עד השבוע האחרון, דומיניק ווסט ולילי ג'יימס היו אנונימיים. זאת אומרת, לא אנונימיים פר סה, אבל כן שני שחקנים מוכרים אך לא הכי מפורסמים. לא אנשים שמקריסים את אינסטגרם בכל פעם שהם מפרסמים תמונה חדשה ולא אנשים שזוכים לדיווחים יסודיים מדי על מעלליהם במהדורות חדשות הבידור. ווסט נודע בתפקידי האיכות שלו, וגילם בין השאר את מקנולטי ב"הסמויה" ואת נואה בסדרה "הרומן", וזאת בנוסף לתפקידים רבים בקולנוע ובתאטרון. ג'יימס נחשבת גם היום לאחת השחקניות העסוקות בהוליווד, ושיחקה ב"אחוזת דאונטון", בחידוש המצליח ל"סינדרלה" וב"מאמה מיה 2". שוב, גם זה בין השאר כיוון ששניהם אכן שחקנים עובדים, אבל, כאמור, לא סלבס ענקיים.
ובכל זאת, אירועי השבוע הצניחו את הצמד האפרורי הזה אל תוך הביצה הטובענית ביותר שאפשר להעלות על הדעת - ביצת הרכילות בימי הקורונה. בתחילת השבוע פורסמו באתר ה"דיילי מייל" - מגופי התקשורת החזקים והאכזריים באנגליה (לפחות בכל הנוגע לסיקור מפורסמים) - תמונות בלעדיות של ווסט וג'יימס בבילוי צמוד ברומא, אליה הגיעו לביקור של חברה משותפת ותוך כדי שהם מצלמים יחד מיני סדרה (בה הם מגלמים אב ובתו). בתמונות אחדות מאותו סט פפראצי נראה ווסט מלטף את שיערה של ג'יימס ומנשק את צווארה, ובאחרות הן נראים כשהם נוסעים חבוקים על קורקינט. וכל זה נשמע סביר למדי לפני שלוקחים בחשבון שווסט נשוי כבר עשור לגננת מצליחה בשם קתרין פיצג'רלד.
ראשית הגיעה התדהמה, וכמו בגרסה סנסציונית לחמשת שלבי האבל אחריה הגיעו גם הפרגון ("כל הכבוד, לא ידענו שהם מעניינים כל כך"), הזעם ("לעזאזל, פשוט אין גברים הוליוודיים שלא בוגדים") ובסוף גם הניסיונות להסביר לקהל הקוראים איך דבר כזה קרה. לא מבחינה טכנית, חלילה, כי זה ברור לנו וגם לא מאוד מעניין. הכוונה היא לרמה הרגשית, וגופי התקשורת שדיווחו על הרומן של כוכב "הרומן" החלו לנבור בכתבות קודמות שנכתבו על השניים ולנסות לפצח בהן איזה קוד סודי שיניח את הדעת ויגיד לנו שבעצם לילי ג'יימס ודומיניק ווסט תמיד היו בוגדים ופשוט לא שמנו לב.
בימים שאחרי פרסום תמונות הנשיקה על הצוואר יכולתם לקרוא, למשל על כך שלילי ג'יימס היא אישה מרדנית שצוטטה כאומרת "אני חושב שחשוב למרוד ככה. אני חושבת שביקורת יכולה להיות טובה אם היא בונה, אבל אני מרגישה שאם היא תוקפת או נקמנית אז זה קשה מאוד, אבל אני עדיין לומדת". או כאומרת "אני טועה כל הזמן ואני מרגישה שזה חלק גדול מהחיים, ואני לא רוצה לברוח ממצבים או לפחד מדי עד חוסר פעולה. עדיף לזרוק את עצמך לתוך הסיטואציה, ואז גם אם האינסטינקטים שלך נכונים וגם אם הם שגויים, אם את פתוחה - את יכולה להתאושש מהטעויות שלך וללמוד מהן". קל מאוד לראות איך הציטוטים האלה מאירים את פרשת הבגידה ומחמיאים לה. איך הם מעמיקים את הסיפור שמסופר פה, אולם דבר אחד חשוב הושמט מאותם ציטוטים - הם בכלל לא נאמרו בהתייחסות לאותן נשיקות ברומא עם גבר נשוי, אלא כחלק מראיון וידאו של ג'יימס עם "הארפר'ס באזאר" לרגל עלייתו של הסרט "רבקה" בנטפליקס.
