השחקן והיוצר יהודה בארקן, זוכה פרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע, הלך לעולמו ביום שישי בגיל 75 לאחר שחלה בנגיף הקורונה. לבקשת משפחתו דבר מותו פורסם רק בצאת השבת. בארקן הגיע לפני כשלושה שבועות לבית החולים הדסה עין כרם בעקבות סיבוכים של הנגיף, ולאחר כמה ימי אשפוז מצבו הוגדר קשה. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים.

בצאת השבת ספד לו בנו רועי: "אבא שלי, איך אני יכול לרשום עליך בלשון עבר? איך אני יכול לחשוב על החיים שלי שאתה לא חלק מהם? היית אבא מדהים, תמיד היית שם בשבילי ועדיין היית אבא גנוב של מדינה שלמה! היית הגיבור שלי והערצתי אותך. בא, בא לי שתגיד לי שזה הכל מתיחה, בא לי לשמוע אותך צוחק ובא לי לחבק אותך. תשמור עלי מלמעלה אבא כי אני לא יודע איך בכלל להמשיך את החיים בלעדיך. תצחיק את כולם שם למעלה. אוהב אותך תמיד אבא, מתגעגע ומבטיח לך שאדאג שתמיד ייזכרו כמה מדהים היית!".

באפריל האחרון חגג בארקן יום הולדת 75. בניו, רועי ועידו, הפיקו עבור המאורע סרטון מרגש במיוחד בהנחיית גיא פינס בו איחלו לו מזל טוב עשרות שחקנים איתם עבד לאורך שנות הקריירה - מניצה שאול ששיחקה לצידו ב"חגיגה בסנוקר", דרך מיכל ינאי שעשתה את טבילת האש הקולנועית שלה לצידו בסרט "נשיקה במצ"ח" ועד לטוביה צפיר וזאב רווח שכיכבו איתו ב"צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר".

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה פרסמה הערב הודעה בעקבות מותו: "האקדמיה מרכינה את ראשה עם כל בית ישראל על לכתו של אחד השחקנים והבמאים האהובים בישראל, יהודה בארקן...היצירה שלו תישאר חקוקה בלבות הצופים לעד. ההומור, החום האנושיות והדרך הכל כך ייחודית שלו להגיע אל ליבותיהם של רבים כל כך בכל שכבות העם ייזכרו לנצח. סרטיו כשחקן וכיוצר הפכו כבר לחלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית. כולם הקנו לו מקום של כבוד בפנתאון הקולנוע הישראלי ובלב הקהל הישראלי. יהי זכרו ברוך".

מהלהקה הצבאית ועד סרטי הבורקס

בארקן נולד בשנת 1945 תחת השם יהודה יחזקאל ברקוביץ' וגדל בנתניה. לאחר שחרורו מהצבא, שם שירת בחיל ההנדסה הקרבית ובלהקת פיקוד צפון, הצטרף להרכב "להקת פיקוד דיזנגוף", שכלל יוצאי להקות צבאיות שונות, ביניהם עדנה לב, ששי קשת ואריה מוסקונה.

"אני רציתי להיות מתופף", סיפר בארקן בראיון שהעניק לתכנית "אנשים" לפני שנתיים, "הייתי בן 16, הייתה לנו תזמורת וניגנו בכל מיני חתונות. היינו מקבלים 15-10 לירות להופעה. רציתי להתגייס לתזמורת חיל האוויר אבל אמרו לי שיש להם יותר מדי מתופפים אז החלטתי ללכת למשחק. הייתי המחזור השני בבית צבי יחד עם שלום חנוך. במחזור הראשון היו זאביק רווח ויוסף שילוח. אחרי שלושה חודשים זרקו אותי. אני לא אשכח שבאתי לבית צבי, החזרתי את הספרים, נכנסתי לשירותים וכתבתי שם פתק: 'אתם עוד תשמעו עליי' ותחבתי את הפתק בין החרכים. אם יום אחד יהרסו את בית צבי ימצאו את הפתק הזה. כעבור 20 שנה הזמינו אותי להרצאה שם כי פתחו שם חוג לקולנוע וככה פתחתי את ההרצאה: 'שלום חברים, אותי זרקו מכאן לפני 20 שנה'".

