8. אינדיאנה ג'ונס
כבר בהתחלה נקדים ונאמר שבמקרה הזה דווקא יש סיבות מקלות. אם אתם הייתם ההורים של שייה לה בוף, יש סיכוי שגם אתם הייתם מתכחשים לזה כל חייכם. מילא שאינדי לא ידע בכלל שהסטוץ שלו עם מריון הוליד לתוצאות הרסניות כאלה, התגלית הזאת לא מנעה ממנו לסחוב את מי היורש לבית ג'ונס דרך קברים מצמררים, מערות טחובות ומפגש עם חייזרים כחולים. החדשות הרעות הן ששייה שרד את כל אלה וימשיך להיות בלתי נסבל גם בסרטים הבאים שלו. החדשות הטובות יותר? אף אחד לא יחשוב על אינדיאנה ג'ונס 5 בעתיד הקרוב. אולי זאת דווקא נקודה חיובית.

7. משפחת ברנהאם, "אמריקן ביוטי"
הרבה לפני שצ'רלי ברוקר החליט להראות לנו את הייצוג המטריד של החיים שלנו ב"מראה שחורה", סם מנדז ואלן בול כבר סימנו וי על הנקודה הזאת. כי החלק המטריד באמת במשפחה הלא מתפקדת של "אמריקן ביוטי" הוא ההבנה כמה מדויק הייצוג הדיכאוני של חיי מעמד הביניים. לסטר ברנהאם הוא כותב שנקלע למשבר אמצע החיים, משועמם וחסר חלומות ומבין שהוא די שונא את העובדה שהוא נושם. לאשתו הקרייריסטית אין באמת זמן להתעסק עם כל זה, והילדים שלו נעים בין שנאה תהומית אליו לניצול ההזנחה כדי לעשן מריחואנה במחסן. אחרי שהחלום האמריקאי הקלאסי על בית ומשפחה מתנפץ לרסיסים, מפרידה רק הבת הלוהטת של השכן בין לסטר ובין כדור בראש. נשמע קצת מופרך? דברו אתנו כשתגיעו לגיל 40.

 

6. ג'ורג' מקפליי, "בחזרה לעתיד"
אנחנו לא מכירים בנאדם אחד שאבא שלו לא עושה בושות. לא היינו קוראים לג'ורג' מקפליי אבא רע, אבל אבא רכיכה שמושפלת שוב ושוב אל מול עיני ילדיו על ידי בוס בשם ביף? זה כבר עלוב מדי. וזה לא נגמר שם. מצב הצבירה הרכיכי של מקפליי התחיל עוד בנעוריו בשנות החמישים, שם בכלל לא כבש את לוריין האמא כמו שילדיו חשבו, אלא עקב אחריה בסטוקריות מחשידה ולא אזר אומץ להזמין אותה לנשף "קסמים מתחת למים" בתיכון היל וואלי. מזל שמרטי מקפליי חזר לעבר, אחרת הוא לא היה מסדר את אבא שלו להיות הגבר שהוא היום. כאילו, בשנות השמונים. זאת אומרת, במציאות החלופית של שנות השמונים בו מקפליי הוא הבוס וביף מנקה לו את האוטו ורואה את הדלוריאן המעופפת שמובילה אותנו לסרט השני בטרילוגיה.

 

5. משפחת מקאליסטר, "שכחו אותי בבית"
מילא לשכוח את הילד שלך בבית פעם אחת ושזה יעבור לכם סתם ככה, אבל פעמיים רצוף בתוך שנתיים? איפה המועצה לשלום הילד כשבאמת צריך אותה? אחר כך הם מתפלאים שקאלקין הבוגר התחיל להסניף כל דבר מקוק עד מרק עוף בבגרות. הרשלנות הפושעת הזאת אפשרה לנו להכיר את אחד הילדים הכי מבריקים / מעצבנים בתולות הקולנוע, שהצליח להתמודד בהצלחה עם שני גנבים חסרי כל כישרון לפשע. "שכחו אותי בבית" הפך לקומדיה הרווחית ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, מה שתמיד השאיר פתוח את שאלת הסיבה: האם זה באמת היה כל כך מצחיק, או שהורים טרוטי עיניים פשוט חיפשו לראות אם אפשר לצאת מהסיפור הזה בשלום.

