לפני הכל, שאלה: איזה גוון עור היה לבת הים הקטנה עצמה, בסיפור המקורי של האנס כריסטיאן אנדרסן? לא ברור, והדבר לא מצוין במפורש. מה שכן נאמר בסיפור המקורי הוא שעורהּ של בת הים נראה כמו "עלה כותרת של שושנה". התיאור הזה פתוח לפרשנויות, ואולי הפרשנות המתבקשת ביותר היא שצבע העור של הגיבורה בכלל אדום (זה הרי אחד הצבעים הכי פופולריים לשושנים). מצד שני, קיימות גם שושנים בצבעים שונים, כולל לבן ושחור.

ועכשיו לעניינינו. מאז שאולפני דיסני הכריזו על הליהוק של האלי ביילי לתפקיד אריאל בגרסה המחודשת של הסרט "בת הים הקטנה", התעורר גל של תגובות שמתמרמרות נגד ההחלטה ללהק בת ים אפרו אמריקאית. אבל לא מדובר בתהליך חדש. כלומר, שינויים של מוצא וצבע הם ממש נפוצים בסרטים של דיסני, ומתרחשים כל הזמן, אם כי בדרך כלל בכיוון הפוך - דמויות הופכות לבהירות יותר. ואם לא הרגשתם בכך עד כה, ייתכן שזה בגלל שבדרך כלל דברים כאלו לא מעוררים שום מחאה, אלא פשוט עוברים על פני הראדר שלנו בשקט. כדי להכניס קצת פרופורציות לגבי ההתמרמרות הזו נגד ביילי מגוחכת, הנה עוד חמש דוגמאות בולטות למקרים שבהם בכלל לא שמנו לב מתי דיסני שינו את הצבע והמוצא של דמויות.

שישה גיבורים

הסרט מבוסס על קומיקס באותו השם שמתרחש ביפן, ורוב הדמויות בו הן יפניות. בסרט של דיסני, לעומת זאת, העלילה הועברה לעיר הדמיונית "סן פרנסוקיו", מין שילוב משונה של סן פרנסיסקו וטוקיו, שהמיקום המדויק שלה לא ברור לחלוטין, אבל באמת מזכירה עיר אמריקאית הרבה יותר מאשר יפנית. הגיבור הראשי ואחיו אמנם עדיין נראים יפנים (או לכל הפחות, אמריקאים ממוצא יפני), אבל לגבי שאר הדמויות - כל סימן לכך שהיו יפניות במקור נזנח.

 

אלאדין

רבים מזהים את אלאדין עם הגרסה המצוירת של דיסני, ומיטיבי הלכת ידעו גם לומר שהסרט מבוסס על הסיפור מ"אלף לילה ולילה". אבל רבים לא יודעים (או לא מפיצים) שבמקור, הסיפור מתרחש ברובו בסין והדמויות הראשיות בו הן סיניות. למען ההגינות, יש לציין שסין בסיפורי אלף לילה ולילה לא ממש דומה לסין האמיתית והרבה יותר מזכירה את המזרח התיכון, מה שמסביר את ההשראה של האנימטורים בדיסני, שהפכו את "אלאדין" לאגדה ערבית מובהקת (כמה מובהקת? כשליהקו שחקנים לסרט המחודש, הקפידו לשכור רק שחקנים ממוצא ערבי, פרסי או הודי לתפקידים הראשיים, למעט וויל סמית'). כך או כך, בסיפור המקורי מוזכר שאלאדין הוא סיני, ובגרסה של דיסני בחרו לוותר על כך.

הרקולס

קודם כל, במיתולוגיה היוונית הרקולס הוא בנו של האל זאוס ואישה יווניה בת תמותה. בסרט שינו את המוצא שלו והעדיפו להציג אותו כבן לשני אלים, בלי צד אנושי. אבל מה שיותר משמעותי, הרקולס של דיסני פשוט לא נראה כמו יווני טיפוסי. הגן לשיער בלונדיני נדיר למדי בקרב יוונים גם היום, וביוון העתיקה הוא כנראה היה נדיר אפילו יותר. בציורים בצבע ששרדו מיוון העתיקה אנשים תמיד מופיעים עם שיער כהה, ולרוב גם עם גון עור כהה בהרבה מהממוצע האירופאי.

דירוג סרטי דיסני (צילום: The Walt Disney Company באדיבות YES)
בתמונה: איש מאוד בלונדיני ולא מאוד שחום | צילום: The Walt Disney Company באדיבות YES

וספציפית לגבי הדמות של הרקולס, הצד האנושי במשפחה שלו כלל שורשים מזרחיים מגוונים. בין השאר, סבתא רבתא שלו היתה אנדרומה, שעל פי המיתולוגיה, היתה נסיכה אתיופית, ובין אבותיו ניתן למצוא גם את אייגפטיוס שהיה, על פי המיתולוגיה,  מלך מצרים הראשון והאיש שהעניק את שמו למצרים - Egypt. הרעיון של הרקולס בלונדיני מאוד לא תואם את המקור של הדמות.

הגיבן מנוטרדאם

בסרט "הגיבן מנוטרדם", אזמרלדה היא צועניה מלידה, אבל בספר של ויקטור הוגו (שהסרט מתבסס עליו באופן מאוד-מאוד חופשי), אזמרלדה אמנם גדלה במשפחה צוענית, אבל לא נולדה לתוכה. זה בגלל שהוגו הסתמך על אחד הסטריאוטיפים הגזעניים ביותר אודות הקהילה הצוענית, המיתוס על פיו צוענים נוהגים לחטוף ילדים. בתקופת חייו, כנראה היה נחשב הגיוני להכניס רעיון כזה לסיפור, אבל בימינו דבר כזה כמובן לא היה מתקבל בהבנה, ולכן אין מה להתפלא על ההחלטה של דיסני לחרוג מהמקור כאן.

פינוקיו

אגב צוענים, הדוגמה המוקדמת ביותר של דמות שזכתה לשינוי במוצא אצל דיסני היא כנראה גם הגזענית ביותר. בסרט "פינוקיו" של אולפני דיסני מ-1940, הנבל סטרומבולי הוא צועני. בספר המקורי של קרלו קולודי, אין שום אזכור למוצא של הדמות. אז כן, אפשר להגיד שאם אין אזכור למוצא של הדמות אין סיבה לא להחליט שמדובר בצועני. אבל להחליט שדווקא אחת הדמויות הכי שליליות בסרט תשתייך לקבוצת מיעוט, ועוד כזו שסבלה באותה תקופה מהמוניטין הכי גרועים שאפשר לדמיין נו, נגיד את זה בעדינות - זה לא יפה. בעיקר כשהסתמכו כאן על אותו סטריאוטיפ גזעני שבסעיף הקודם ניסו להימנע ממנו (שהרי סטרומבולי חוטף את פינוקיו ורוצה להפוך אותו לעבד).

 

דדי שי הוא עורך ניו מדיה ופעיל לזכויות בעלי-חיים