קוראים לי ג'ף. אם אתם לא מבינים למה אני מתכוון, אתם לא לבד. כמו ישראלים רבים שחצו את גיל 20, אולי גם אתם נתקלתם באחד משרשורי ג'ף. בתקופה האחרונה חוזר הטקס המוזר, עמוד רשמי, כמו זה של אגד למשל, מעלים פוסט שמבקש מהגולשים להציע שמות לאובייקט מסוים, חיה או מקום (הידית שמחזיקים בזמן הנסיעה, במקרה זה). התגובות לפוסט יגיעו למספר לא הגיוני, כשכמעט כולן מציעות את השם ג'ף, ומסבירות עד כמה השם יפה והולם. הבלבול שאוחז רבים (גם אותנו), יתבטא במספר תגובות שישאלו מדוע כולם מציעים את השם ג'ף, וכל תגובה כזאת תקבל גם היא מבול של תגובות מתחכמות כגון "ג'ף זה שם ממש יפה".
הפוסט האחרון בו נעשה שימוש במסורת המוזרה עלה בעמוד של ידיעות אחרונות. העיתון העלה תמונה של כלת פרס ישראל מרים פרץ עם נכדתה הטרייה, כשהפוסט פנה לגולשים וביקש מהם להציע שם לתינוקת. ההצעות לשם ג'ף כמובן הציפו את הפוסט, ומגיבים שלא הבינו את הבדיחה קפצו מיד והתנגדו לשם הגברי, מה שגרם לטרולים להגן על השם ג'ף (שם עדין ויפה), ולהסביר את כל מעלותיו.
הרמז הראשון להבנת הסיפור נעוץ בגיף בן כמה שנים, מתוך הסרט "רחוב ג'אמפ 22", בו נראה צ'נינג טייטום אומר את המשפט "My name is Jeff". בגרסת הוידאו אפשר להבין מדוע הגיף הפך ויראלי בזמנו, עם הקול המוזר והמגוחך שיוצא לטייטום מהפה. עם זאת, לא ברור מדוע קטע מתוך סרט מ-2014 עלה למרכז הבמה ארבע שנים לאחר מכן בישראל.
כדי לקבל הסבר על התחייה המוזרה של ג'ף, פנינו למי שנראה כמו אחד ממובילי התנועה, כלומר למי שנראה כל כך צעיר ומגניב עד שרק רצינו לתקוע את הראש בכרית ולייבב על כל השנים שאבדו לנו. בקיצור, לכל מי שתהה 'למה ג'ף?', לפניכם התשובה המלאה והמפורטת:
"עם 'ג'אמפ סטריט 22' אתה צודק. זה הקטע שצ'נינג טאטום אומר "My name is Jeff". התחיל באמת להתפשט כי היה מגוחך ופשוט השתמשו בו הרבה בסרטונים ביוטיוב בעיקר. זה היה השימוש העיקרי בג'ף, על אש קטנה יחסית, מתחילתו אי שם ב-2014 עד 2016-2017".
"בסביבות סוף הקיץ של 2017 היה איזה פוסט שהקפיצו של תמונה של לינקס אפור (סוג של חתול גדול) יושב, ופשוט אתה נכנס ואני רואה שהכל תגובות מהזמן האחרון ובכולן פשוט כתוב 'JEFF'. אז זה די הופץ ברמה בינלאומית והיה די ויראלי לאותם ימים. מה שכן, בפוסט הגיבו גם כזה הצהרות של 'this is jeff' ודברים בסגנון - אף אחד לא ביקש לקרוא לו בשם מסוים, זה פשוט היה ככה".
"כמה ימים אחר כך היה פוסט אחר שהפך לויראלי מאותה סיבה, אבל היה שונה, זו בעצם נקודת המפנה הרצינית. מחלקת משטרה בארה"ב הביאה כלב חדש לתחנה וביקשה מהאנשים בפייסבוק לבחור לו שם. בגלל אותו מומנטום של פוסטים, מלא אנשים פשוט הציעו את השם 'ג'ף', בצורה כמעט זהה לזו שהיום: ג'ף יהיה שם טוב', 'הוא נראה לי כמו ג'ף', 'זה ג'ף'".
"זה הגיע לארץ באיחור של חודש חודשיים ככה, מה שקרה הוא שבדף הפייסבוק של הכבאות לישראל הציגו דמות של ילד לוחם אש וביקשו מהקהל לתת לו שם. ואז עשו את הקישור בין הפוסטים שהתחילו לקרוא לדברים שביקשו עליהם שם ג'ף, לבין הפוסט הזה, ושיתפו את הפוסט בקבוצות שאני נמצא בהן וקראו לכולם להגיב שיקראו לו ג'ף. אלו שהכירו מן הסתם זרמו, ואחרים כשראו שהמון מגיבים ככה בעצם עקבו אחרי העדר והצטרפו גם כן".
לסיכום, יש קטע באינטרנט בו ממחזרים ממים ישנים, וקטע מצחיק מתוך "רחוב ג'אמפ 22" התגלגל בכאוס של הרשת עד שהפך למסורת - הטרלה לפוסטים של חבריות ציבוריות שמבקשות מהגולשים להציע שם לחיה או חפץ (או במקרה של ידיעות אחרונות, תינוקת). כששירותי הכבאות העלו פוסט דומה עם דמות שנראית כמו תוצר גנרי של משרד פרסום, זאת הייתה הזדמנות נהדרת בשביל המם לעשות עלייה לארץ הקודש. משם המשיך הגלגול האקראי, עד שנתקל בפוסט של ידיעות אחרונות. לדברי המעורבים, רובם לא ידעו שמדובר באם שכולה, וקפצו על הפוסט בהשתעשעות תמימה. עכשיו כשלמדנו את כל הסיפור לעומק, אנחנו עדיין לא ממש בטוחים שאנחנו באמת מבינים במה מדובר, אבל אם מישהו ישאל אותנו מה הסיפור עם ג'ף, נדע מיד מה לענות בביטחון: "שם יפה ג'ף, שם יפה".