כשאנחנו רואים סרט, אנחנו לא בהכרח מקדישים מחשבה יתרה למוזיקה שמתנגנת במהלכו. אולי נשמח לזהות שיר מוכר ואהוב, אולי נתרשם מהיצירות המוזיקליות המקוריות שנכתבו במיוחד עבורו, אבל לא נחשוב על התזמורת שישבה שעתיים וניגנה את אותן מנגינות שמלוות את גיבורינו. טרנד מסקרן מהשנים האחרונות בא לשנות את זה: ההקרנות המתוזמרות.
הטרנד המדובר הוא, בעצם, ותיק כמו הקולנוע עצמו: ההקרנות המתוזמרות מקורן עוד בימי הסרט האילם, כשהקרנות של סרטים היו נערכות עם ליווי מוזיקלי חי לצדן. אבל בשנים האחרונות, ההקרנות המתוזמרות קמו לתחייה - וסרטים קלאסיים מוקרנים כשלצידם תזמורת חיה שמנגנת את הפסקול המוזיקלי. זה אמנם יכול להוציא אותנו מהסרט, אבל באותה מידה זה מכניס אותנו לרובד אחר שלו: המוזיקה. בצפייה שגרתית בסרט אמנם יוצא לנו לשמוע את הכינורות מצווחים, אבל רק בהקרנה כמו זאת אפשר לראות בעיניים את הבחור הנחמד עם הקוקו שמחזיק את הכינור.
"הקולנוע כבר ניצח את כל שאר האמנויות", אומר בשיחה עם mako רועי אופנהיים, מנצח תזמורת המהפכה, שתלווה במהלך השבוע הקרנה מתוזמרת של סרטו הקלאסי של צ'רלי צ'פלין, "הבהלה לזהב". "היום, אנחנו שופטים את שאר האמנויות דרך הקולנוע", הוא מסביר. "כשאנחנו רואים סרט אנחנו רגילים לשמוע מוזיקה סימפונית ותזמורתית, אבל לוקחים אותה כמובנת מאליה. כשאנחנו מסתכלים על הקולנוע – ובמרכזו הקולנוע ההוליוודי – אנחנו שומעים שם המון תזמורות. אנשים פשוט לא יודעים שהם שומעים תזמורות, כי הן חבויות ברמקולים".
"הקולנוע אולי היה אילם, אבל הוא אף פעם לא היה חירש: מהרגע הראשון הייתה שם מוזיקה", אומר אופנהיים, ומסביר את הרעיון שעומד מאחורי ההקרנות המתוזמרות. "השאיפה היא לחשוף משהו שנתפס לנו כמובן מאליו: אנחנו לא רק רואים סרטים, אנחנו גם שומעים אותם".
כשאומרים לי שאולי לא תמיד אהיה מספיק מדויק ביחס לסרט שמוקרן, אני עונה: זאת הסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה
התפקיד של אופנהיים בכוח הוא, לדבריו, "לנגן את התזמורת": "מי שמכיר תזמורות יודע שכל נגן מכיר רק את התפקיד שלו. רק המנצח רואה את כל התפקידים בבת אחת", הוא מסביר, "והוא צריך ליצור איזון. על הבמה, מנצח הוא כמו במאי עם טיימינג ממש טוב".
עד כה, הקרנות בליווי תזמורת חיה היו ללהיטים גם כאן בישראל: לפני מספר שנים, פסטיבל ירושלים הרעים בהקרנה כזאת ל"הסנדק", עם תזמורת שניגנה את הפסקול האיקוני של נינו רוטה; בשנה החולפת, הקרנות דומות נערכו עבור "בחזרה לעתיד" (שהלחין אלן סילבסטרי), "הארי פוטר ואבן החכמים" (שהלחין ג'ון וויליאמס, מהגדולים והמוערכים בתולדות הקולנוע) ו"פנטזיה" של דיסני (שמבוסס על מנגינות קלאסיות של מלחינים כמו באך, צ'ייקובסקי ובטהובן). כעת, הישראלים יכולים להנות פעם נוספת מהחוויה הלא שגרתית, כאמור, עם ההקרנות המתוזמרות של "הבהלה לזהב" ברחבי הארץ.
