עדן הראל טבלה את רגליה במים הכי לוהטים בפייסבוק כששיתפה כתבה שנתפסה על ידי העוקבים כהתנגדות לחיסונים, ועוררה דיון סוער בקרב המגיבים. בעמוד הפייסבוק "עדן ועודד", פורסם פוסט עם קישור לכתבה של "המרכז לרפואת הרמב"ם" בשם "חיסונים - ללא כל צנזורה. עובדות שמערכת הבריאות (מאוד) לא רוצה שתדעו". בפוסט נכתב: אני לא נוקטת עמדה כזאת או אחרת, אבל כן מבקשת שנשאל ונחשוב. זאת זכותנו החופשית".

 

למרות ההסתייגות, רבים מהמגיבים הביעו התנגדות לשיתוף הכתבה. מגיב אחד כתב, "יש בעיה אחת: בכותרת המאמר מובטח לספר את האמת אבל המאמר מלא בשקרים ואי דיוקים" והמשיך לפרט את כל הטענות המטעות שנמצאות בכתבה, כמו הטענה שבחיסונים יש שאריות של תאים אנושיים (הם מנוקים בתהליך ההפקה), או הטענה המטעה לפיה חיסונים אינם בטוחים לשימוש.

כפי שציינו המגיבים, בטקסט ששיתפה הראל כתוב כי הטענה שחיסונים בטוחים לשימוש "זו לא אמירה מדעית. זו היפותזה שנכון להיום אין לה שום הוכחה", למרות שבטיחות החיסונים כן נבדקה מדעית, ולא מדובר בהיפותזה (טענה שלא נבדקה). לצד אלה, בטקסט עולות טענות רבות נוספות שהופרכו גם הן על ידי המגיבים.

"המרכז לרפואת הרמב"ם" הוא ארגון פרטי ל"קידום בריאות טבעית", ללא שום קשר לבית החולים רמב"ם (נשאיר לכם לחשוב מדוע בחרו בשם). הטקסט שפרסמה הראל נכתב על ידי ד"ר גיל יוסף שחר, רופא בהכשרתו שמציג עצמו כרופא למרות שלא עסק ברפואה בישראל, אינו רופא מומחה, ועלו כנגדו טענות על הטעיית לקוחות, ומכירת "תוסף תזונה נגד סרטן". המגיבים בפושט של הראל הציגו טענות רבות, הפנו למאמרים ופורומים שעוסקים בנושא, ובשרשור התגובות התפתח דיון ער בסוגיה.

בשיחה עם mako תרבות, עדן הראל מסבירה מדוע שיתפה את המאמר מעורר המחלוקת:

"לא עשיתי את זה בשביל לשכנע אף אחד, באמת לא, אני גם לא נגד חיסונים, מאוד חשוב להגיד את זה, שיהיה ברור: אני ממש לא נגד חיסונים".

"אני חושבת ששיח חייב להישאר פתוח, אני באמת שואלת שאלות ואני גם שמחתי על כל השיח והדיון שנהיה שם. עלו הרבה מקומות שאני יכולה ללכת ולקרוא דברים, כי שאלתי את זה באמת בתור אמא שיש לה ילדים ותוהה מה נכון, מה לא, מה זה עושה. שואלת שאלות. אז היו כאלה שהגיבו 'איך את מעזה בכלל לשתף דבר כזה'. אני אומרת לא, מה זאת אומרת, אנחנו חיים בדמוקרטיה ואנחנו מחויבים לשאול. בגלל זה גם לא הסרתי את המאמר, כי אני חושבת שכן חשוב לשאול את השאלות.  ובאמת הודיתי לכל האנשים שהיו יותר עניינים, במקום רק לכתוב 'ביאסת', שנתנו מקורות מידע, והלכתי וקראתי וזה באמת העשיר אותי, אני מאוד שמחה על הדיון הזה, אני חושבת שזה עשה טוב".

אני חושב שאנשים התעצבנו כי היו שם כמה אמירות מטעות.

"בשביל זה העליתי את המאמר, כדי שאנשים יגיבו, אני אקרא ואני אשאל ואני אראה. שאלתי את זה מתוך מקום של אמא שואלת, גם כתבתי את זה, אנחנו נשים, אנחנו שואלות, אנחנו חושבות, אנחנו לא עדר. ברור שאני לא יכולה להבין את כל המהלך הביולוגי כי לא למדתי רפואה, אבל במקום הבסיסי אני כן יכולה לשאול ולהבין".

אנשים מפחדים שכשמסתובב מידע שנשמע סמכותי, והוא עלול להיות מטעה. אדם יקרא את זה ולא ימשיך לקרוא עוד, ואז המידע המטעה יישאר אצלו. אז אנשים רוצים שהמידע שמסתובב בשיח הזה תמיד יהיה מידע אמין.

"לא, הם תמיד רוצים שהמידע יהיה מה שהם חושבים, זאת השורה התחתונה. אולי זה לא תמיד ככה, אני לא יודעת. יש כל מיני... באמת אני אגיד לך, מה שקרה לי מתוך כל הדבר הזה... יש שיח, אפשר לדבר, לשאול, אני מאוד שמחה על זה. בתגובות יש את כל המאמרים (תומכי חיסונים, א"ר) שאפשר לקרוא, אני נכנסתי וקראתי. מי שנכנס וקורא ורואה ועושה את הבחירות המושכלות שלו. אנחנו דור שרוצה לדעת, שרוצה לעשות דברים בהבנה. רציתי להעלות שיח שבאמת יפרה אותי, בואו שניה אחת נדבר באמת, דברים שמפחידים אותנו, מה אנחנו מפחדים לדבר? בואו נציף, בואו נשמע. נתנו לי כל כך הרבה מידע, אני באמת מודה לאנשים שהיה להם סבלנות לשתף ולהעלות מאמרים, זה מהמם בעיני, סוף כל סוף משהו שימושי בתוך כל הפייסבוק הזה".

"אני באמת לא מאמינה שמישהו יחסן או לא יחסן את הילד שלו בגללי, זה טמטום לחשוב ככה, אף הורה לא יפיל עלי סמכות כזאת גדולה, אני שום אוטוריטה רפואית. אם זה יגרום להם ללכת ולקרוא ולשאול, כמו שזה גרם לי, היו עמותות של רופאים שמדברים על חיסונים, שאתה יכול לשאול שאלות, זה מקסים, מעולה."