מאז וכמעט מתמיד, נדמה שהיה קונצנזוס מסוים סביב השאלה מהו הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, כשהתשובה היא "האזרח קיין": הביוגרפיה משנת 1941 בבימויו, הפקתו, כתיבתו וכיכובו של אורסון וולס. משאלים שנערכו לאורך השנים בחרו בו פעם אחר פעם כסרט הגדול מכולם, רק שבשני העשורים האחרונים גם האינטרנט נכנס לתמונה, ואיתו פלטפורמות שונות לדירוג סרטים. באחת מהפלטפורמות המובילות, האתר Rotten Tomatoes, "האזרח קיין" דווקא זכה לציון מושלם של 100% מצד המבקרים - אבל כל זה השתנה ממש לאחרונה, באיחור קל של 80 שנה.

הסיפור התחיל מוקדם יותר השבוע, כשהסרט "מאנק" מבית נטפליקס קטף שני פרסים בטקס האוסקר, על הצילום והעיצוב האומנותי הטובים ביותר. "מאנק", למי שהספיק לשכוח, עסק באחורי הקלעים של "האזרח קיין", ובפרט בהרמן מנקיביץ': התסריטאי השני של הסרט, שבמשך שנים טען כי וולס גנב לו את הקרדיט. העיסוק המחודש ב"מאנק" הביא גם לעניין מחודש בסרט ממנו הוא שואב השראה, וכפי שאחד הגולשים בטוויטר שם לב - "האזרח קיין" חווה טלטלה לא מזמן, כזו שעברה מתחת לרדאר.

בציוץ, שזכה מאז לתהודה, אותו גולש הסב את תשומת ליבם של עוקביו לכך שאחרי שהיה יכול להתגאות בציון של 100% ב-Rotten Tomatoes, "האזרח קין" עומד כעת על 99% בלבד. הסיבה: ביקורת שהתווספה לאתר בתחילת חודש מרץ, אך נכתבה לפני 80 שנה - ובניגוד ל-115 הביקורות שכבר היו קיימות, לא הייתה חיובית בכלל. הביקורת שהוצפה מחדש פורסמה במקור בעיתון השיקגו טריביון, כשמי שחתום עליה הוא מה-טינה, שם עט ששימש את חברי המערכת בזמנו (על משקל הביטוי "Matinée", שמתאר הצגת צהריים של סרט או מופע). 

"אתם שמעתם המון על הסרט הזה", נכתב בביקורת, "ואני רואה בפרסומת שכמה מומחים חושבים שזה 'הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם'. אני לא מסכים. הוא מעניין, הוא שונה, ולמעשה, הוא מספיק ביזארי בשביל להפוך למיצג במוזיאון. אבל ההקרבה של הפשטות לטובת אקסצנטריות גורמת לו לאבד את האיכויות הבידוריות שלו". "האזרח קיין", חשוב לציין, אולי עזב את מועדון ה-100% - אבל עדיין נשארה בו כמות לא מבוטלת של חברים. בין היתר אפשר למצוא שם את "שיר אשיר בגשם", "פרנקנשטיין", "הבהלה לזהב" וגם כמה בחירות יותר מפתיעות, כמו "פדינגטון 2" או הסרט הישראלי "גט - המשפט של ויויאן אמסלם".