האם לינה דנהאם יכולה לעשות צעד בחיים המקצועיים והאישיים שלה שלא יתקבל עם גל של ביקורות? התשובה היא כנראה שלא. אבל הפעם, אפשר להבין את הטענות כלפיה. דנהאם נבחרה על ידי סטיבן ספילברג וג'יי. ג'יי. אברהמס ("מלחמת הכוכבים", "מסע בין כוכבים") לעבוד על התסריט עבור הסרט הבא שהם מפיקים.

הסרט הוא סיפורה האמיתי של דואה אל זאמל, פליטה מסוריה ואם לשני ילדים שמצאה את עצמה אבודה בלב ים בזמן שהיא נמלטת ממצרים לשוודיה, ונאלצה לשרוד במשך ימים במים הפתוחים עם שני ילדיה. דנהאם תעבד את הסיפור שלה לתסריט מהספר "A Hope More Powerful Than the Sea" (תקווה חזקה יותר מהים"), שיצא בתחילת 2017 ומתעד את החוויה הקשה של אל זאמל.

דנהאם שיתפה את הידיעה בטוויטר וצייצה: "אני בת מזל שיש לי את העבודה הזאת, שאני יכולה לספר את הסיפור הזה ולתמוך באמת לצד האנשים האלה". בתגובה, החלו לזרום לעברה ציוצים שמתחננים בפניה: "בבקשה אל תעשי את זה". רבים מהצייצנים והצייצניות שענו לדנהאם הם ממוצא ערבי, וכולם אומרים את אותו הדבר - הסיפור הזה לא צריך להיות מסופר על ידי אישה לבנה.


"אני לא יודעת מה בפרויקט הזה גרם לך לחשוב שאת האדם הנכון עבורו, אבל לא הכל מתאים לכולם. יותר ספציפית, זה לא מתאים לך", צייצה אחת העוקבות, והוסיפה לב צהוב בסוף המשפט. בכלל, מדהים לראות כמה המתנגדים לליהוק הזה מנומסים. הם לא מחפשים לריב או להעליב, פשוט להבהיר שזהו סיפור שצריך לתת לפליטים לספר. זאת אומרת, רובם לא מחפשים להעליב, כי לא יכולנו להתעלם מהציוץ הארסי: "אני בטוח שהסרט ייצג נאמנה את החוויה הסורית בדיוק כמו שהסדרה שלה, 'בנות', ייצגה את גיוון האוכלוסיה בברוקלין".

"אדם עם הפלטפורמה שלך צריך לתת הזדמנות לפליטים אמיתיים לספר את הסיפור שלהם. הקול שלהם צריך להישמע, לא שלך", כתבה אחת המתנגדות, בעוד אחר הציע פתרון פרקטי: "לינה, אני שמח שהסיפור הזה יסופר, אבל בבקשה קחי ערבי או ערביה שיכתבו לצדך או מישהו מסוריה שיביים ויכתוב. יש כל כך הרבה יוצרי קולנוע סוריים שמתאימים לזה. אני יכול לעזור לך להגיע אליהם, בבקשה אל תעשי את הטעות הזאת".

בעוד אפשר להבין את המגיבים, קשה שלא לתהות אם אדם פחות שנוי במחלוקת מדנהאם היה מקבל את אותן התגובות. המגיבים לא אמרו דבר על ספילברג או אברהמס, שניהם לא בדיוק פליטים סוריים, אבל עובדה אחרת הופכת את כל הסיפור הזה למשהו שנראה כמו מתקפה אישית נגד דנהאם - את הספר שהיא צפויה לעבד לתסריט, כלומר את הסיפור האמיתי של אל זאמל, כתבה אישה לבנה ומערבית בשם מליסה פלמינג. רק אומרים.