מה הפסקול האהוב עליך בקולנוע?
"יש לי תקופות. הייתה לי תקופה ששמעתי רק ביטלס, הייתה תקופה שבה שמעתי רק באך, ויכולות להיות תקופות שאני יכול לשמוע רק ביונסה. יש מלחינים שמאוד מעניינים אותי, כמו אניו מוריקונה (מלחין איטלקי אגדי שאחראי לפסקול של 'הטוב, הרע והמכוער' וקלאסיקות אחרות – ז"א), והמלחין של סרטי אלמודובר, אלברטו איגלסיאס, עושה דברים נפלאים בלי כותרות או מעמד של סלבריטי".
מה דרוש למלחין טוב של סרטי קולנוע?
"על מלחין קולנועי טוב להיות זיקית, לכתוב מוזיקה בסגנון שהסרט דורש, אבל ככל שאתה שומע אותו יותר אתה מגלה מאפיינים שמייחדים אותו".
הסגנון של אניו מוריקונה מזוהה בדיוק כמו הסגנון של הבמאים שהוא הלחין עבורם.
"מוריקונה עשה גם סרטי אימה, מלודרמות ופורנו. אני לא מסתכל עליו כעל מלחין של מערבוני ספגטי, אלא כמישהו שיוצא לז'אנרים אחרים, ואתה עדיין מרגיש את הסגנון שלו. הוא מתנהג כמו זיקית שמשרתת את הסיפור, את התמונה, את הדימוי".
ובניצוח על סרט יש מקום לאינטרפרטציה אישית, או שאתה מוכפף לתזמון ולהנחיות של צ'פלין מלפני 90 שנים?
"כן ולא. ניצוח על 'הבהלה לזהב' זה כמו ניצוח על אופרה, רק שהסולנים במקרה הזה לא מסתכלים עליך. אבל ככל שהעמקתי ביחס שלי למסך, גיליתי שיש המון מקום לחופש. יש לך אפשרות ללכת קדימה ואחורה, במגבלות הסרט. מי שיראה אותנו בהרצליה ישמע משהו שונה ממי שיראה אותנו בחיפה. למה? כי אנחנו חיים, ובמוזיקה חיה הכל תמיד שונה. זה גם הקסם. כשאומרים לי שאולי לא תמיד אהיה מספיק מדויק ביחס לסרט שמוקרן, אני עונה שזאת הסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה. אם תשמעו איזשהו אי תיאום קל שבקלים בין המוזיקה לסרט, אתם תקשיבו יותר למוזיקה ותהיו פחות שקועים במסך".
"לתזמורות אין רפרטואר חדש, והן מבינות שהדרך שלהן ליצור קשר עם קהל חדש היא דרך המסך"
בחורף 2020 פרצה ברחבי העולם מגפת הקורונה, והשביתה את תעשיית הקולנוע ואת האולמות לתקופה בלתי מבוטלת. מאז, כל צפייה במסך גדול מלווה בהוקרת תודה לאמנות השביעית על כך שהיא שורדת את נטפליקס ואת מארוול, ובידיעה שגם סרט המוקרן על בד מול קהל רב של אנשים אינו דבר מובן מאליו.
יכול להיות שמגמת ההקרנות המתוזמרות הנוכחית מעידה על הצמא של הקהל לקולנוע?
"קטונתי מלדבר על קולנוע. ספילברג ואחרים דיברו על איך שייראה הקולנוע בשנים הבאות, אבל האופנה הזאת באה מהתזמורות עצמן, לא מהקולנוע. לתזמורות אין רפרטואר חדש, והן מבינות שהדרך שלהן ליצור קשר עם קהל חדש היא דרך המסך. עולה השאלה: מה הערך האמנותי בדבר, מעבר לערך הבידורי שבו? תזמורות מבינות שאנשים אוהבים את פסי הקול של ג'ון וויליאמס ורוצים לשמוע אותם. זה כמו טקס, לשמוע את הפסקול האהוב ולראות את הסרט האהוב, ובכך לחשוף את הפסקול. אני לא חושב שזה יחזיר אנשים לקולנוע או משהו כזה, כי זאת תופעה יחסית צדדית. ההקרנות המתוזמרות פה כדי להזכיר לצופים שהם גם מאזינים לסרטים, לא רק רואים אותם".