דוד שושן ויהודה ברקן על הסט של צ'רלי וחצי (צילום: יוני המנחם)
בארקן עם הילד דוד שושן בסרט "צ'רלי וחצי" | צילום: יוני המנחם

את הקריירה הקולנועית שלו החל כרפי בסרט "הוא הלך בשדות" בכיכובו של אסי דיין. כמו כן, כיכב במהלך שנות ה-70 בלהיטים הקולנועיים "לופו", "כץ וקרסו" ו"מלכת הכביש", אך שני הסרטים המזוהים ביותר עימו היו "צ'רלי וחצי", שם גילם את צ'רלי, ו"חגיגה בסנוקר", שם גילם תפקיד כפול של האחים עזריאל וגבריאל. שני סרטים שנחשבים מאבני היסוד של הקולנוע הישראלי בכלל ותעשיית סרטי הבורקס בפרט, שפרחה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

"להיכנס לסינרמה ולראות 3,000 איש ערב-ערב שואגים מצחוק זה אומר הכל", נזכר באותם הימים, "זה שהביקורת לא אהבה אותם? בסדר. אבל אני לא הייתי, מה שנקרא, מיושבי כסית. הייתי שם באיזשהו מקום גם קצת מוקצה שעושה סרטי בורקס. כשאנחנו עשינו את הסרטים האלה לא נתנו לנו כספים, הוקיעו אותנו, כל התסריטים נפסלו מלכתחילה. אני לא חושב שקראו אותם בכלל. ראו יהודה ברקן ואמרו 'יאללה בוא נבטל את זה'. מאחר והייתי מוקצה אז לא הייתי לי ברירה ואני הפקתי את הסרטים ששיחקתי בהם. אם לא הייתי עושה את זה לא היה לי איפה לשחק. האליטה לא רצתה אותי".        

חייך אכלת אותה

בשני הסרטים הללו, אותם ביים בועז דוידזון, כיכב בארקן לצידו של זאב רווח, אך שיתוף הפעולה בין השניים לא נמשך מעבר לכך, לאחר שבארקן החליט לפנות בשנות ה-80 לז'אנר סרטי המתיחות אותם יצר יחד עם יגאל שילון ובהם כיכבו בין השאר מושון אלבוחר, קרוליין לנגפורד ודנוטה. הרעיון לסרטים הגיע לאחר שהגיש פינה בתכנית הרדיו "חמים וטעים", במסגרתה ביצע מתיחות טלפוניות שונות, שנעשו מזוהות איתו. בין הסרטים אותם ביים: "ניפגש בסיבוב", ניפגש בספארי", "ניפגש בחוף", "המתיחה הגדולה" ו"מצלמה בלי בושה". 

יהודה בארקן בחייך אכלת אותה
בארקן בסצנת הרכבת - המתיחה האהובה עליו בכל הזמנים
אבא גנוב (צילום: יחסי ציבור)
אבא גנוב | צילום: יחסי ציבור

"המתיחה האהובה עליי בכל הזמנים הייתה ב-1980", סיפר בזמנו בארקן, "קיבלתי אישור מרכבת ישראל לבוא ולצלם במתחם לפני השעה 8 כשהרכבת צריכה לצאת. אני לוקח את המיקרופון ואומר 'בוקר טוב לכל הנוסעים לחיפה, אנחנו מצטערים להודיע אבל חל עיכוב קטן. הסטרטר של הרכבת נתקע ואנחנו מבקשים מכל הנוסעים לצאת החוצה ולתת דחיפה קטנה לרכבת כדי לשחרר את הסטרטר'. כשאני ראיתי את כל מאות האנשים הולכים ודוחפים את הרכבת אמרתי 'סוף העולם'".

