בימים בהם לא עובר יום (וגם לא לילה) בלי ידיעה על שחקנים ובכירים בתעשיית הבידור והפוליטיקה, מי שבוחרת לקחת נתיב שונה משל נשים רבות היא העיתונאית יעל דן, שהיום (א') טענה כי "יש לי בעיה עם אישה שהשתכרה, למשל, והגיעה למיטה עם גבר ולא יודעת איך זה קרה לה".

בראיון, שנערך בכנס אילת לעיתונות, אמרה דן לעיתונאי ניב גלבוע כי על הנשים "לצאת מהמקום הקורבני", ושאם ברצונן לשנות את הכללים - עליהן להכיל אותם קודם כל על עצמן. "אל תלכו להצעת עבודה שכוללת 'הזמנה לדרינק'", היא מציעה לנשים, אך מסכימה שלא תמיד הייתה לנשים האפשרות לסרב. "מה שקורה היום ומה שאני יכולה לדרוש מעצמי היום, זה לא מה שקרה לפני 20 ו-30 שנה. אז הנורמות היו שכדי שתקבלי משהו תצטרכי להתגמש".

כאשר נשאלה דן האם עברה בעבר חוויה של הטרדה מינית, היא ענתה כי היא לא חושבת שיש אישה שלא הוטרדה מינית: "זה קורה בכל מקום - זה באקדמיה, זה במשפט, זה בכל מקום. בוודאי שאני מכירה וזה לא זר לי בכלל. צריך לשנות את זה ולעקור את זה מהשורש. בתקשורת זה בולט כשיש אנשים עם כוח, ואז הפגיעה המינית היא מאד בולטת. הסקנדל שעורר הארווי ויינשטיין, למשל - היינו שם עוד לפניהם. הייתה לי כל הזמן שאיפה שנשים יפסיקו להתבייש. כל ראיון עם מישהי שהעזה לדבר על זה בתקשורת הביא עימו שובל ארוך של מתלוננות. הבושה היא לא אצלכן. תגרמו לו להתבייש. מה שקורה כיום זה מהפך אדיר". 

יעל דן, ניב גלבוע (צילום: אודי פורטל , יחסי ציבור)
"הבושה היא לא אצלכן, תגרמו לו להתבייש". דן וגלבוע בכנס | צילום: אודי פורטל , יחסי ציבור

דן אומרת כי מערכת אכיפת החוק לא מטפלת מספיק בנושא וכי הפרקליטות ומערכת המשפט נכשלות פעם אחר פעם בטיפול בנושא. "רק בזכות החשיפה יש שינוי אמיתי. מי שכבר מעיזה להתלונן ומגיעה למערכת הטוחנת הזו - 92 אחוזים מהתיקים נסגרים", היא אומרת וטוענת כי מי שנותנות את הפלטפורמה האולטימטיבית הן דווקא הרשתות החברתיות. "הן נותנות לאנשים מקום לדבר ולהגיד. רוב הנשים שנחשפות מדברות על מקרים מלפני מעל 20, 30 ו-40 שנה. יש לי אי נוחות גדולה עם חשיפה של אנשים שעשו את זה לפני עשרות שנים כי חלקם לא יכולים להתגונן. אבל הנשים האלה נשכבות היום על הגדר עבור מלא נשים אחרות. הן מציפות את השיח על כך שגבר לא יכול להציע עבודה ועל הדרך להעביר את זה במיטה. הנורמות השתנו. דרך השיח הזה כל אחת לומדת. אדם שפעם היה הולך לאיבוד, יש לו היום דף פייסבוק והוא כותב ובאים להציל אותו. יש לו מקום שבו ישמעו אותו. זה בעייתי, אבל זה גם נפלא".

בהמשך היא התייחסה לפרשת נתן זהבי והדס שטייף, וטענה כי הפיכת השיח בין השניים לפרסונלי ולריב אישי מקלקל את שינוי הנורמות. "אני לא משדרת כל סיור שמגיע אליי ומציבה רף מאד גבוה. יש לי בעיה עם אישה שהשתכרה למשל, והגיעה למיטה עם גבר ולא יודעת איך זה קרה לה". לגבי קמפיין METOO, שהפך לפופולרי ברחבי העולם - היא טענה שיש לשים לב לחסרונותיו: "אני מודעת לאי נוחות של הציבור לכל הקמפיין הזה שקצת עולה על גדותיו. חשוב לזכור שאם נאבד את אמון הציבור - אז מה בעצם עשינו? אני רוצה שאם נשים מתלוננות, שיתלוננו על מה שקורה להן עכשיו, בזמן אמת. היות וזה עוד לא קורה, המהפכה עדיין רחוקה מסיומה. לדבר רק על מה שקרה על העבר זה לא מספיק, אבל זה טוב כדי להגיע למהפכה". 

דן התייחסה למחיר שמשלם מי שמתלוננים נגדו ומרגיש שנעשה לו עוול: "כל הגברים האומללים - יש להם כמה אופציות: או לתבוע דיבה או להגיד 'נכון, אני נורא מצטער, אני מבקש סליחה'".

mako תרבות בפייסבוק