רוב האנשים נושאים עיניים לפסטיבל קאן כדי ליהנות מהקולנוע האיכותי והכוכבים הנוצצים, אבל כמה מאירועי סוף השבוע האחרון הזכירו לכולם שגם הקולנוע לא חסין מפוליטיקה. תחילה, עוד לפני הצעירה העירומה שמחתה על המלחמה באוקראינה בפרימיירה של "3,000 שנים של כמיהה", והרבה לפני הנשים שהגיעו להקרנה היום (ראשון) של "Holy Spider" של הבמאי הדני-איראני עלי עבאסי עם רימוני עשן, היה זה הבמאי הרוסי קיריל סרברניקוב, שניצל את מסיבת העיתונאים של סרטו "אשתו של צ'ייקובסקי" כדי להעלות נושא טעון - החרם התרבותי על יוצרים רוסים. "בעיניי, החרמת התרבות הרוסית בכלל והקולנוע הרוסי בפרט היא מעשה שלא ייסלח", אמר סרברניקוב, שהוא בעצמו גולה מארצו, "התרבות הרוסית תמיד קידמה ערכים של אנושיות ואהבה".

דבריו של סרברניקוב באו בתגובה לכך שפסטיבל קאן מחרים הלכה למעשה משלחות מרוסיה וסרטים רוסיים, וגם אנשים פרטיים הקשורים בצורה כזו או אחרת לשלטון הרוסי. מי שזכה להתייחסות נרחבת מצדו של סרברניקוב הוא האוליגרך רומן אברמוביץ', שאחראי לחלק מהמימון של סרטו. לדברי סרברניקוב, "אברמוביץ' הינו פטרון אמיתי של האמנויות ובלעדיו לא היה קולנוע אמנותי ברוסיה". סרברניקוב קרא להפסיק את החרם על אברמוביץ' וציין כי גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביעה תמיכה באוליגרך, שמנסה לתווך בשיחות שלום בין הצדדים. הבמאי אף ציין כי ישקול בחיוב לתרום הכנסות מסרטו לנפגעי המלחמה באוקראינה.

מחאה נגד אלימות נגד נשים בפסטיבל קאן (צילום: מחשבון הטוויטר של פסטיבל קאן)
מחאה נגד אלימות נגד נשים על השטיח האדום בקאן | צילום: מחשבון הטוויטר של פסטיבל קאן

"אשתו של צ'ייקובסקי" אינו הסרט הטוב ביותר של סרברניקוב המתפוצץ מאנרגיה, אבל למרות היותו סרט היסטורי, הוא בהחלט רלוונטי גם לימינו. מככבים בו אודין בירון בתפקיד צ'ייקובסקי ואוליאנה מיכאלובה בתפקיד אשתו אנטוניונה מיליוקובה. מערכת היחסים ההרסנית של צ'ייקובסקי ומיליוקובה - ויחסו האכזרי של צ'ייקובסקי, הומו בארון, לאישה שהתאהבה בו כשהייתה תלמידה שלו - עומדים במרכז הסרט. בירון, אמריקאי ממוצא רוסי שנאלץ לעזוב את רוסיה בשל נטייתו המינית, מרחיב על כך בראיון עם השניים שיתפרסם לקראת יציאת הסרט בארץ. 

מכרם חורי ומוחמד בכרי (משמאל), טאריק סלאח (מימין)  (צילום: Dominique Charriau/WireImage, Getty Images)
מכרם חורי, מוחמד בכרי, רמזי שוקיר, שרוואן חאג'י והבמאי טאריק סלאח על השטיח האדום בקאן | צילום: Dominique Charriau/WireImage, Getty Images

"הנער מגן עדן", סרטו המצופה של הבמאי השבדי טאריק סלאח, הוא סערה פוליטית בהתהוות, אבל מעל הכל הוא הסרט הטוב ביותר שצפיתי בו בפסטיבל עד כה. בסרט, מעין "שם הורד" (או "מלאכים ושדים") מוסלמי, מככבים שלושה שחקנים פלסטינים-ישראלים: תאופיק ברהום ("ערבים רוקדים - זהות שאולה"), מוחמד בכרי ("מאחורי הסורגים") ומכרם חורי ("מתחת לאף"). המשחק משובח וחורי מפליא בביצועיו כאימאם עיוור, ברהום משכנע כבחור צעיר שמגיע ללמוד באוניברסיטת אל-אזהאר היוקרתית ומסתבך והופך לכלי משחק בידי שירותי הביטחון המצריים.

הסרט מספר על בחירת האימאם הראשי של מצרים ועל תככים ושחיתות בשלטון המצרי, תוך כדי הצגה מפורטת של הפוליטיקה של הדת במצרים ושל יחסי דת ומדינה - במדינה שנשלטה לתקופה קצרה על ידי "האחים המוסלמים". הסרט נפתח בציטוט שאף שלטון במצרים לא הצליח לגרום לאימאם להיכנע לפוליטיקאים. עבורנו מעניין מאוד הליהוק בתפקידים ראשיים של השחקנים הערבים-ישראלים, ובבכורה אף צוין כי מכרם חורי זכה בכל פרס תרבותי חשוב בעולם התרבות הישראלי. 

בראשון אחר הצהריים, היו אלה נשים לבושות בשחור ונושאות רימוני עשן שהשתלטו על הפרימיירה של "Holy Spider" - סרט פמיניסטי על אישה איראנית שעוקבת אחר גבר שרוצח נשים בזנות - שתפסו את תשומת הלב התקשורתית. לא ברור איזה ארגון עומד מאחורי המחאה הזו, אולם היא מכוונת נגד אלימות נגד נשים, והנשים נשאו שלט גדול ובו שמות של נשים שנרצחו על ידי גברים בצרפת. לפי דיווחים שונים, אנשי הביטחון של הפסטיבל העדיפו לאפשר את המחאה ולא סילקו את הנשים מהמקום.   

רון פוגל הוא שליח mako ואתר Seret לקאן. לעוד דיווחים מהפסטיבל