האי של גיליגן

מה זה? סיטקום קלאסי ששודר בשנות ה-60, ועוסק בקורותיה של חבורת ניצולים שהתרסקה על אי מבודד, ונקלעת לשפע הרפתקאות מבדחות.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שרוצים לדבר על אישה מהודרת (מחווה לדמותה של ג'ינג'ר, שבמזוודה שלה היו רק שמלות ערב מפוארות), כשרוצים ללעוג לגבר שחובש כובע טמבל (גיליגן) וכשמזכירים איש חכם (דמותו של הפרופסור) בקרב אנשים טיפשים למדי (כל השאר).

סוף שבוע אצל ברני

מה זה? קומדיה מסוף שנות ה-80 על צמד חברים וקולגות, שנופלים במלכודתו של הבוס שלהם, ברני, ומגיעים לבית הנופש שלו - שם הם מוצאים אותו מת. אוי לא! והוא בכלל תכנן שיהרגו אותם. מביך! השניים מחליטים להעמיד פנים שברני עדיין בחיים ולא תאמינו כמה העלילה מסתבכת משם.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שדמויות בסרטים או סדרות מזייפות את חייה של דמות כלשהי, ובכל פעם שדמות ישנה, מעולפת או מתה מרכיבה משקפי שמש - מחווה לסצנה המוכרת ביותר מהסרט.

מצעד חג ההודיה של מייסיז

מה זה? הפקת ענק שנערכת מדי שנה ברחובות ניו יורק, במסגרת מוצעדות ברחובות העיר במות בידור עצומות ורבות אפקטים. סימן ההיכר של המצעד הוא בובות הניילון הענקיות, בדמויותיהן של חיות מונפשות ושלל גיבורי תרבות אחרים, שנקשרות לצועדים ולכלי רכב ומוצעדות גם הן.

מתי מדברים על זה? בכל פרק בסדרה או סרט שעוסקים בחג ההודיה ובכל פעם שבלון עצום יוצא משליטה (עלילה פופולרית משנראה לכם).

מיסטר רוג'רס

מה זה? "השכונה של מר רוג'רס" היא תוכנית ילדים ששודרה במשך יותר מ-900 פרקים ולאורך 33 שנים. החוואי מר רוג'רס אירח בובות וילדים אמיתיים, שר שירים ושוחח עם צופיו על הנושאים החשובים לבני השנתיים-עד-חמש שצפו בו באדיקות. סיפור הפקת הסדרה מעובד בימים אלה לסרט בכיכובו של טום הנקס.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שדנים בתוכניות ילדים, במנחיהן או בבידור לילדים באשר הוא. מר רוג'רס הוא מעין שם נרדף לאדם תמים ושוחר שלום, ולעתים גם כינוי גנאי למישהו נאיבי או בייסיקי.

האחים מננדז

מה זה? ב-1994, הורשעו האחים לייל ואריק מננדז ברצח הוריהם, שאירע ב-1989. העובדה שבאו מרקע סוציו-אקונומי גבוה והיו שני גברים נאים למדי הפכה את משפט הרצח שלהם לאחד המסוקרים והמסקרנים בארצות הברית בשנות ה-90. 

מתי מדברים על זה? בכל פעם שצמד אחים נחשדים בפשע ובכל פעם שילדים נחשדים בפגיעה בהוריהם.

סמור'ז, טווינקיז, פרוט רול-אפּ, פופ טארטס, שלושת המוסקטרים

מה זה? חטיפים ומאכלי טראש אמריקאים מובהקים. סְמור הוא מעין כריך של מרשמלו צלוי, ביסקוויט וטבלת שוקולד; טווינקי היא עוגת ספוג ממולאת קרם שתוקפה לא פג לעולם; פרוט רול-אפ הוא, בגדול, לדר פירות שמכיל בעיקר סוכר ולא הרבה פרי; פופ טארטס הן עוגיות דקות ממולאות בריבה או קרם שמומלץ לחמם במיקרוגל או בטוסטר כדי להפוך אותן לקינוח (או ארוחת בוקר מאוד לא מאוזנת); שלושת המוסקטרים הוא חטיף שוקולד ותיק המכיל נוגט מוקצף.

