ז'אנר סרטי גיבורי העל נחלק בשנים האחרונות לשני מחנות: מארוול נגד DC, כי אין כמו נרטיב של יריבות כדי לשלהב רוחות של מעריצים - מהו אייפון בלי גלקסי? מיהי ירדנה בלי עופרה? מה הטעם במלפפון חמוץ במלח אם אין מולו מלפפון בחומץ? אך בעוד מארוול שקדו כבר לפני יותר עשור על פיתוח הגישה החדשה שלהם לז'אנר, כזו שמקשרת בין סרטים אינדבידואלים כך שכולם חלק ממרקם קולנועי אחד - היקום הקולנועי של מארוול - ב-DC הציגו את האלטרנטיבה שלהם בשנת 2013 עם צאת הסרט איש הפלדה, מה שגרם לרבים להאשים אותם בהעתקה בוטה.

אולי זה בגלל שמי שמגיע מאוחר מדי למסיבה מקבל רק את שקיות ההפתעה הדפוקות, ואולי זה בגלל שאיכות הסרטים עצמם לא הייתה משהו, אבל היקום המורחב של DC, ה-"DCEU", לא ממש הצליח להסעיר את הרוחות (מלבד וונדר וומן, תרגעו), בעוד שהחברים ממארוול המשיכו לשבור קופה אחר קופה. כעת הודיעו ב-DC שהם לוקחים צעד אחורה ומאתחלים מחדש את כל הגישה הקולנועית שלהם.

זה אולי יישמע כמו שינוי פעוט, אבל הוא מקפל בתוכו משמעות גדולה יותר: במהלך פאנל בקומיק קון האחרון בסאן דייגו, הציגה חברת האחים וורנר (שבבעלותה DC) את הסרטים הבאים של המותג תחת הכותרת "העולמות של DC", ונפרדה סופית מהמונח "היקום המורחב" (שטכנית היא לא הטמיעה מעולם, היה זה עיתונאי שהמציא אותו והמעריצים פשוט רצו עם זה עד שזה נהיה מקובל על כולם). המטרה היא כפולה: גם להתרחק מכל מה שהיה עד כה, עם יחידת המתאבדים, באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק וליגת הצדק, וגם כדי להדגיש שהייחוד של DC הוא דווקא במה שמפריד בין העולמות ולא במה שמאחד אותם.

למעשה, DC התגאתה בכך שכל סרט מהסרטים העתידיים שלה נראה שונה לחלוטין ומתרחש במציאות שנראית ומרגישה אחרת, וזה במילא מה שנתפס בעיני הציבור לאור אינספור הגירסאות השונות של באטמן וסופרמן לאורך השנים, כמו גם כל סדרות הטלוויזיה של DC שמתרחשות במימד אחר מזה שמוצג בקולנוע ומכיל שחקנים אחרים שמגלמים את אותן הדמויות (חשוב לציין: סדרות גיבורי העל מבית DC שמשודרות בארצות הברית ברשת CW דווקא מקיימות ביניהן קשרים עלילתיים, ומהוות יקום טלוויזיוני רחב).


כלומר, הרבגוניות של DC תהיה נקודת החוזק שלה, ואולפני וורנר הבינו שהגיע הזמן לחשוב שונה. זו אכן נשמעת כמו גישה נכונה יותר, גם משום שהיא לא מנסה לחקות הצלחה של אחרים, וגם משום שמארוול בעצמה מתקשה בשנים האחרונות לתחזק את גישת ה"הכל קשור" שלה, כאשר יוצרים רבים נאבקים עם הצורך להציב את הסרט או סדרת הטלוויזיה שלהם ביקום הקולנועי של מארוול ולכפות רפרנסים בכוח רק משום שהמעריצים מצפים להם. הסדרות של מארוול שמשודרות בנטפליקס, למשל, כבר פחות או יותר מנותקות מכל מה שמתרחש בהנוקמים ומכחישות עדיין כל קשר למה שקרה עם ת'אנוס במלחמת האינסוף, בעוד סרטים כמו דדפול וונום העתידי בכלל לא בטוחים איפה הם עומדים ביקום הזה, שלא לדבר על כל הבלאגן הלא ברור שקורה עם סרטי אקס מן והסדרות בעלי היכולות וליגיון. במילים אחרות: די ברור שלא הכל קשור, אז בשביל מה סתם?

גל גדות בוונדר וומן 2 (צילום: אינסטגרם - גל גדות)
"וונדר וומן 1984" - בפני עצמו | צילום: אינסטגרם - גל גדות

אז DC פשוט מנתקת את כל הקשרים המלאכותיים האלה. זה לא אומר שדמויות מסוימות לא יוכלו להתארח בסרטים אחרים, כמו למשל מארגו רובי כהארלי קווין בסרט העתידי ציפורי הטרף, שצפוי לעלות לאקרנים ב-2020, אבל זה לא יהיה העיקר. סרטים כמו וונדר וומן 1984, אקווה מן ושאזאם שייצאו לאקרנים ב-2019 שישימו דגש על האינדבידואליות של עצמם, בעוד ב-DC מפתחים גם סרטים נפרדים שמתמקדים בנבלים, כמו למשל סרט אחד על הג'וקר בכיכובו של חואקין פיניקס, ועוד אחד אחר עם ג'ארד ליטו. מבולבלים? אל תהיו, פשוט תיהנו מכל סרט בנפרד.