תרמית מדעית התגלתה באחד המחקרים הכי ידועים של הפרופסור הישראלי לכלכלה התנהגותית דן אריאלי, מהמדענים הפופולריים המוכרים ביותר בקרב הציבור הרחב (והאהוב גם על הזוג איתמר וקארין מ"חתונה ממבט ראשון"). שלשום פרסם צוות חוקרים מאמר שמוכיח כי הנתונים שעליהם התבסס פרופ' אריאלי במחקרו שקריים ומפוברקים.
המחקר מ-2012 הוא אחד שמוכר מאוד לכל קוראי הספר "האמת על באמת" מאת אריאלי. הוא מנסה לבחון מדוע אנחנו משקרים, ומתי אנשים נוטים לשקר יותר - ומתי ימנעו. המחקר, שעוסק בשאלה "מתי אנשים משקרים יותר", הוא שיתף פעולה עם חברת ביטוח גדולה והניח הנחה בסיסית: אם יעבירו את החתימה של הלקוחות לראש המסמך מבסופו, כך שהלקוחות יצטרכו לחתום מראש ולהצהיר כי כל מה שיכתבו בהמשך הוא האמת לאמיתה - הלקוחות יזייפו במסמכים הרבה פחות ממה שקורה כיום. ככלל, במסמכי ביטוח, הלקוחות צריכים להעיד קודם כל, ורק אז לחתום שכל מה שכתבו אמת הוא. אם יהפכו את הסדר - כך טען אריאלי - שיעור השקרים הלבנים יופחת משמעותית. תוצאות המחקר העידו שהוא צודק והעברה של החתימה לראש המסמך תפחית את אחוזי ההונאות בצורה משמעותית.
אריאלי היה אחד מתוך צוות של חמישה חוקרים שביצעו שלושה ניסויים, כשהוא הישראלי היחיד מביניהם. הניסוי היחיד מבין השלושה שחשוד בזיוף הוא זה של אריאלי, והוא עסק בדיווח על מרחקי נסיעה במכונית. "המאמר הזה התפרסם מאוד. דן אריאלי בעצמו כמובן הסתובב איתו בעולם והציע לרשויות המס להזיז את מקום החתימה בדוחות המס השנתיים כדי לצמצם העלמות מס", כתב אתמול בפייסבוק ד"ר חגי אלקיים שלם, דוקטור לפסיכולוגיה פוליטית ומנחה פודקאסטים.
שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 2020, התפרסם מאמר נוסף שבו החוקרים הודו: הנתונים של המחקר המקורי לא משתחזרים. "לחתום בתחילת המסמך בניגוד לסוף לא מפחית חוסר כנות", היה שם המאמר. הם דיווחו על שישה מחקרים שנכשלו בניסיון לשכפל אל תוצאות המחקר המקורי. הם לא הצליחו. הערכתם הייתה כי ההקצאה של האנשים לניסוי לא הייתה רנדומלית.
שלשום פרסם צוות של חוקרים, רובם אנונימיים, מאמר באתר Data Colada שבדק את נתוני המחקר הראשון. במאמר דיווחו כי הם מצאו מספר אנומליות בנתוני המחקר המקוריים, ביניהם עקומה לא הגיונית של כמויות נסיעה שדיווחו משתתפי המחקר, נתונים לא מעוגלים (מתוך הנחה שאנשים יכתבו בערך כמה קילומטרים נסעו ולא בהכרח את המספר המדויק), ואף מצאו כי חצי מהשורות במאמר כתובות בפונט אחר – מה שמרמז על כך שהן נוספו בדיעבד. מסקנתם הייתה חד משמעית: זו לא טעות אנוש. הנתונים זויפו, וחלקם נוצרו באמצעות תוכנה שהמציאה מספרים אקראיים.
"אין שום דרך מנומסת לומר את זה: הנתונים פוברקו, וממש מהמקפצה", המשיך ד"ר אלקיים שלם בהתייחסו לפרסום החדש. "אין דרך לייפות את זה: הנתונים האלה זויפו. לחלוטין. אפשר להתווכח על מי עשה את זה: אריאלי טוען שהוא מניח שהוא קיבל נתונים מזויפים מחברת הביטוח, ואין שום דרך לפסול את הטענה הזו כמובן", המשיך באותו פוסט. "אבל הנקודה ברורה: מישהו פשוט כתב את הנתונים האלה, והם במקרה הוכיחו בדיוק את ההשערה של החוקר".
אריאלי העיד כי לא היה מעורב באיסוף הנתונים. אתמול כבר הודה כי המאמר נכתב על נתונים מזוייפים. "מאוד הופתעתי, חשבתי שהנתונים האלה מדויקים. לכן גם העליתי אותם למקום ציבורי, כך שכל אחד יוכל לבדוק בעצמו", סיפר החוקר ל-TheMarker אתמול. "אילו הייתי מעלה בדעתי שמדובר בתרמית, לא הייתי חושף את הנתונים לציבור. לרגע לא חשבתי שהנתונים שסיפקה חברת הביטוח יכולים להיות לא אמיתיים".
הוא המשיך והסביר כי המקור לזיוף נבע מכך שלא יכל לגשת לנתונים, שהוסתרו ממנו מתוך רצון לשמור על פרטיות הלקוחות. "גם להנהלת חברת הביטוח לא ברור מי עשה את זה, מה גם שאיש לא זוכר מי טיפל בנתונים לפני עשר שנים", הוא הוסיף. "זה המקרה היחיד שבו לא הייתי מעורב בשלבי איסוף המידע, בתור פתרון לשמירה על פרטיות הנשאלים. מאז, זה לא קורה. לא בגלל שחשדתי ברמאות, אלא כי מדובר בקיצור דרך שאין סיבה לאמץ".
"זו דרמה מטורפת בתחום הזה של כלכלה התנהגותית. יש איזו תפיסה כזו שזיופים זה משהו שעושים חוקרים צעירים או לא מוכרים, אבל פה אנחנו רואים זיוף בנתונים של מי שמזוהה בכל העולם עם המותג 'כלכלה התנהגותית'", סיכם ד"ר אלקיים שלם. "במחקר שהייתה לו השפעה אמיתית בשטח - וגם בזיוף מאד, אבל מאד לא אלגנטי".