מתי מדברים על זה? כשרוצים להזכיר חטיף ילדות לא בריא בעליל או כשהדמות היא לורליי גילמור והתזונה שלה מושתתת על 80% פופ-טארטס.

כך היינו (The Way We Were)

מה זה? סרטו של סידני פולאק מ-1973, בכיכובם של ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד. קיטי והאבּל הם אוהבים שמגיעים ממעמדות שונים, דתות שונות ויש להם תפיסות חברתיות שונות - האם אהבתם תוכל לגשר על הפערים? תנו להם כמה שנים ביחד ולחוד והם יוכיחו לכם שאולי.

מתי מדברים על זה? כשמתארים סיפור אהבה בלתי אפשרי, כשמציינים את עברו של רוברט רדפורד כשובר לבבות או כשמשמיעים את שיר הנושא (שסטרייסנד ביצעה, אלא מה) בכל הקשר שהוא.

מהומה במועדון (Caddyshack)

מה זה? קומדיית קאלט מראשית שנות ה-80 בכיכובם של צ'בי צ'ייס וביל מאריי, על השיגועים והשינויים שמתחוללים במועדון גולף יוקרתי. יש גם משהו עם חולד.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שדמויות גבריות מדברות על כמה היה מצחיק באייטיז, בכל פעם שהעלילה דורשת התייחסות לחולד או לגולף, בכל פעם שצריכים להגיד משהו על תחילת הקריירה של מאריי וצ'ייס ובכל פעם שלועגים לסרטי המשך. כי כן, ל"מהומה במועדון" יצא סרט המשך ב-1988, והוא נחשב לאחד הסרטים הגרועים של העשור.

The View וברברה וולטרס

מה זה? תוכנית בוקר פופולרית, במסגרתה ארבע עד שש נשים בדרגות שונות של פרסום יושבות סביב שולחן ודנות בסוגיות אקטואליות. ברברה וולטרס היא עיתונאית טלוויזיה ותיקה, שקצת עזבה את הפריים-טיים והפכה למנחה המזוהה (והמתוגמלת) ביותר עם המותג. חילופי המנחות התכופים בתוכנית וכן העימותים בין המנחות מאחורי הקלעים הפכו גם הם לסימן היכר.

מתי מדברים על זה? The View מוזכרת שוב ושוב כשרוצים ללעוג לטלוויזיה "של נשים", לסיקור אקטואלי מאוד אוהד (כי למי יש כוח להעמיק בנושאים על הבוקר) ולתככים שמתרחשים מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור.

דיק ואן דייק ומרי טיילר מור

מה זה? גיבורי תרבות אמריקאים, שכיכבו יחד בסיטקום "המופע של דיק ואן-דייק" בשנות ה-60. ואן-דייק המשיך אחר כך לשורת תפקידים, המוכר שבהם ב"מרי פופינס", ומור קיבלה סדרה משלה - "המופע של מרי טיילר מור" כי צריך שיהיה פה סדר - שנחשבת לאבן דרך בתולדות ייצוג הנשים בטלוויזיה.

מתי מדברים על זה? כשמדברים על טלוויזיית עבר או על אייקונים תמימים ומצחיקים שכל המשפחה יכלה לצפות בהם יחד. את ואן דייק יזכירו ככוכב קומי בעל פרצוף גומי ויכולות ריקוד מופלאות ואת מור יציינו לשבח כסמל פמיניסטי.

אלו חיים מופלאים (It's A Wonderful Life)

מה זה? סרטו של פרנק קפרה בכיכובו של ג'יימס סטיוארט עלה לאקרנים ב-1946, והפך ברבות השנים לצפיית חובה בכל חג מולד בארצות הברית. הסרט הוא סיפורו ג'ורג' ביילי, שמבקש נפשו למות עד שמפגש עם מלאך מוכיח לו כי חייו לא היו לשווא, ושאם לא היה נולד היתה המציאות גרועה בהרבה.

