מה עוד אפשר לומר על טיטניק שעוד לא נאמר? שאלה רטורית, כמובן, כי תמיד קיים הנודניק הזה בעבודה שיגיד לכם שעל הדלת של רוז היה – ועוד איך – מקום לג'ק. אבל מתברר שגם מחוץ לסוגיית הדלת יש עוד מה לומר על טיטניק ועוד פרטים חדשים לגלות על שובר הקופות הכי מפואר, ארוך וניינטיזי שעלה פי פעם על מסכי הקולנוע.
בסוף הסרט, וזה המקום להזהיר מפני ספוילרים לסרט שיצא לפני יותר מעשרים שנים ומבוסס על אירוע קונקרטי שקרה, רוז המבוגרת מדמיינת מפגש מחודש עם רוחו של ג'ק, אהובה המיתולוגי שהכירה על סיפון הטיטניק. בדמיונה, רוז פוגשת את ג'ק במעלה המדרגות של אולם הנשפים, שם נפגשו כבר בחייהם, והפרט שאין-מצב-ששמתם-לב-אליו מסתתר בסצנה הזו. ואנחנו אומרים "מסתתר" כי צריך ממש לעצור את הסרט ולהתמקד בשעון שמאחורי ליאו/ג'ק -
מה השעה בשעון הנ"ל? נחסוך לכם את הזום-אין ונגלה שמדובר ב-2:20. ואם תגידו לנו "אוקיי, אז זו השעה בשעון, למי אכפת?", נגיד לכם שזו לא פחות מהשעה בה הטיטניק עצמה טבעה במצולות. אוניית הענק התנגשה בקרחון שהטביע אותה ב-23:40, וב-2:20 בלילה היא כבר שקעה כולה. כלומר, רוז זוכה אמנם להיפגש שוב עם אהוב ליבה, אבל גם היא יודעת שזו פגישה על זמן קצוב, ושבקרוב הוא ילקח ממנה. אבל אתם יודעים איך זה, הלב שלה ימשיך לפעום.