הפסלת עטורת השבחים לורי דיזנגרמל נבחרה לפסל את הפסל הראשון אי פעם בדמות מלאה של הסופרת הפמיניסטית וירג'יניה וולף, והחליטה לפסל את דמותה של וולף כשזו יושבת על ספסל ומחזיקה ספר בידה. לידה, יש מקום פנוי בספסל - כך שעוברי האורח יוכלו להתיישב לצידה ולהרגיש שהם מנהלים איתה שיחה. הפסל המדובר זיכה את דיזנגרמל בלא מעט שבחים, אבל המחווה לוולף עולה לכותרות בעקבות הביקורת שהיא סופגת: רבים מוחים על המיקום שנקבע להצבתו של הפסל, כשנטען כי מדובר בבחירה חסרת רגישות לחלוטין.
הפסל מיועד לעמוד על גדת נהר התמזה ברובע ריצ'מונד שבלונדון, כאשר דמותה המפוסלת של וולף מתבוננת בנהר. כידוע, וולף סבלה מהפרעות נפשיות והתאבדה בגיל 59 - כשמילאה את כיסיה באבנים והטביעה את עצמה בנהר אוז ליד ביתה שבסאסקס. רבים טוענים כי לאור מצבה הנפשי של וולף בימי חייה והאופן בו התאבדה, הבחירה להציב את פסלה כך שהיא נראית כמביטה בנהר היא בחירה בטעם רע. "בהתחשב במחלת הנפש שלה ובנסיבות מותה, זה נראה לנו חסר רגישות שדמותה בפסל תתבונן במים", אמר בארי מיי, יו"ר אגודת ריצ'מונד.
אבל הבחירה להציב את פסלה של דיזנגרמל על גדת נהר התמזה אינה בחירה אקראית – אלא כזו שהגיעה בהתחשב במשמעות שהייתה לנהר התמזה בימי חייה של הסופרת. קטע גדת הנהר שנבחר ממוקם ברובע ריצ'מונד, בו התגוררה וולף עם בעלה לאונרד מ-1914 במשך עשור, כשהפסל נועד לחגוג את תקופת הכתיבה הפורייה שהייתה לסופרת בימים בהם חיה באזור. עם זאת, קבוצת שימור מקומית שמחתה נגד הצבת הפסל על גדת הנהר כבר הציעה שלושה מיקומים חלופיים בריצ'מונד בהם אפשר יהיה להציב את הפסל, שאינם קרובים לנהר.
נציגה מ"אורורה מטרו", בית הוצאה לאור שעסק בגיוס כספים עבור הפסל, חלקה על הניסיון לקבוע מיקום חדש לפסל. לדבריה, מטרתו של הפסל היא לשמש אנדרטה אינטראקטיבית לאחת היוצרות המשפיעות בהיסטוריה – ואם יוצב במקום בולט פחות, המטרה תתפספס. כפי שאמרה, "המאמצים לשנות את מיקומו של הפסל שנבחר מסיבות מעשיות רבות נראים כניסיון לדחוק אנשים כמו וולף הרחק מן העין. המטרה של הפסל היא לחגוג חיים מגוונים ולעודד שיח סביב בריאות הנפש, פמיניזם ומגדר. זה לא יכול להיעשות אם הפסל יוחבא ברחוב מגורים".
וולף נחשבת לאחת הסופרות המודרניות החשובות של המאה ה-20 ולחלוצת זרם התודעה בספרות. בין ספריה הבולטים ניתן למצוא את "גברת דאלווי" (1925), "אל המגדלור" (1927), "אורלנדו" (1928) ו"חדר משלך" (1929). החיים החברתיים שלה ושל בעלה לאונרד היו עשירים מאוד, אבל וולף חלתה לעיתים קרובות, פיזית ונפשית, ולעיתים הייתה מושבתת לגמרי מפעילות. האנדרטה הנוכחית היחידה לסופרת ברובע ריצ'מונד ממוקמת במוזיאון Hogarth House, המוקד להוצאת הספרים שהקימה יחד עם בעלה. בסקירה של הפסלים ברחובות לונדון שהתקיימה באוקטובר האחרון, נמצא כי יש יותר פסלים של בעלי חיים בעיר מאשר פסלים של נשים. למעשה, רק 4 אחוזים מתוך 1,500 המונומנטים בעיר מוקדשים לנשים.