מתי מדברים על זה? הסרט זכה לאינספור התייחסויות, ציטוטים ופארודיות. כל מפגש עם מלאך (או דמות דמויית-מלאך שמאירה את חייו של הגיבור באור חדש), כל התלבטות לפני התאבדות וכל פרפאזה על המשפט "בכל פעם ש-X קורה, מלאך מקבל זוג כנפיים" היא רפרנס לסרט. תודו שהחכמתם.

Old Yeller (ילר הזקן)

מה זה? כלב משוטט משנה מהקצה לקצה את חייהם של בני משפחה בארצות הברית הסופר-כפרית במאה ה-19. אחרי שהכלב, ילר, נדבק בכלבת, הבן הבכור נאלץ להרוג אותו כי שום דבר טוב לא יכול לקרות בעולם. הסרט מ-1957 נחשב ליצירה קולנועית אהובה לכל המשפחה, והוא מבוסס על ספר בעל שם ועלילה דומים, שכתב פרד גיפסון ויצא שני לפני כן.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שמוזכרת מחלת הכלבת, כשמדברים על סרטי ילדות שצילקו את הגיבורים לנצח, או כשנפטרים מחיית מחמד אהובה.

עמק הבובות (Valley Of The Dolls)

מה זה? רומן שכתבה ג'קלין סוזן, ואחר כך גם סרט עתיר תקציב וכושל להפליא על סוכנת צעירה ונאיבית שמגיעה להוליווד, מתפרסמת ומתמכרת לתרופות מרשם (אלה הן הבובות). כל חברותיה, בהן שחקנית מתחילה וכוכבת ותיקה שידועה במזגה הרע, מכורות גם הן.

מתי מדברים על זה? הספר הפך למעין סמל לספרות נשים סנסציונית, והסרט, שיצא ב-1967, מוזכר כשרוצים לדבר על תלבושות מופלאות משנות ה-60 וכמובן על המיתוס ההוליוודי על התמכרות לסמים. נילי אוהרה, אחת הדמויות בו, הוא כינוי (וגם קריאת קרב) לנרקומנית בתפקוד גבוה.

דייטליין (Dateline)

מה זה? תוכנית תחקירים שמשודרת ברשת NBC מאז 1992. כמו "כלבוטק", רק בלי הכריזמה של רפי גינת.

מתי מדברים על זה? שם התוכנית הפך למעין כינוי כללי לתחקיר טלוויזיוני, רצוי מהסוג הזול, המרגש והמציצני. דמות שהסתבכה בפשע, למשל, עשויה לחשוש שמא תמצא יום אחד את פרצופה בפרק של "דייטליין".

פפטו ביסמול (Pepto Bismol)

מה זה? סירופ צמיגי מתקתק הניתן ללא מרשם, לטיפול והקלה בצרבות, קשיי עיכול ושלשול. הסירופ הוא המפורסם ביותר, אף חברת פרוקטר אנד גאמבל משווקת את פפטו ביסמול גם כטבליה לעיסה או ככמוסה לבליעה.

מתי מדברים על זה? צבעו הוורוד של הסירופ הוא כבר מותג כשלעצמו, והגוון כבר קרוי "ורוד פפטו ביסמול". אם דמות כלשהי סובלת מאחד התסמינים שהתרופה מטפלת בהם, היא לא תטרח לבקש ביסמוט סובסליצילאט אלא פפטו ביסמול ואפילו סתם "פפטו".

ג'פרי דאהמר והיונבומבר

מה זה? דאהמר היה אחד הרוצחים הסדרתיים המתועבים בתולדות ארצות הברית, והורשע ב-15 מעשי חטיפה, עינוי ורצח. הוא שמר מזכרות מחלקי הגופות, ונחשד גם שקיים עם הגופות אקטים מיניים ואכל חלקים מהן. היונבומבר הוא כינויו של טד קצ'ינסקי, רוצח סדרתי גם הוא, ששלח חבילות נפץ שגרמו למותם של שלושה ולפציעתם של עשרות.

