20 שנים אחרי הפעם האחרונה שבה כיכבה בהצגה מבית תיאטרון הבימה, ו-15 שנים אחרי שמדינה שלמה למדה להכיר את טובה גמזו שגילמה ב"האלופה", מירב גרובר החליטה לחזור לקדמת הבמה - ומשחקת בימים אלה בהצגה חדשה. "לא הייתי בתיאטרון הרפרטוארי. הורדתי הילוך, הייתי במצפה רמון עם הבן שלי", מספרת גרובר בשיחה עם mako על הקאמבק, "אני משערת שזה היה שילוב, גם הרגשתי שאני לא מגשימה את האימהות שלי, כי הייתה לי אז המון עבודה, וגם הייתי צריכה חופש. אני לא יכולה לעזוב את מצפה רמון, זה מקום מדהים, ועכשיו חזרתי קצת לעבוד".
התפקיד החדש של גרובר הוא במחזה "המודעה" מבית תיאטרון הבימה, שכתבה נטליה גינצבורג. ההצגה מספרת על אלנה, סטודנטית צעירה ותמימה שעונה למודעה בעיתון ושוכרת חדר בביתה של תרזה - שאותה מגלמת גרובר. "גינצבורג ידועה כסופרת מדהימה, ומסתבר שהיא עושה מחזות עם הבמאי רועי הורוביץ, הוא זה שגייס אותי לעניין הזה", היא מסבירה, "עכשיו אני עובדת בהבימה גם על מחזה שאני כתבתי, הוא מספר על המשפחה שלי, דור שני לשואה. לא הרבה מחזות נגעו בעניין הזה, של הפצע המדמם הזה של הדור השני".
"הם אימצו אותי", מתארת גרובר את הבית החדש בהבימה, שם היא צפויה להשיק בסוף חודש מרץ את הדרמה הקומית שכתבה, שתיקרא "חותם המוות". "זה בזכות נעם סמל, ומשה קפטן, וכמובן רועי הורוביץ שהוא זה ששלף אותי מהאלמוניות הזמנית שהייתי בה".
את אומרת אלמוניות, אבל מי לא מכיר את טובה גמזו.
"טובה גמזו זה מהדברים שהגיעו לכולם, אבל עשיתי עוד מלא דברים לפני. יש דור שלם שמגלה אותה בזכות שידורים חוזרים. אני מרגישה שאנשים מחבקים אותי".
אם תהיה עונה נוספת, את תלכי על זה?
"בטח, איזו שאלה? היא דמות כל כך כיפית, הייתה כתובה גאוני. לצערי אין מספיק מבחר של תפקידים לגיל שלי בטלוויזיה. זה או לקחת את מה שיש, ולפעמים מה שיש לא מספיק עושה לי את זה. אני רואה סדרות סקנדינביות ואני אומרת, 'יואו איך אני רוצה גם', נשים בגילי מככבות שם. אבל הצעירים זה הרוב, ככה זה תמיד בכל דבר, אין מה לעשות. וזה בסדר שזה ככה, זה טוב שזה ככה".
מה היית רוצה לעשות?
"תפקידים דרמטיים. לא בתור קצינת משטרה או מפקדת. תסתכל רגע במה שאתה מכיר בטלוויזיה, ואתה תראה שאין תפקידים שתגיד שמירב יכולה לעשות, אין. התסכול שלי הוא לא מזה שלא לוקחים אותי אלא מזה שאין. אני בדקתי את זה: הרוב בגיל הזה הם גברים, וידוע שהחלוקה של שני שליש ושליש לטובתם מול הנשים. תקין או לא, זה מה יש".
את חושבת שהתפקיד החדש ישנה משהו?
"יש לי סוכנת שעובדת יפה מאוד, אבל אני אומרת לך חד וחלק - אין תפקידים. אין כרגע שום דבר שהייתי רוצה לעשות, זה ממש ככה. ברגע שאתה לא מתמקד בפרנסה אלא באיכות, באומנות, אז אין משהו שהייתי רוצה לעשות כרגע. לפני שלוש שנים הצטלמתי ל'ילדים ביער', סדרה שמאוד אהבתי את התפקיד שלי בה, אבל עדיין זה לא הדבר שלשמו אני עוסקת במקצוע הזה. מאז לא לא עשיתי טלוויזיה".
הפרנסה, אומרת גרובר, היא לא מה שמטריד אותה. "אני איכשהו הצלחתי להגיע לחיים מינימליים, ממש ירדתי למינימום ההכרחי", היא מסבירה, "זה אומר שאני בלי מכונית, זה אומר שאני לא קונה בגדים, לא קונה כלום, תמיד יד שנייה, אז אני לא צריכה להתפרנס מהמקצוע. זה עצוב שאני גרה פה באיזה חדרון בתל אביב רק כדי לעשות חזרות. ביבי נתניהו רכש לפי השמועות פנטהאוז באבן גבירול ב-50 מיליון שקל, זה עצוב. מתחתיי יש את הצריף של בגין, שגר בו ב-1948 לדעתי, וממול ראש הממשלה שלי רכש לו פנטהאוז".
נשמע שיש לך טענות לממשלה החדשה.
"איזו שאלה. אני, בתור שחקנית ותיקה, מורידה את עצמי עד למינימום כי אין לי ברירה - וממולי הוא קונה לו פנטהאוז. זה לא נשמע לי תקין. אבל כנראה שזאת חשיבה קפיטליסטית שאני לא רגילה אליה".
היית שוקלת לעשות קמפיינים? מציעים לך?
"לא, ואני גם לא רוצה. טוב לי ככה. כשיש כסף אתה תמיד רוצה עוד כסף, אתה מתחיל להתמכר. אני רואה אנשים מתרוצצים עם פנים מבוהלות כי הם קנו את זה וקנו את זה, הם במצב שאי אפשר לקנות יותר. עזבו את הבימה שלוש שחקניות בכירות בגלל שהתיאטרון לא יכול לשלם להן מספיק. זה לא שהבימה לא היו רוצים לשלם, הם רוצים אבל אי אפשר. אני רואה אנשים שממש מגרדים כספים ובלחץ, וזה הדבר העיקרי שהם עושים במקום לטפח את הגינה הפרטית שלהם, את המשפחה והחברים. זה חנק שלא נגמר".