ג'יימס דיברה בכלל על התפיסה של דמותה של רבקה (גיבורת "רבקה" של דפנה דה מוריאה והסרט הקלאסי של היצ'קוק באותו השם) כאישה לא צפויה ומסוכנת, ועל הפעמים בחייה בהן היא התמודדה עם אותם התיוגים, אבל עבור מי שקרא "דיילי מייל" באותו יום, או את ה"סאן", ה"מירור", ה"איוונינג סטנדרט" או את מדורי הבידור של יאהו - היא פחות או יותר הודתה בבגידה ואף הצדיקה אותה. במגזין הבידור "אנטרטיינמנט וויקלי" ובמדור הבידור של ה"טלגרף" הגדילו עשות וסיקרו את הראיון של השחקנית, וגם כתבו בכותרת אודותיו כי מדובר בראיון בעל "תזמון מצער". אבל ההתנערות הזו היא טיפה בתוך ים סוער של כותרות, בטח נוכח החודשים האחרונים שהיו צחיחים במיוחד בכל הנוגע לתרבות ורכילות.
דומיניק ווסט התמודד עם גורל דומה, אם כי בעוצמה פחותה ובהרבה פחות מיזוגיניה מוסווית. בימים שאחרי פרסום התמונות בחברת ג'יימס, אתרי הרכילות פרסמו מספר כותרות העוסקות בתפיסתו של ווסט לגבי מונוגמיה, והוא צוטט כאומר "אני חושב שנשים צריכות להיות מכילות יותר כלפי רומנים, באמת שכן. זה טיפשי לזרוק מישהו בגלל סטוץ, לא?" ו-"כולם צריכים להעלים עין מהתנהגות של גברים בני 40 עד 50. תנו לזה לחלוף מעצמו" (ווסט, אגב, חגג חמישים בשנה שעברה) שני הציטוטים הללו הוצאו גם הם מהקשרם המקורי, ונמסרו לראשונה בראיון ל"איוונינג סטנדרט" הבריטי ב-2016, כחלק מקידום עונה חדשה של "הרומן". ציטוט נוסף של השחקן גרס כי לבת זוגו "לא אכפת" מתדמית הבוגד הנאה שהוא טיפח ב"הרומן", ו-ווסט גם הוסיף "כל עוד אני חוזר לילדים, אני יכול להשתמש ביתרונות שלי כמה שמתחשק לי. אני מכיר אותה כבר עשרים שנה והיא זרקה אותי בכמה הזדמנויות. אני כבר לא יכול להפתיע אותה בשום צורה עכשיו".
אך כאמור, למרות שלילי ג'יימס ודומיניק ווסט התחילו, לכאורה בנקודות דומות - שני שחקנים בריטיים מוערכים, נאים ודי משמעממים - הסטוץ האיטלקי השפיע עליהם באופנים שונים. ציטוטי הבגידה של ווסט, למשל, דווחו בהרבה פחות גופי תקשורת מהציטוטים המעורפלים של ג'יימס, וזאת למרות שווסט הוא-הוא הבוגד המובהק בסיפור הזה וג'יימס היא רווקה שיכולה לעשות מה שבא לה. ובעוד ג'יימס מחרישה ולא מסרה תגובה, ווסט ערכו הצגונת בפני צלמי הפפראצי שְעטו על ביתם, יצאו מהבית הנ"ל והתנשקו לעיני הצלמים. בנוסף, הם גם השאירו אחריהם פתק חתום בו כתבו "הנישואים שלנו יציבים ואנחנו בהחלט עדיין ביחד", כלומר גם ווסט מבין שחטאו גדול מחטאה של ג'יימס ולכן מחוות הפיוס שלו צריכה להיות ציבורית וגרנדיוזית (ותמוהה) יותר.
אולם את גוגל זה לא שכנע. כלומר, אתכם, אותנו, את הגולשים והקוראים וצרכני הרכילות - זה לא שכנע. בדיקה בכלי ניתוח המגמות גוגל טרנדס מראה כי בעוד החיפושים העולמיים אחר דומיניק ווסט הגיעו לשיא חסר תקדים ביום פרסום התמונות, העניין בו דעך במהרה בהמשך השבוע והוא פחות או יותר סיים את ההתייחסות שלו לאירוע, לפחות עד הראיון המציצני הבא. לילי ג'יימס, לעומת זאת, נותרה ידועה ומחופשת לשמצה גם שניים ושלושה ימים אחרי פרסום התמונות, ועלולה להוסיף לרשימת התיוגים שהיא כל כך סולדת מהם תיוג אחד נוסף: בוגדת.