זוכרים את רוני: במלאת 30 למותו של חברנו רוני דניאל ז"ל, ששימש כפרשננו לענייני צבא וביטחון, הערב (ראשון) התקיים ערב מיוחד לזכרו בתיאטרון גבעתיים. באירוע נשאו דברים שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, יו"ר דירקטוריון חברת החדשות תמי רווה, מנכ"ל החברה אבי וייס, כתבים צבאיים שעבדו בעבר עם דניאל והכירו אותו היטב, שותפיו בחברת החדשות לאורך השנים - וחבריו הקרובים.

כך נפרדו כתבי חדשות 12 מרוני דניאל

עיתונאי חדשות 12 רוני דניאל הובא למנוחות 
 
ראשון לספוד עלה שר הביטחון בני גנץ: "יהודה עמיחי כתב שהדיבר ה-11 שלו הוא 'אל תשתנה'. כך סיפר פעם רוני בריאיון. הדיבר ה-12 שלו יותר מאתגר, 'השתנה תשתנה'. תוציא את הראש מהחלון, תסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ושיהיה לך את העוז להגיד שהאמיתות של היום הן השקרים של היום. כזה היה רוני. איתן כסלע - מתעקש להשמיע את עמדתו מבלי להתחשב בדעת קהל. מה שלא מנע ממנו להיות אהוב הקהל. בעולם של אינסטגרם וטיקטוק הוא נשאר עם המקל והספרים הישנים, במקרה שלו הסיגריה והוויסקי. נאמן לערכים שעליהם גדל ויודע להתאים את הדברים למציאות המשתנה.

רוני דניאל ובני גנץ (צילום: חדשות 12)
"בניגוד לתדמיתו - רוני לא שש אליי קרב", שר הביטחון גנץ | צילום: חדשות 12

"מבחינה ביטחונית - רוני היה נץ שרואה למרחקים", הוסיף השר גנץ. "שנא טהרנים והכיר את המזרח התיכון. כשהיה צריך תמך בכניסה קרקעית לעזה. המשימה העיקרית תהיה לא להוריד את האופציה הצבאית מהשולחן. אם היה כאן, אולי היה מרוצה מאמירתו של ביידן שאירן אף פעם לא תחזיק נשק גרעיני ושאם המהלכים הדיפלומטים ישתנו נפנה לאפיקים אחרים. מזכיר לנו שאירן לא בעיה ישראלית אלא בעיה עולמית שמאיימת על המזרח התיכון ועל העולם כולו. בהיבט הזה חשוב לומר שהעולם צריך להתגייס למשימה. אירן לא תאיים רק על ישראל אלא גם תוביל למרוץ חימוש אזורי, שעלול להביא בעתיד לקיומם של כלי נשק בידיים לא יציבות ובמשטרים טרוריסטים. 

"בניגוד לתדמיתו - רוני לא שש אליי קרב. לצאת להילחם זה כוח. בסוף, זה או אתה או הוא. 'לנו אין לוקסוס להפסיד גם לא במלחמה אחת', אמר. הזכירו לי שנפגשנו ברמת הגולן פעם. רוני התרגש אז מהסיוע שנתנו לפצועים הסורים. בסיום הסיור שלף סיגריה ואמר בגאווה: הרמטכ"ל אתה יודע, היום ראינו את צה"ל שלנו. ביד אחת אוחזים חרב, ביד השנייה מסייעים ליולדת ומספקים קמח לקריית שמונה. רוני היה לוחם ופטריוט שאהב את החיילים. בריאיון אמר שאולי הקמט במצחו הוא בגלל עצב על החיילים שנהרגו.

"רוני אהב את השטח ובזכות זאת ידע להעביר לצופה את התחושות גם מהאולפן. תמיד הזכיר: אל תחשבו שדרך הטלוויזיה מעבירים חוויית מלחמה של מי שחיו בה. היה מהראשונים להבדיל בפערים בין המשרתים היום ובעבר. היום הפער בין הנוחות באזרחות לחיים בצה"ל עצום. היה לו כבוד שלו אנו מחוייבים. למען חיזוקו אנו פועלים גם בימים אלה. כבוד שכולם, גם המבקרים, ראוי שיקפידו עליו. בנוסף על אלה - רוני היה איש של אנשים. דיבר מדם ליבו עד אשר נדם. במפגשנו האחרון נכנס כרוח סערה ואמר: עזוב רגע מנושא ביטחון בני, מה רוצים ממך? דיבר עליי כאילו פוגעים בו אישית. ביקש שלא אפגע מהחנטרישים. שאל איך החקלאות תטופל בממשלה החדשה. רוני היה קודם בן אדם ואז פרשן. עיתונאי שאכפת לו קודם מהמדינה ואז מהסיפור הבא. תודה רוני - אני כבר מתגעגע ובטוח שכולם מתגעגעים".