יש פסקול שאתה חולם לנצח עליו יום אחד?
"התקלת. יש, אבל אשמור את זה לעצמי כי אולי תהיה לנו ההזדמנות לנגן אותו. מה שכן, חלום שלי ושל זוהר שרון - השותף שלי לניהול האמנותי של תזמורת המהפכה - הוא שיגיע במאי שיחשוב על סרט שבו הצד המוזיקלי יהיה משמעותי, כדי שהפסקול לא יהיה עוד מוצר מדף שמלווה את הסרט. שהמוזיקה בו תהיה משמעותית מהרגע הראשון, ובכך יהיו יחסים מורכבים יותר בין הפסקול למסך".
יש סרט ישראלי עם פסקול זכור מספיק בעיניך?
"אין היסטוריה ואין כסף בתעשייה הישראלית לקולנוע עם מה שנקרא wall to wall music (פסקול מוזיקלי שמתנגן מתחילת הסרט ועד סופו – ז"א). דוגמה נפלאה היא הסרט 'הערת שוליים', שביים יוסף סידר והלחין ירון פוזננסקי. המוזיקה נפלאה והסרט מדהים, אבל כשאתה מוריד את זה לדקות אתה מבין שיש שם 40 דקות מוזיקה בתוך סרט של שעה וחצי".
"מלחינים בקולנוע צריכים להלך על קו דק בין מעצב סאונד לבין מלחין. דוגמה טובה לסרט ישראלי עם פסקול מטורף הוא 'אגדת חורבן'; אסף תלמודי ויונתן אלבלק עשו שם עבודה מופלאה, לטעמי, בכאילו-שחזור תקופה מוזיקלית שלא הייתה קיימת. איך צריכה להישמע מוזיקה של בית המקדש? כשילוב בין 'משחקי הכס' למוזיקת עולם? אני לא יודע. אבל אני חושב שהם עשו עבודה מאוד מעניינת".
אופנהיים אמנם סינפיל גדול שנהנה מאוד מניצוח על תזמורות כשמאחוריהן סרטי קולנוע, אבל כמובן שלא מדובר בכובעו היחיד. האיש מנצח כעת על אחד ממחזות הזמר החדשים והמעניינים בישראל, "החב"דניקים" בתיאטרון הקמארי, וגם ליווה את המחזמר הישראלי "בילי שוורץ" בכיכובן של טלי אורן ומיקי קם, מאז יומו הראשון.
איך מנצחים על טלי אורן?
"על טלי אורן לא מנצחים. היא ומיקי קם זמרות ענקיות, ועליך להבין קודם כל את היכולות. התפקיד שלך הוא לשרת אותן, כי היא בפוקוס ולא אתה. זה מה שעשינו ב'בילי שוורץ', וככל שיש יותר הופעות אני תופס את עצמי כמי שצריך לאתגר אותה, בגלל שזה בלייב. אחרי זה אתה יכול קצת לשחק, ולראות איך זמרת ושחקנית גדולה יכולה לשנות את הסצנה".
מה הסרט האהוב עליך?
"'פדינגטון'. בגלל הילדים שלי".
הקרנות מתוזמרות קרובות של "הבהלה לזהב" בליווי תזמורת המהפכה:
חיפה | 7.9.22 , יום רביעי שעה 20:30 - אודיטוריום חיפה
ניתן לרכוש כרטיסים בטלפון 04-8377777 או בלינק
תל אביב | 9.9.22 יום שישי שעה 13:00 - האופרה הישראלית
ניתן לרכוש כרטיסים בטלפון 03-6277777 או בלינק