אנדראס וייסמן, כתב מגזין דדליין, פרסם כתבה ובה הועלתה האשמה חריפה כלפי פסטיבל קאן וכלפי נשיא הפסטיבל תיירי פרמו. לפי וייסמן, המגזין ערך ראיון עם פרמו - ונדרש לצנזר את תוכנו: "לפסטיבל קאן, כמעוז של חופש אמנותי, יש סוד: הוא מצנזר ראיונות", נכתב שם. הפסטיבל, כפי שנטען בדדליין, דרש לאשר את הטקסט שיפורסם בתור תנאי לראיון עם פרמו - דרישה שאף פסטיבל או ארגון אחר לא דרש מהמגזין. ולא רק זה: לפי וייסמן, "אחרי שהתחייב הפסטיבל שלא לבצע שינויים בטקסט, הוא הסיר חלק מהתוכן של הראיון – תוכן שכלל תשובות שעשויות להיות בעייתיות מצד פרמו, תשובות לשאלות שנגעו לסוגיות של מגוון ושאלות שנגעו ליוצרי קולנוע שנויים במחלוקת".
בחודש שעבר, כך כותב וייסמן, הוא הגיע במסגרת עבודתו במגזין דדליין לפריז במטרה לקיים ראיון עם פרמו. הראיון, כפי שמספר הכתב, היה מעניין ונערך באווירה ידידותית לחלוטין - אבל "באיחור משמעותי", לדבריו, צוות יחסי הציבור של פרמו דרש לאשר את הטקסט לפני שהוא יפורסם במגזין. מדובר, לדבריו, בנוהג שנפוץ יותר באירופה ופחות נפוץ בארה"ב ובבריטניה. בכל מקרה, לדעתו, "אף עיתונאי לא צריך לאפשר את זה ואף אחד בתעשייה לא צריך לבקש את זה", והוא הסביר גם כי "אצלנו זה מעולם לא היה תנאי לראיון". הכתב גם ציין כי הוא ערער על הפרקטיקה בטענה שהיא איננה אתית, אבל שנאמר לו שמדובר בפרקטיקה שגרתית שמתקיימת בעיקר לשם בדיקת העובדות שיתפרסמו בכתבה.
אבל ההבטחה הזו, כך מסביר הכתב, התגלתה כשקרית: "בין החלקים שהוסרו מהכתבה על ידי צוות היח"צ הייתה תשובתו של פרמו לשאלה האם הפסטיבל יקבל בברכה בחזרה את הקולנוען רומן פולנסקי (שהואשם בעבירות מין, שג"מ). פרמו כינה את השאלה 'מעניינת' ונתן תשובה מעוררת מחשבה אך גם בעייתית, כשציין כי החוקים לא השתנו בצרפת מאז זכייתו של פולנסקי בפרס דקל הזהב – מה שמרמז שלא תהיה לו בעיה אתית עם נוכחותו של פולנסקי בפסטיבל". עוד הוסרה על ידי צוות היח"צ, כותב וייסמן, תשובה של פרמו לשאלה על המחסור בקולנועניות נשים בתעשייה – תשובות ש"לא היו גורמות לפרמו או לפסטיבל קאן להיראות טוב". בהתחשב בכך שהראיון עבר לכאורה מניפולציה ותוכנו שונה ועוות, המגזין החליט שלא לפרסם אותו.
"פרקטיקה מיושנת שחייבת להיכחד"
בראיון נוסף, שהעניק פרמו לכלי תקשורת אחר בחודש שעבר, הוא אמר כי "אנחנו לא נכנעים לפוליטיקלי קורקט. הכוח של קאן נמצא בכך שאנחנו מכבדים את מי שאנחנו באמצעות כיבוד אחרים". בהתחשב באמירה הנחרצת הזו, וייסמן תוהה מדוע השקפותיו של פרמו בנושאים אלה בראיון לדדליין נמחקו ביוזמת צוות יחסי הציבור שלו. לדברי וייסמן, זמן קצר לאחר ששלח המגזין את החלק השני של הראיון לאישור – התקבלה שיחת טלפון זועמת בטענה שאמירתו של פרמו על פולנסקי נאמרה שלא לציטוט (מה שלדבריו לא היה נכון). נוסף על כך, הוא אומר כי צוות יחסי הציבור ביקש מהמגזין לפרסם את הראיון בפורמט של שאלות ותשובות במטרה להימנע מפרשנות אישית של הכתב את דברי המרואיין.
"הסיפור הזה מעלה שאלות אתיות על צנזורה ועיתונות חופשית", כתב וייסמן. "הוא גם מעלה שאלות לגבי הכיוון שהפסטיבל הולך אליו. על רקע כל כך הרבה דאגות בשנים האחרונות בנוגע לחוסר הגיוון בהרכב הקולנוענים בפסטיבל קאן, העובדה שהמארגנים מרגישים צורך להסוות את מחשבותיו של נשיא הפסטיבל בנושא היא בעייתית". לסיכום, כתב וייסמן: "התרבות השתנתה כי הגיע הזמן לשינוי. העובדה שהפסטיבל כופה עלינו אישור של הטקסט וצנזורה היא חלק מפרקטיקה מיושנת שחייבת להיכחד כדי להבטיח שעיתונאים יוכלו לעשות את עבודתם בחופשיות".
במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, התייחס פרמו עצמו לטענה של מגזין דדליין לפיה המגזין התבקש לצנזר את הדברים שאמר בראיון. בדבריו, הוא הכחיש את ההאשמה הזו. אישור הציטוטים לפני פרסומם במגזין, לדבריו, זו "מסורת בצרפת" וזה "לא עניין גדול. יש לי הזכות לשלוט במה שאני אומר, אני מעדיף לדבר רגיל ואז להחליט מה אני רוצה שייכנס לראיון". עם זאת – הוא הסביר כי צנזורה של ציטוטים, שינוי המשמעות שלהם או הסרתם, היא פרקטיקה שמעולם לא נעשתה מטעמו. "אין צנזורה עצמית", חרץ. "אם אני עושה ראיון עם עיתונאי, אני לא משנה את הטקסט של העיתונאי".