הרמטכ"ל אביב כוכבי נשא גם הוא דברים לזכרו של רוני ז"ל: "זה באמת כבוד גדול להגיד לרוני דברים שאולי לא הספקנו מכל הלב. רוני היה בשבילי, כמו לרבים, אדם, מפקד ועיתונאי - בסדר הזה. עם פער גדול של אדם, מפקד ואז עיתונאי. ניסיתי לדבר לחוד אבל לא הצלחתי. הוא היה אדם כי מאז ומתמיד כשנכנס לחדר, השאלה הראשונה הייתה - מה שלומך? איך בבית? איך צה"ל בכללי ואיך האנשים מרגישים? היה בן אדם - הקשיב והיה לו אכפת מה שלומי. בכל תפקיד. התעניין והקשיב לפעמים כמו מפקד - לא כמו רק האדם. לא כמו עיתונאי, אלא כמפקד שמנסה להקשיב ולחנוך את פקודו. חייב לומר שלא פעם ישבנו לשיחות והתחושה הייתה של קולגה. הדיאלוג היה לא פעם על דברים קונקרטיים מאוד. לא רק לגרוף אינפורמציה, אלא 'בוא נפתח את הסוגיה שעכשיו דיברת עליה'.

אביב כוכבי (צילום: N12)
אביב כוכבי בטקס לזכרו של רוני דניאל | צילום: N12

עוד הוסיף הרמטכ"ל כוכבי: "כעיתונאי - מהזווית שלי, שלא רואה הרבה טלוויזיה, היה נראה שרוני קודם כל מתאר את המציאות ולא מתיימר לעבד בפוטושופ ובטח שלא בפוטו רצח. מנסה להביא את המציאות כמו שהיא. התחושה הייתה שהידיעה יותר חשובה ממנו. הוא לא קודם לידיעה. לא רק שהידיעה יותר חשובה, אלא שהעובדה חשובה מהסיפור. הוא נתן לעובדות להרוס סיפורים. האמת הייתה חשובה לו מאוד. עניין של יושר, הגינות וגישה פיקודית. הוא הביא את מורכבות המציאות. היא לא דו מימדית או חד ממדית. קוביה הונגרית שצריך להסתכל עליה מכל הצדדים. הוא הקשיב באמת. לא ערב לסקופ, לא ערב למעידה בלשון. אם היה צריך להסביר עניין דיסקרטי - הוא נשאר דיסקרטי.

"אמרתי שרוני היה אדם, אנושי מאוד, הוא שבה את לבי לא בפעם הראשונה - אך המשמעותית ביותר כשקיבלתי את הפיקוד על אוגדת עזה, שנה לפני ההתנתקות", נזכר כוכבי. "הוא היה בטקס ההחלפה וראה את יעל אשתי. הבין שכובד האחריות עובר גם אליה. הוא ניגש אליה, חיזק אותה ואמר את מה שאמר. הקפיד כל פעם, בכל תפקידיי, לראות שגם שלומה טוב. רוני בעיניי היה אמיץ מהרבה סיבות - כי חרף כל הביקורת על האופן שבו הוא מסקר את צה"ל הוא היה אמיץ. הרבה יותר קל לבקר את המוסדות והמערכת, צריך להיות אמיץ לתמוך במערכת. להגיד שהיא צודקת או שהמציאות מורכבת יותר. בעיניי זה סוג של אומץ. אם אני מסכם את הכול, רוני היה אדם אמתי הגון. כעיתונאי - מקצועי והגון. מפקד - אכפתי מאוד והגון. אם אדם עוזב את העולם ואומרים עליו שהוא הגון - אני חושב שזה הרבה מאוד. הרב אברהם יהושע אשל אמר: 'בעבר הערצתי אנשים חכמים - היום מעריץ אנשים טובים'. אני בגילי המאוד מתקדם אומר: אני מאוד מעריך אנשים הגונים. אני, הגונים שובים את לבי, ורוני שבה את לבי". 

באירוע לזכרו של רוני ז"ל נערכו 3 פאנלים מיוחדים:

• פאנל כתבים צבאיים בהנחיית יונית לוי שבו השתתפו כתבנו הצבאי ניר דבורי, כרמלה מנשה, אלון בן דוד, יואב לימור, מוטי אלמוז ועמוס הראל. 

• פאנל חברים קרובים בהנחיית עופר חדד שבו השתתפו רזי ברקאי, דידי הררי, שלי יחימוביץ', בנדה וכתבנו ברהנו טגניה. 

• פאנל אולפן שישי בהנחיית דני קושמרו שבו השתתפו אמנון אברמוביץ׳, דנה ויס, גיא פלג, אהר'לה ברנע, ופרשננו עמית סגל. 

בהלווייתו של רוני בחודש שעבר ספד לו בנו עמית: "היית פרשן צבאי, כתב ועיתונאי אהוב ומוערך. בשבילנו היית האבא התומך, האוהב, העוטף. ההומור, הרצון שלך תמיד ללמוד ולהרחיב את הידע ישארו איתי לנצח, בזכותך ובזכות אימא". בסיום הספדו, ציטט עמית את שיר העמק של המשורר נתן אלתרמן: "באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל". אוהבים אותך אבא, יהי זכרך ברוך".

מגישת המהדורה המרכזית, יונית לוי, אמרה בטקס הלווייה: "רוני, חבר יקר שלי. בשיחה האחרונה שניהלנו בשבוע שעבר אמרת שאתה קצת עייף. חזרת מהשטח מאוחר, אחרי שכבר הצלחת להירדם - העירה אותך ידיעה ביטחונית כלשהי באמצע הלילה. ביקשתי שתוריד את הרגל קצת מהגז ותנוח. הזכרתי לך שיש במערכת הרבה כתבים ואתה לא צריך להיות בשטח תמיד. שנינו ידענו שזו שיחה מיותרת, הרי לא תעצור אף פעם. והנה, עצרת ואנחנו המומים".