סופות חורף הן תמיד תירוץ נוח לוויתור על יציאה מהבית ולהישאר מכורבלים בפוך. אבל בחמישי האחרון, למרות הממטרים העזים שהשתוללו בחוץ, החלטתי לאסוף את עצמי וללכת בכל זאת ל"מה?ריחואנה", סוג של מופע סטנד אפ משודרג שרץ על הבמות זו השנה השמינית ברציפות. כדי לסגור את המחויבות סופית הצעתי לתמר, ידידה טובה, לבוא איתי והיא אישרה בשמחה, לא ממש ברור אם בגלל שחיכתה להצגה או בגלל שהצעתי לשלם על הכרטיס שלה.
קרוב זה מושג יחסי
ההצגה כולה היא למעשה אוסף של קטעים שכולם קשורים בדרך כלשהי למריחואנה. בין כל שלושה סיפורים שמוצגים בפני הקהל, מגיע גם מערכון מצחיק במיוחד. מתוך צוות השחקנים בלטו לטובה שתי הבנות, דפנה פילצקי ("יוסף וכותונת הפסים") ובת חביב, שגילמו שתי אימהות. לא נספיילר כאן מה בדיוק קורה בקטע, אבל מספיק לומר שחביב מצליחה להפחיד את כל מי שצופה בו, במובן החיובי של המילה.
מי רוצה לזכות בניירות גלגול?
לאורך השעה ועשרים של המופע המחודש (גרסה מחודשת להצגה שעלתה ב-2005) מתחבאות שלל הפתעות כמו: "פסטיבל שירי ילדים" בו קושרים השחקנים בצורה מעניינת שירי ילדים למשמעות האמיתית שלהם, בעיניהם. יש גם חידון שבו מבקשים השחקנים מהקהל לנסות ולגבור על הצוות ב"ארץ, עיר", אלא שהפעם המשחק מוגבל ל"מושגים מעולם העישון בלבד". אם תזכו, אגב, תקבלו הביתה סט ניירות גלגול מהודר.
הבמאי והכותב של "מה?ריחואנה!", סהר לחמי, ומנהל ההפקה רועי גרינשפון, מזכירים לנו שארצנו, מעושנת ככל שתהיה, עדיין שמרנית למדי, ושכולנו צריכים להתעמק בתופעה קצת יותר.
את "מה?ריחואנה" תוכלו לראות שוב ב"תיאטרון קרוב" במוצ"ש ה-9.3 יומיים לאחר מכן גם ב"בית ציוני אמריקה".