7. לורה רוסלין, "בטלסטאר גלקטיקה"
נשיאים שחומי עור הופיעו על המסך עוד לפני הדבר האמיתי, אבל בשביל נשיאה אישה צריך עדיין לפלוש למעמקי המדע הבדיוני. לורה רוסלין הייתה בכלל מחזיקת תיק החינוך בעיר קפריקה, לפני פלישת הסיילונים לקולניות בני האדם. לאחר שכל חוליית הפיקוד שמעליה חוסלה, היא נאלצת לקבל על עצמה בלית ברירה את האחריות לגורלם של הניצולים, שמשוטטים יחד במרחבי החלל בניסיון למצוא בית חדש. תוך כדי ניסיונות ההישרדות היא צריכה להתמודד עם גנרלים בוגדניים, מתנגדים מבית ומחלת סרטן סופנית.
6. אברהם לינקולן, "לינקולן"
הרבה מאד אתגרים היו לאייב הזקן בתקופת הנשיאות ההיסטורית שלו, אבל שום דבר לא היה מתסכל כמו הצורך לשהות עוד חמש דקות בבית הגדול הזה עם אישה שאיבדה מזמן את כל הברגים. דניאל דיי לואיס כל כך מושלם בתפקיד לינקולן כאן שאפשר לטעות ולחשוב שהוא היה הנשיא האמיתי, וההוא מהשטרות סתם רכב על ההצלחה עד שהגיע. תוך כדי ניהול מלחמת האזרחים האמריקאית, הוא בוחש במעמקי הקונגרס בניסיון לגייס רוב להחלטה היסטורית: סיום העבדות השחורה ברחבי המדינה. 145 שנים לאחר מכן יצטט סנאטור שחור מאילינוי בנאומים שלו בדרך לוושינגטון הבירה.
5. ג'יימס מרשל, "אייר פורס 1"
הגרסה הנרגנת של הנשיאות. האריסון פורד, עוד נשיא עם אפס סובלנות לטרור, נותן אור ירוק למבצע חשאי של כוחות מיוחדים, שנועד לתפוס את הגנרל שתפס את השלטון בקזחסטן בהפיכה צבאית. לאחר שהמבצע הוכתר בהצלחה הוא עשה את דרכו למדינה כדי לברך בעצמו על המבצע ולנשנש כיסוני בשר סוס מסורתיים. רק בדרך חזרה הוא מגלה שגם הצד השני יודע משהו על פעולות חשאיות, כשקבוצה של לוחמים נאמנים לדיקטטור (כשבנאמנים הכוונה היא לגארי אולדמן במבטא גרוזיני) משתלטת על המטוס הנשיאותי המפורסם. מה שהם לא יודעים הוא שהפרזידנט היה בעברו טייס קרב במלחמת וייטנאם, ואחרי ריח הנפלם בבוקר, טרוריסטים ממזרח אירופה זה סתם אפרטיף בשבילו.
4. ג'ינה דיוויס, "גבירתי הנשיאה"
ההימור על הילארי קלנטון היה מוטעה, כך גילינו כולנו לפני חמש שנים, כשהאומה האמריקאית התבררה כבשלה לנשיא שחור אך לא לנשיאה אישה. אבל ב-2005 החזון עדיין היה רלוונטי, ודיוויס נבחרה לגלם את הנשיאה האמריקאית הראשונה, מקנזי אלן, בסדרה שיש הטוענים שנועדה להכשיר את הילארי קלינטון לנשיאות בעיני הצופים האמריקאים. למרבה הצער הסדרה הייתה די טרחנית ומשעממת ובוטלה לאחר עונה אחת, וגם קלינטון הפסידה לאובמה. אגב, בכל הנוגע למנהיגה נשית, אנחנו עדיין אוהבים במיוחד את בירגיטה ניבורג מ"בורגן" הדנית, אבל הפעם החלטנו להדיר את הסקנדינבים מהרשימה.
3. הנשיא ויטמור, היום השלישי
נשיא טוב נמדד בזמנים שבהם העם זקוק לו באמת, והנשיא ויטמור ב"היום השלישי" (בגילומו של ביל פולמן שחזר לאחרונה לבית הלבן בתפקיד נשיא ארה"ב בסדרה "פן 1600") הוכיח את עצמו בדיוק כשהיינו זקוקים לו יותר מכל – פלישת חייזרים עוינת. אמנם אלו שהצילו את היום היו וויל סמית' וג'ף גולדבלום, אבל הנשיא ויטמור, למרות שבדיוק איבד את אשתו, לא היסס להעמיד את עצמו בחזית וחשוב מכך – לשאת נאום מדהים שיגרום לכל צופה, לא משנה מאיזו מדינה, להיעמד ולשאוג את ההמנון האמריקאי.
2. דיוויד פאלמר, "24"
לא רבים יודעים, אבל הזכייה של אובמה ב-2008 היא רק סימפטום של ניסוי מוצלח בדעת קהל. בתחילת דרכה הטלוויזיונית (לפני שהתסריטאים החליטו להפוך אותה להזיה בדיונית) העזה סדרת הלהיט של רשת "פוקס" לעשות את מה שאף אחד לפניה לא העז, גם לא בכאילו: להציב נשיא שחור בבית הלבן. דייויד פאלמר (דניס הייסברט), הסנטור עליו הגן ג'ק בחירוף נפש בעונה הראשונה, הפך בעונות הבאות לאחת הדמויות הכי מגניבות שישבו על כסא האיש החזק בעולם. הייתה לו כריזמה ונוכחות מרשימה, חלומות לשנות סדרי עולם ורצון בלתי מתפשר להילחם בטרור. הגרסה המציאותית שלו ירשה כמעט את כל החבילה, מלבד החלק האחרון. ככה זה ביבי, אי אפשר לקבל הכל.
1. הנשיא בארטלט, "הבית הלבן"
ג'ד בארטלט הוא כפי הנראה הנשיא האמריקאי הטלוויזיוני האהוב בכל הזמנים (לפחות עד שאצלנו תעלה לאוויר המיני סדרה המושקעת "פרס"). "הבית הלבן" של אהרון סורקין גאונית גם בימינו, וכפי הנראה הציבה את הדגם המושלם לנשיא, נקווה שאובמה למד ממנו יותר מאשר מקודמיו בתפקיד. בארטלט, בגילומו המופלא של מרטין שין, היה שחקן קבוצתי שסמך על הצוות שלו ולא הונע משיקולי אגו, למרות שהיה לו לא מעט ממנו. כמו כל הטובים - גם הוא היה דמוקרט, וכמו בכל הדרמות האידיאליסטיות מדי של סורקין – גם הוא היה קודם כל בן אדם. עם חולשות אנושיות, חוש הומור וכזה שלא תמיד בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון, אבל משתדל בכל זאת.