עד כמה אתם חושבים שאתם מבינים את העולם? כלומר, עזבו רגע את השאלות הגדולות של משמעות החיים והקיום, אני מדבר על הבנה הרבה יותר ישירה. האם אתם מבינים למה ציפורים מצייצות בבוקר? איך ריח עובד? מה מניע את מוכר השווארמה שלא מחייך לעולם? כנראה שהתשובה, גם אם אתם חושבים אחרת, היא לא. אף אחד לא באמת מבין מה הולך סביבנו, אנחנו פשוט נעים במרחב ועושים כמיטב יכולתנו לנסות לקלוט כמה שניתן ולהבין כמה שיותר. זה רצון די מובן בסך הכול, אבל מי אמר שזה הרצון הנכון? אולי מי שמבין יותר מכולנו זה מי שיודע שאין טעם בניסיון להבין.

אני לא מבין את אריק אנדרה. זה בסדר, אני די בטוח שאין דרך להבין את אריק אנדרה. כן, בסדר - הוא קומיקאי שחור-יהודי עם טוק-שואו בהנחייתו וכמה תפקידים בסיטקומים חביבים, אבל פה בערך מסתיים כל מה שנורמלי באנדרה, אחת התופעות הכי תימהוניות שפגשו את הטלוויזיה האמריקאית בשנים האחרונות. רגע לפני שינחת בארץ לשתי הופעות שווה לבחון את הכאוס הקומי שהוא, גם אם הניסיון להבין אותו עקר מראש.

A post shared by Eric Andre (@ericfuckingandre) on

לצפות באריק אנדרה מרגיש כמו לאבד את השפיות. אין דרך טובה יותר להבין זאת, או לחוות, מאשר לצפות בתוכניתו "המופע של אריק אנדרה", ששודרה ברשת הטלוויזיה החתרנית Adult Swim. מדובר בטוק-שואו עם מבנה בסיסי רגיל - מונולוג פתיחה, אורחים מפורסמים, סיידקיק ולהקה. אבל על השלד הפשוט הזה, מסורת אמריקאית כמעט, אנדרה מלביש תיאטרון הזיות שלא יבייש גם טריפ איוואסקה מסויט במיוחד. המונולוג מקרטע, הסיידקיק רק מזיק, התפאורה מקרטון, הלהקה מזייפת והאורחים סובלים מחוויה שנעה מהטרלות מצחיקות להתעללויות מזוויעות של ממש. שום אדם, גבול או היגיון אינו מוגן.

הדף לא עושה חסד עם הטירוף הטוטאלי שמתקיים בתוכנית, אבל רק כדי לסבר את האוזן אספר שכל פרק נפתח בהרס מוחלט של האולפן, האווירה היא של תוכנית בערוץ מקומי על אסיד וכולם מזיעים כי הטמפרטורה באולפן היא 40 מעלות - חלק מהטקטיקה שנועדה להטריף את האורחים. כחלק מתרגילי ההתעללות שלו הוא פרסם את הטלפון (האמיתי) של סת' רוגן בניגוד להסכמתו, חיבר את ג'ק בלאק לגלאי אמת שמחשמל אותו בין אם ענה נכונה או לא, והראפר טי. איי נשבר כשזומבי פרץ מהרצפה ותפס את רגליו. זה לא ג'ימי פאלון, חברים.

האורחים סובלים, מוקרפים, נגעלים, נבהלים וממש כמו הקהל, נמצאים במצב קבוע של חוסר ידיעה לגבי מה שעומד לקרות. זה הנונסנס האולטימטיבי. אנדרה לא מחליק על בננה, הוא דורך עליה ואז העולם מחליק תחתיו. חוקי ההיגיון מתרסקים אל מול הכוח ההפרעתי שהוא. זה טורנדו מוחי שמפרק לרסיסים כל מה שידעתם על מבנה של קומדיה, טלוויזיה והתנהגות אנושית. במידה מסוימת, אנדרה הוא טרוריסט של צחוק, וזה מתפוצץ בַפָנים באופן היסטרי.

הסטנדאפ שלו מעט מרוכך מהתוכנית הפרועה. בכל זאת, קשה להתפרע יותר מדי כשזה רק אתה ומיקרופון (אם כי אנדרה ידוע בתור אחד שמתפשט לחלוטין על הבמה לעיתים, אז לכו תדעו), אבל גם שם קיימים ניצוצות של טירוף. הוא תזזיתי להחריד, אגרסיבי מדי ודוחה במכוון; הכל חלק מהקו הדק שהוא מותח בין האהוב לבלתי נסבל. הוא יכול רגע אחד לדבר על הוריו המתוקים ושניה אחר כך לצעוק "עשיתי קוויף מהזין". כי גם כאן, אין שום דרך לדעת מה יעשה.

אריק אנדרה יודע שלא יבינו אותו. כן, לפעמים הוא אומר משהו ברור, אבל לרוב הוא יעשה דבר מה רק כדי לקבל תגובה. יש המון תאוריות בנוגע לסוג ההומור שלו: טענו שהוא ניהליסטי, טענו שהתוכנית אמורה לדמות גיהנום ושהוא משחק קריקטורה אלימה כביקורת על החברה האמריקאית. כפי הנראה, הכל שטויות. כנראה שלאנדרה לא אכפת אם באמת מבינים אותו או לא. הוא רק רוצה לערבל לכם את השכל עד שתרגישו שאתם לא מבינים כלום ממנו או מהעולם. נו, עכשיו הכל מובן?