4. אמא של סטיפלר, "אמריקן פאי"
זה לא שלמישהו מחברי "אמריקן פאי" יש הרבה סיבות לגאווה, אבל לפעמים עדיף להיתפס מפשל עם סטודנטית צ'כית בשידור חי ברשת, מאשר לתפוס את אמא שלך במיטה עם האיש שאתה הכי שונא בשכבה. סטיפלר הוא הצלע המופרעת בחבורת הבתולים הנרגשים מהקומדיה המצליחה. הוא מצליח להיות גועלי וחסר תקנה, אבל גם להשיג הרבה יותר שוגר ממה שרוב חבריו טובי הלב ומלאי הכוונות הטובות מצליחים. כל זה היה יכול להפוך אותו לסוג של ווינר בנוף הקולג'ים האכזרי של ארצות הברית, אם אמו, המילפית האולטימטיבית, לא הייתה מחליטה לעשות טובה לילד הכאפות, פול פינץ'.

 

3. דארת' ויידר, "מלחמת הכוכבים"
הדרך הכי טובה לדעת שיש לך בעיה עם אבא שלך, היא שבפגישה הראשונה שלכם אחרי שנים הוא מנסה לחסל אותך ביריות תותח. מבחינתו של לוק סקייווקר האיש עם הקסדה על הראש והפסקול של שואב האבק, הוא בסך הכל אויב אכזר שמנסה להשתלט על העולם. ייקחו עוד שני סרטים ויד אחת עד שיגלה שמדובר במי שהביא אותו לעולם. האופטימיים יסתכלו על הסיפור של אנאקין סקייווקר ולוק כבעל השפעה חיובית. הרי הבן הצליח להחזיר את האב הסורר למסלול הנכון בסופו של דבר. הבעיה היא שהאידיליה המחודשת נמשכה בערך חמש דקות מסך עד שהשניים נפרדים לתמיד. גם כן נחמה.

2. דניאל פליינווי, "זה יגמר בדם"
קשה להגיד בתחילת הסרט שאיל הנפט המשופם הוא אבא רע, הרי באחת הסצנות הראשונות של הסרט הוא מאמץ תינוק שאביו נהרג בתאונת קידוח ומגדל אותו כבנו שלו, ובהמשך הדרך הופך את הילד לשותפו. אבל איזה אבא נותן לבנו להסתובב ללא השגחה באתר קידוח, המקום בו סילונים של זהב שחור ניצתים לשריפות ענק ומתקני קידוח קורסים אל תוך עצמם? לא הספקתם להגיד "אני שותה את המילקשייק שלך" והבן הקטן נפגע מפיצוץ במתקן ומאבד את שמיעתו. במקום לטפל בו, פלייינווי שולח את אייצ'.דאבליו הקטן לפנימייה, באמתלה שהם נוסעים לטיול. בבגרותו, כאשר אייצ' דאבליו רוצה להתנתק מעסקי המשפחה ולפתוח עסק עצמאי משלו, פליינווי הזקן מתכחש לבקשתו ומקנח בקריאה האכזרית "אתה ממזר מעריסה!"

1. ג'ק טורנס, "הניצוץ"
לפי סצנת הפתיחה של "הניצוץ" זה נראה כאילו אנחנו הולכים לצפות בעוד סרט על משפחה אמריקאית מושלמת ואוהבת, בדרך לעשות בייביסיטר חורפי על מלון האוברלוק הנטוש, אי שם על פסגת הר בקולורדו. המלון הנטוש, האווירה המוזרה וסצנת הדיווש המקריפה מזווית הראייה של הילד מהר מאוד הופכת את העניינים למוזרים. לא עובר זמן רב וג'ק טורנס מתפלפ על כל הראש וגורם לנו לרצות לעולם לא להיות במשפחה אחת עם ג'ק ניקולסון. עזבו את זה – אפילו לא באותו החדר, וגם לא זה שלידו במקרה שיש לו גרזן. רק עבודה ובלי משחקים הופכים את טורנס למשיגנע על כל הראש ואותנו מצולקים לנצח מילדות תאומות זהות.