דנה אברהם סמו נשואה ב-18 השנים האחרונות לאחד הקומיקאים האהובים במדינה שלאחרונה חזר למסך בעונה החדשה של "ארץ נהדרת", יובל סמו. אם דמיינתם שחיי הזוגיות שלהם שופעים בהומור ובהתקפי צחוק בלתי נגמרים, טעיתם.
"סמו לא בן אדם כזה משעשע. הוא בולגרי ובולגרים מאוד רציניים, פרקטיים", סיפרה אברהם סמו לגלית ואילנית, "נכון שיש לו את ההסתכלות הקומית, אבל אני כבר רגילה לזה. רוב היום הוא לא משעשע אותי בכלל. רוב היום אני מתעצבנת וצועקת. בית נורמלי".
שני שחקנים שחיים תחת קורת גג אחת זה עניין מאתגר לפעמים, אבל לא במקרה של בני הזוג סמו. "אני מכירה אנשים שעובדים בעבודות קונבנציונליות, משרדיות, והם הרבה יותר משוגעים. יש עכשיו את חילופי הזוגות, הפוליאמוריה. כל מיני שטויות כאלה, אנשים מנסים ריגושים. אנחנו מאוד מיושנים בקטע הזה".
זה אמור דווקא לשמח אותך.
"אני מאוד דודה בקטע הזה. שנינו נכנסים למיטה בשמונה. תני לי להיכנס לשמיכת הפוך ולקרוא ספר, אין יותר כיף מזה. אנחנו מאוד משעממים".
אברהם סמו שמוכרת מהסדרות "האחיות המוצלחות שלי", "פולישוק", "בת אל הבתולה" ועוד רבות וטובות, משתתפת בימים אלה בהצגה חדשה בשם "טוק טוק" מבית התיאטרון הארצי של סמי לוי. "זו הצגה שעלתה לראשונה ב-2005 בצרפת, ומאז הופיעה ברחבי העולם וזכתה להצלחה מטורפת. המחזה מספר על שש דמויות שנפגשות בלובי של פסיכיאטר מאוד מפורסם. הוא מאחר להגיע, הן מחכות לו ובינתיים מבלות אחת עם השנייה מספר שעות. לכל אחת מהדמויות יש הפרעה טורדנית כפייתית אחרת".
מאיזו הפרעה סובלת הדמות שלך?
"היא מאוד מפחדת לחטוף זיהום או מחלה, כל הזמן חרדה ללכלוך ולזיהום שמסביבה. התיאוריה שלי שלכל אחד מאיתנו יש הפרעה טורדנית כפייתית במינון כזה או אחר, כשהמקור של זה זו חרדה. אנחנו עושים טקסים מסוימים כדי לשלוט בזה. הבעיה מתחילה כשזה מגביל אותך ביום-ביום. כשאת קמה בבוקר ושוטפת את הרצפה, ואחרי שעתיים-שלוש שוב פעם. או כשאת שוטפת ידיים כל פעם אחרי שאת אוכלת או נוגעת במשהו, כי זה מכניס אותך לסטרס".
עם איזו הפרעה את מתמודדת בחייך האישיים?
"יש לי OCD בטוח. הוויסות החושי שלי מאוד בעייתי. אני בן אדם שלא אמור ללבוש בגדים. לא נוח לי עם בגדים, שלא נדבר על חזיות ותחתונים. כל דבר שיהיה לי קצת לא נוח או לוחץ אצטרך לגעת בו ולסדר אותו".
איך מנגישים את הפרעות הנפש בהצגה, מבלי לשים תוויות?
"הרבה שואלים אותנו האם ההצגה עלולה להיגרר ללעג, זלזול או זילות. ניסינו את ההצגה על קהל וקיבלנו חוות דעת שהיא עושה בדיוק את האפקט ההפוך. ברגע שאת מביאה את הפרשנות ההומוריסטית, כשאת מעזה לבוא ולשים את זה על השולחן ובאיזשהו מקום גם לנרמל את זה, את גורמת למי שצופה להבין שזה לא שד כזה גדול, שזה בסדר גם לצחוק על דברים שהם הפרעות ומחלות. זה בסדר לצחוק על עצמנו. כשמבינים את הקושי, ההתמודדות, הפחד והכאב, מבינים שאין כאן שום דבר שיפוטי או לועג".
כשחקנית, איך שומרים על נפש בריאה כששומעים שוב ושוב "לא" באודישנים?
"90% מהאודישנים שאת עושה כשחקנית, התת-מודע שלך חווה אותם ככישלון. רוב השנים את עוברת מכישלון לכישלון, עד שיש לך פתאום הצלחה וזה נותן לך בוסט להמשיך. כשחברים שלי, מורים למשל, הולכים לראיון עבודה ולא מתקבלים או שלא חזרו אליהם, אני אומרת להם - תגידו, אתם קולטים שאני עשיתי 400 ראיונות עבודה כאלה? שחקן עובר איזושהי שחיקה נפשית מטורפת. יש כאלה שהם יותר עמידים לזה, שיש להם יותר חוסן. אני חושבת שאני אחת מהם, עובדה שבגילי אני עדיין שחקנית. הייתי צריכה להעניק לעצמי משהו שקצת יחזיק אותי".