הי שי, אז מה תפקידך בכוח?

"אני הבעלים של העסק, ואני מופיע בסרטונים, זה אני בתחפושת".

איך התחלתם עם הפרסומות?

"התחפושת זה בחצי שנה האחרונה. לפני שנה הבנו פעם ראשונה שסרטונים הם יותר ויראליים מפוסטים סטאטיים. בעניין של הדמות, זה משהו שיותר זרם, לא עמדה איזושהי מחשבה מאחורי זה. יותר משאנחנו מושפעים ממשרדי פרסום, אנחנו מושפעים מג'קאס".

מעריצי ג'קאס?

"כן, בטח...".

באמת ראיתי בסרטונים כמה דברים מסוכנים, שאתה עומד על מזרון קפיצים ומנסר אותו עם מסור חשמלי. זה מחדל בטיחותי, עוד שניה המסור קופץ עליך.

"שוב, זה לא דברים כאלה שאנחנו חושבים עליהם מראש, אין תסריט או משהו. אנחנו מביאים כלי השחתה, לפעמים מסוכנים יותר ולפעמים מסוכנים פחות. גם כששברתי את הרהיטים מהזכוכית עם הפטיש, אז עפו לי שבבי זכוכית לתוך הרגל, קרעו לי את הג'ינס וחתכו לי את הרגל".

וואי וואי...

"זה לא דברים שהם מתוכננים עד הסוף, תוך כדי הסרטון אנחנו משתגעים עם הדבר, וזה לדעתי מה שאנשים אוהבים, זה לא משהו מהוקצע עד הסוף, לא משהו מתוכנן עד הסוף. שזה משהו שזורמים תוך כדי".

מתי התחלת לשבור רהיטים בפרסומות?

"פעם ראשונה זה היה בזרימה, בטירוף של הסרטון, זה לא היה מתוכנן. צעקתי וזה, והיה לידי משהו, אני לא זוכר בדיוק, בעטתי בו או זרקתי אותו על הרצפה, אני לא זוכר. והתגובות שזה עורר, הבאז שהיה סביב זה... רוב התגובות היו טובות, אנשים ממש אהבו את זה, וחלק קטן מהאנשים לא אהבו את זה, כמו היום".

מה התגובות השליליות?

"כל מיני, 'למה אתם שוברים, יש אנשים שאין להם על מה לשבת, או אין להם כיסאות, ואתם הורסים וחותכים'. את האנשים האלה אנחנו לוקחים לצ'ט פרטי ומסבירים להם שאנחנו כן תורמים וכן עוזרים. בבית חולים שניידר, בתי מחסה לנשים מוכות, יש כיתת ילדים עם צרכים מיוחדים שאימצנו לפני שנתיים, אנחנו עושים מלא דברים לקהילה".

כן, ואם היית לוקח צוות צילום מקצועי, זה בטח היה עולה לא פחות.

"ברור. אומרים לי 'תשמע, הרסת סחורה בעשרת אלפים שקל'. אבל אם הייתי מביא איזה סלב, הייתי נותן לו שלושים, חמישים אלף שקל בשביל כמה דקות פרסום. על זה אף אחד לא היה מרים גבה, וגם לי אין בעיה עם זה, אבל אני לוקח איקס ציוד שהוא שלי, מחליט להרוס אותו בשביל פרסומת, ועולה לי הרבה פחות מאשר היה עולה להביא איזה ידוען".

ברור... אבל מה היה הרהיט הכי יקר ששברת?

"זאת הייתה חבורה של רהיטים, היו את הרהיטים מזכוכית ששברתי, שכל שולחנון עלה לי משהו כמו אלף מאתיים, ושברתי איזה עשרה כאלה עם פטיש".

ואיך זה הרגיש?

"זה הרגיש מה-זה טוב... אם אני מחרב מוצר, הוא חייב להראות טוב ולהיות אטרקטיבי, אני לא הורס זבל, זה לא מעניין".

לא היה לך רגע של 'אלוהים, מה אני זורק ככה כסף'?

"להיפך, אני בא ממקום של לא לפאר את החומר, אני לא סוגד לחומר. אז לקחת את המוצר היוקרתי והיפה הזה, ולרסק אותו לחתיכות, זה עושה לי טוב. לי באופן אישי זה עושה טוב. לאנשים מהצד, דבר ראשון זה גורם להם לתפוס את הראש, והדבר השני זה קצת חוויה טראומטית. שבנאדם לוקח מוצר בעל ערך, יפה, שאפשר לעשות בו שימוש, ופשוט עושה מעין זילות שלו, מנפץ אותו, הורס אותו. אז החוויה הטראומטית הזאת, היא מקעקעת לאנשים בראש את הדמות הזאת של אלוף המזרונים. אנשים באים לחנות, מעבר לזה שהם רוצים לקנות רהיטים, הם רוצים לפגוש את המשוגע שמאחורי המסכה. אבל העניין הוא שהרשת, כמה שהיא יכולה להרים אותך, ככה היא גם יכולה להפיל אותך. אז צריך נורא להיזהר".

מה זאת אומרת?

"נגיד היה לי מלאי של ספות עור, מעור אמיתי. אז אני צריך להיזהר עם זה, שאני לא ארגיז את ארגוני בעלי החיים. הייתה לי פעם פרזנטורית שאני לא אזכיר את שמה שרצתה לעשות אתנו סרטון בלבוש קצת פרובוקטיבי. זה בדיוק היה בתקופה של מי-טו, טו-מי, איך זה נקרא?".

metoo#

"אז אמרנו זה יכול להיות מצד אחד מעניין, מצד שני יכולים לבוא עלינו אלה... היום צריך נורא להיזהר, אז בד בבד צריך לשמור על כבודם של כולם, כי הכיכר המרכזית לא מחכה למשפט".

מתפרעים אבל מנומסים. יש לכם תכניות לסרטונים הבאים?

"אנחנו מתכננים בימים הקרובים, הזמנו שופל, די-9 ממש. והוא הולך להוות חלק עיקרי בסרטון הבא. אתה יודע, צריך להרים טיפה קדימה, לשבור עם גרזן זה נקודתי מדי".

ואתה תנהג בשופל?

"כן, האמת שעשיתי קורס קצר על שופל לפני כמה ימים. גם היום אנחנו הולכים לצלם סרטון, אני בדרך לשם עכשיו, יש לי פה מסור, אלה... אני מסתובב באוטו כמו איזה עבריין נמלט. אם תעצור אותי משטרה ואני אגיד להם שאני הולך לצלם פרסומת למזרונים, הם לא יאמינו לי".