גם מי שלא מעורה במתרחש בעולם האמנות העכשווית בוודאי שמע על אחת היצירות המדוברות של השנים האחרונות – הבננה המודבקת לקיר. היצירה של האמן האיטלקי מאוריציו קטלן, שקיבלה את השם "Comedian", הפכה לסנסציה בשנת 2019; היא נמכרה בזמנו במחיר של לא פחות מ-120 אלף דולר, ובהמשך נמכרו גם עותקים נוספים שלה בסכומים דומים. אבל כעת, היצירה עולה לכותרות בנסיבות אחרות, כשקטלן עומד בפני תביעה. אמן אחר, שהאשים את קטלן בגניבה אמנותית בעבר, לוקח כעת את הטענה הזו לבית המשפט.
קטלן הואשם בהפרת זכויות יוצרים על ידי האמן האמריקאי ג'ו מורפורד, שטוען כי הוא עצמו היה הראשון להדביק בננה לקיר – והוא יצר יצירה דומה שני עשורים קודם לכן. "עשיתי את זה בשנת 2000", כתב מורפורד בחשבון הפייסבוק שלו עוד ב-2019. "אבל איזה בחור גנב את הזבל שלי והוא מסרסר בו תמורת 120 אלף דולר בשנת 2019. גניבה אמנותית?". שני האמנים הדביקו בננה לקיר באמצעות סוג של סרט דביק כסוף, ושניהם הדביקו את הבננה כשהיא מונחת בזווית; מורפורד עצמו הדביק לא רק בננה אלא גם תפוז.
קטלן השתמש ביצירה שלו בבננה אמיתית; אצל מורפורד, לעומת זאת, מדובר היה בבננה מפלסטיק. על כן, טען קטלן כי מורפורד "לא יכול לקחת בעלות על הרעיון של בננה אמיתית שמודבקת לקיר" - ופנה לבית המשפט הפדרלי בפלורידה בבקשה לבטל את התביעה. אבל השופט, רוברט נ. סקולה ג'וניור, פסק כנגדו ואישר את המשך קיומו של המשפט. "ההפרה לכאורה של הזכויות שיש למורפורד על הבננה מספיקה, כמותית ואיכותית, כדי להגיש תביעה", אמר. השופט גם הבהיר כי לקטלן הייתה גישה לרעיון הבננה המודבקת – שכן הדימוי ההופיע ברשתות החברתיות של מורפורד במשך שנים. הוא פורסם ביוטיוב בשנת 2008, בעמוד הפייסבוק שלו בשנת 2015 ובאתר שלו בשנת 2016.
בפסיקתו, עוד לפני שהודיע כי הוא מתיר למשפט להימשך, תהה השופט האם בננה מודבקת לקיר יכולה להיחשב ליצירת אמנות. כפי שכתב, "האם בננה מודבקת לקיר יכולה להיות יצירת אמנות? האם אמנות חייבת להיות יפה? יצירתית? בננה מודבקת על קיר אולי לא מגלמת יצירתיות אנושית אבל היא יכולה לעורר רגשות, טובים או רעים...". ובכן, על השאלות האלה אי אפשר לענות בצורה נחרצת, שכן הן שאלות פילוסופיות יותר מאשר משפטיות, והשופט הבהיר כי השאלה שמעסיקה אותו נוגעת להפרה לכאורה של זכויות יוצרים.
כפי שהסביר השופט, "אף אחד לא יכול לטעון לזכויות יוצרים בכל הנוגע לרעיונות, ולכן מורפורד לא יכול לקחת בעלות על הרעיון של הדבקת בננה בסרט דביק". ובכל זאת, השופט הסביר כי היצירות דומות בבחינות כה רבות – כך שאין מנוס מלהכיר בכך שיכול להיות שהתקיימה פה גניבה אמנותית. "בשתי העבודות, חתיכה אחת של נייר דבק כסוף עולה כלפי מעלה משמאל לימין בזווית, והבננה הצהובה מודבקת לקיר בזווית יורדת משמאל לימין. בשתי העבודות הבננה והסרט הדביק מצטלבים בערך במרכז של כל אחד מהם, אם כי הסרט הדביק ממורכז פחות בעבודתו של מורפורד".
סקולה סיכם וכתב כי שימוש בסרט דביק כסוף כדי להדביק בננה לקיר אמנם לא עשוי לעודד את הדרגה הגבוהה ביותר של יצירתיות, אבל הבהיר כי אופיה האבסורדי של היצירה עונה על "מידת היצירתיות המינימלית" הדרושה כדי להיחשב ליצירה מקורית.