפה נקיה, טֵלינג איט לייק איט איז, בלי קישוטים ובלי להתרפק על כלום. למי זה מתאים? כל מי שהיה פעם נער מזרחי מהפריפריה, ובמיוחד למי שלא היה.

אין זיכרון אחר

"שיחה עם ישראל אלירז", תמר מור סלע

יותר משנתיים אחרי מותו של המשורר ישראל אלירז, רואה אור בהוצאת לוקוס ספר זעיר זה, המתעד סדרת מפגשים שהתקיימו בין אלירז ותמר מור סלע (יוצרת הספר המצוין, "ערות") בהם ניהלו שיחות על החיים, על קריאה ועל כתיבה. נו, על הנפש. התוצאה היא מסמך נוגה ויפהפה, מדוייק כי הוא מעביר רגש גדול בלי להתאמץ בכלל. כמו השירה של אלירז. למי זה מתאים? חובבי שירה וכתיבה בכל הגילאים, ולכל מי שנראה לכם שיש לו רגע לקרוא ראיון גדול.

שיחה עם ישראל אלירז

"מכתבים אל סופר צעיר - עצות מעשיות ופילוסופיות", קולום מק'קאן  

ריינר מריה רילקה, המשורר והסופר הגרמני, כתב לפני איזה 90 שנה מכתבים למשורר צעיר ששאל אותו שאלות על כתיבה, המכתבים אוגדו לספר שנקרא "מכתבים אל משורר צעיר", ויש בכך סגירת מעגל. בכל מקרה, הספר מהווה עד היום מעין תנ"ך לכותבים, והוא אחד המסמכים היפים והרגישים שכתב גבר כלשהו מעולם. בגדול. הסופר קולום מק'קאן ("יסתובב לו העולם הגדול"), בטייק שונה על ספרו של רילקה, חיבר את הספר השאפתני הזה, ובו עצות מנסיונו על כתיבה. ואם זה לא היה עובד כל כך טוב זה היה מאוד מביך. למי זה מתאים? לגברים רגישים ולנשים האוהבות אותם. ולכל מי שכותב.

מכתבים אל סופר צעיר

"לא זה לא מספיק", נעמי קליין

בספרה האחרון שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת ספרי "נובמבר" מרחיבה החוקרת היהודייה (בוא'נה, כבוד) עטורת הפרסים נעמי קליין את רעיונותיה מספריה שהפכו מפה לשם קאנוניים - "דוקטרינת ההלם" ו"בלי לוגו" - על השימוש שעושים בנו ממשלות, תאגידים ושלל מרעין בישין, ועל הנעה לפעולה. למי זה מתאים? תנו אותו לחבריכם הפוליטיים, לדוד הקומוניסט או לסבא הרוויזיוניסט, חובבי תיאוריות הקונספירציה ובעצם לכל בעלי המודעות הסביבתית.

לא זה לא מספיק