לפני קצת יותר מעשור, עם תפקיד המשחק הראשון שלה אי פעם, גבורי סידיבי הייתה כבר מועמדת לפרס האוסקר על חלקה הבלתי נשכח בסרט "פרשס", בו גילמה נערה כבדת משקל ואנאלפביתית שנמצאת בהריון בפעם השנייה. סידיבי אמנם לא זכתה לבסוף בפסלון המוזהב, אך היא עדיין נשארה בתודעה, בזכות תפקידים בסדרות כמו "אימה אמריקאית" ו"אימפריה" ובסרטים "מיליארד סיבות לשוד" ו"גרימסבי". בכל השנים האלה, סידיבי לא היססה לשתף את הציבור בהתמודדויות השונות שלה, כפי שבא לידי ביטוי גם כעת, בראיון חשוף חדש.
סידיבי היא האורחת הטרייה ב"Peace of Mind", תכנית הרשת של השחקנית טראג'י פי הנסון - שגם כיכבה לצדה ב"אימפריה" - הזמינה בפייסבוק. בפרק החדש, שעוסק בין היתר בבולימיה, סידיבי דיברה עם הנסון על הפרעת האכילה איתה התמודדה, ועל הדיכאון שגרם לה. "זה אפילו לא היה קשור לאנשים אחרים", סיפרה השחקנית בת ה-37, "זה היה קשור לצורך שלי לשרוד את היום. אני הייתי כל כך נבוכה, ושנאתי לבכות כל כך הרבה. שנאתי את זה".
כשנשאלה מתי הרגישה בפעם הראשונה שהיא שונה מהסביבה שלה, סידיבי השיבה: "היו לועגים לי כמו לכל אחד אחר, אבל כשהייתי בכיתה ג' או ד' ההורים שלי נפרדו, וכל העולם מסביבי השתנה וזה הרגיש כאילו הקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים. ככה החרדה שלי הציפה את עצמה. כן בכיתי, הרבה, בבית הספר, אבל כשהחרדה התחילה להתחזק, כשהייתי בדרך לקולג', הייתי חייבת להגיע ללימודים מוקדם כדי שאוכל לנקות את עצמי, הזעתי, בכיתי, הבגדים היו נרטבים מהדמעות שלי. יום אחד בכיתי כל כך - שהקאתי. ובשנייה שסיימתי להקיא הדמעות שלי התייבשו, כבר לא הזעתי, וחשבתי 'מצאתי את הכפתור, זהו זה'".
"אני מצאתי כפתור קטן וכיפי", הוסיפה סידיבי, "מצאתי כפתור כזה, ואז אנשים אמרו 'את נראית מעולה' וחשבתי לעצמי 'למה שאעצור?'". "זה מה שהבולימיה הייתה עבורי", הסבירה, "היא לא הייתה קשורה לירידה במשקל. היא לא הייתה קשורה לשליטה בתיאבון שלי. היא עזרה לי להפסיק לבכות. להיות מדוכאת זה דבר אחר, אבל אם את מוסיפה לזה הפרעת אכילה, זו מפלצת שלמה שאת נאלצת להילחם בה".
לא מדובר בפעם הראשונה בה סידיבי מדברת בכנות על המאבק שלה, והיא עשתה זאת גם בשנת 2017, עם פרסום האוטוביוגרפיה פרי עטה. "כשהייתי עצובה מדי בשביל להפסיק לבכות, הייתי שותה כוס מים ואוכלת פרוסת לחם, ואז מקיאה אותן", כתבה בזמנו, "אחרי זה, כבר לא הייתי עצובה. סוף סוף הייתי נינוחה. אז לא אכלתי כלום, עד שרציתי להקיא - ורק אז הצלחתי להסיח את דעתי מהמחשבות שהסתובבו לי בראש". באותו ספר, סידיבי אף הודתה בכך שהיא התמודדה עם מחשבות אובדניות, מה שגרם לה לפנות אל טיפול נפשי. לפי השחקנית, אותה תמיכה חיצונית שקיבלה היא זו שעזרה לה להתגבר על הדיכאון והפרעת האכילה, ולהפוך לשחקנית העסוקה, האופטימית והאהובה שהיא היום.
מתמודדים עם מחשבות אובדניות? אל תהססו לפנות לעזרה
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית במספר הטלפון 1201
ניתן לפנות גם במייל דרך עמוד האינטרנט
או במסרון (SMS) למספר 0768844400