למרות ההצלחה בבימוי סרטי המתיחות, בארקן לא זנח את התפקידים הדרמטיים וב-1987 כיכב בסרט "אבא גנוב" שהיה עד לאותם הימים אחד הסרטים המצליחים בקולנוע הישראלי, מה שהוביל לסרט המשך בשנת 1989 שזכה גם הוא להצלחה גדולה. "רצינו לעשות גם 'אבא גנוב 4' שבמרכזו בן נחטף בניו יורק וצי'קו טס עם כל הדייגים להציל אותו, אבל בן נהיה 'הר' וצ'יקו הפך לסבא אז זה לא יצא לפועל".

הנפילה

ראשית שנות ה-90 האירו פנים לבארקן עם הלהיט "נשיקה במצ"ח", לצד מיכל ינאי בתפקידה הקולנועי הראשון, אך לאחר מכן חווה חוסר הצלחה יחסי עם הסרט השלישי בסדרת "אבא גנוב" וכישלון צורב של הסרט "מחפשת בעל על ארבע״, אשר בעקבותיו הכריז על פשיטת רגל ופרש לשנים רבות מן המסך הגדול.

"המצב הגרוע ביותר הוא שאתה פתאום מקבל את הטלפון ממנהל הבנק שלך שאומר 'יהודה, אני צריך לדבר איתך, אתה נהפך לחשבון מוגבל'. אני פתאום הרגשתי בום! זהו, התרסקות כלכלית. קופסת סיגריות אני לא יכול לקנות? היה איזה רגע שאני מוכרח להודות שחשבתי לעשות משהו לעצמי כי הגיעו מים עד נפש. אתה מרגיש שאין לך שום זכות קיום לאחר הסתבכות עם השוק האפור".

בשנת 1994 עשה את המעבר למסך הקטן והנחה את תכנית המתיחות "לא עושים חשבון" בשידורי קשת. בשנים מאוחרות יותר הופיע בטלוויזיה בסדרות "פלפלים צהובים", "אהבה בשלכת" ו"כיפת ברזל", וכן במספר סרטים חרדיים. בארקן לא הזניח את אהבתו לרדיו, והנחה במשך ארבע שנים את התכנית "חכמים בלילה", ששודרה ברדיו קול ברמה. 

השחקן יהודה ברקן חוזר למקורות (צילום: חדשות 2)
יהי זכרו ברוך | צילום: חדשות 2

החזרה בתשובה

בארקן נישא שלוש פעמים. בנו הבכור נולד במהלכיו נישואיו הראשונים, וכשבארקן נישא בשנית, לנילי ברקן-גולן, הוא הביא איתה לעולם שני בנים ובת נוספים ("הייתי יותר עסוק בקריירה ושאמא תגדל אותם"). בתחילת שנות האלפיים, הוא החל להתקרב בהדרגה לדת, ולבסוף עבר תהליך מלא של חזרה בתשובה כשבין השאר יצא במופע בשם "מאבא גנוב לאבא שבשמיים". הוא התחתן בשלישית ועבר לגור עם זוגתו ובתו המאומצת במושב בית גמליאל. בנובמבר 2011 נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות בשל העלמות מס שביצע בתחילת שנות האלפיים בעקבות ההסתבכות עם השוק האפור.

מאז השתקם לחלוטין, המשיך לשחק בתפקידים שונים בקולנוע ובטלוויזיה המסחרית לצד חומרים שצילם עבור המגזר החרדי. סרטו האחרון, "אהבה בשלייקס", יצא בשנה שעברה ובו שיתף פעולה עם ניצה שאול, אריה מוסקונה ומיכל ינאי איתם שיחק בעבר.

"אני מגשים את חזונו של הרמב"ם שאמר שלא ירחק היום ומכל בתי התיאטראות יצאו בתי מדרשות", נהג להסביר את השינוי החד שחל בחייו עם השנים, "האמרגן שלי זה ריבונו של עולם, הוא מסדר לי את התפקידים, אני רק בא ומודה לבורא עולם כל בוקר שהוא פקח את נשמתי בעזרה רבה".

הלווייתו של בארקן תיערך מחר (יום א') בשעה 16:00 בבית העלמין ברחובות.