מתי מדברים על זה? בכל פעם שמזכירים רציחות סדרתיות. דאהמר מוזכר פעמים רבות גם בהקשרי עיר מגוריו (מילווקי), בשיחות על עינויים מחרידים וכן בדיונים על הומוסקסואליות כיוון שהיה הומו בעצמו ורבים מקורבנותיו השתייכו לקהילה הגאה. היונבומבר הפך לכינוי לגבר מתבודד, כיוון חי בגפו, בלב פארק לאומי במישיגן, והתנגד לטכנולוגיה ותיעוש. יונבומבר הוא גם כינוי למי שמנמק את פעולותיו במניפסטים, משום שקצ'ינסקי שלח לגופי התקשורת מכתבים ארוכים ומטורללים בהם ניסה להסביר את המניע לפעולותיו.

פוטרי בארן (Pottery Barn)

מה זה? רשת רהיטים וכלי בית שפעילה בארצות הברית מאז שנות ה-50. לרשת סניפים רבים, והיא מפרסמת גם קטלוג מקיף שניתן להזמין ממנו את המוצרים שהיא משווקת.

מתי מדברים על זה? אין בורגנית ולבנה מפוטרי בארן. הרשת נודעה כאתר עלייה לרגל לנשים בייסיקיות שמרהטות את בתיהן הפרבריים בחוסר מעוף, כיוון שרוב המוצרים ברשת מיוצרים בייצור המוני, ואין בהם ייחוד של ממש.

עוגיות של הצופים

מה זה? ארגון הצופים האמריקאי מממן חלק מפעילותו במפעל מכירות המזון הוותיק הזה (ששורשיו באירועי מכירה המוניים שהתרחשו כבר בשנים הראשונות של המאה ה-20). באופן מסורתי, חניכות התנועה עוברות מבית לבית ומציעות את מרכולתן לדיירים, אבל היום יש כבר אפליקציה ומכירה אונליין לכל מי שהתרגל לטעמי העוגיות הקלאסיים, בהם "סמואה", "טאג-אלונג", "ת'ין מינט" ו"ס'מור" (ע"ע).

מתי מדברים על זה? העוגיות נחשבות למוצר זול למדי ולאו דווקא איכותי, אבל ממכר. דמויות מבוגרות יותר תתוודינה על אהבתן למאכל הצ'יפי, או שתיזכרנה בערגה בימים בהן מכרו את העוגיות מדלת לדלת. הכינוי גירל-סקאוט, או אפילו עוגיית גירל סקאוט, הוא כינוי לילדה טובה (גם אם זו לא לקחה מעולם חלק בתנועת הנוער).

בובות "אמריקן גירל"

מה זה? סדרת בובות משחק שמשווקת על ידי חברת הצעצועים "פלזנט" כבר יותר מ-30 שנים. בובות "אמריקן גירל" הן בעלות ביוגרפיה שמשקפת אוכלוסיה מסוימת בחברה האמריקאית, בעבר או בהווה. הבובות לבושות בהתאם להיסטוריה ולמעמד של הבובה, יש להם שם אותנטי והן מגיעות עם עלון ובו מידע על חייה של הבובה.

מתי מדברים על זה? הבובות הפכו לפריט אספנים, ואולי תיתקלו בדמות שאוספת אותן באדיקות. העובדה שיש להן גם ערך חינוכי רק מעצימה את הקיטשיות שבבובות "אמריקן גירל", אז אולי שמעתם גם בדיחה או שתיים שהשתמשה בשם המותג כעלבון לילדה טובה.

ננסי דרו (Nancy Drew)

מה זה: דמות של נערה בלשית, שהופיעה ביותר מ-300 ספרים מאז פרסום הספר הראשון ב-1930. הדמות הופיעה גם בסרטים ובסדרות טלוויזיה על שמה.

מתי מדברים על זה? בכל פעם אישה תפגין איזושהי סקרנות או תסיק מסקנה אודות פרשה מסתורית היא תכונה ננסי דרו. באמת, תבדקו אותנו ואז גם תעדכנו את הלקסיקון שלכם כי מאז דרו קיבלנו גם את הארייט המרגלת, את ורוניקה מארס ועוד רבות וטובות.