עולם התרבות מתאבל על לכתו של הסופר, המחזאי, המרצה והפעיל הפוליטי א.ב יהושע, שהלך לעולמו הבוקר (שלישי) בגיל 85. "כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי", ספד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג. "'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות".

"איבדנו היום אדם נפלא וסופר מופלא. א.ב יהושע זוכה פרס ישראל לספרות, היה קול ייחודי בין מזרח למערב, בין האינטימי ללאומי, בין אהבת אדם נדירה לצלילות מוחלטת לגבי החולשות האנושיות", כתב עליו שר החוץ יאיר לפיד. "הוא יחסר, כתיבתו תשאר עמנו. יהי זכרו ברוך".

"חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א.ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים", כתב שר התרבות והספורט חילי טרופר. "עשרות ספריו זכו להצלחה גדולה ותרמו רבות לספרות הישראלית ולתרבות הישראלית. יהושע היה גם מורה ומרצה, שהנחיל לתלמידיו את מלאכת הספרות והכתיבה. מעבר לכישרון הנדיר, התאפיין יהושע באכפתיות וברגישות גדולה לאתגריה של החברה הישראלית והיה פעיל חברתי ופוליטי במאמץ לתיקון החברה על פי דרכו. המילים שכתב והסיפורים שסיפר נטועים עמוק בספרות העברית ובלבם של המוני קוראים אוהבים".

א.ב יהושע (צילום: לע"מ)
א.ב יהושע | צילום: לע"מ

פרופסור מנחם פרי, עורכו של יהושע בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אמר בשיחה עם mako כי יהושע היה "מענקי הספרות העולמית, יש על זה קונצנזוס. יש מעט מתחרים לדמיון שלו, פחות אומרים שהוא היה סופר מבדח, אבל הוא היה סופר מבדח. עשה מלא צחוק, גם הקשר שלנו, החברות שלנו הייתה חברות מלאת צחוקים. כעורך, הוא היה הכי נוח לעריכה, נותן אמון מוחלט בעבודתי. אבל זה לא הדבר הכי חשוב היום, הדבר החשוב הוא שאיבדנו אותו".

פרי הוסיף :"הוא היה סופר שהדמיון שלו היה גם משמעותי לגבי החיים של כולנו פה. כי היה לו מה לומר גם על זה. הוא אמר דברים מורכבים בכתיבה שלו יותר מאשר במאמרים שלו, שגם הם היו מעניינים ומורכבים. הרומנים שלו הם הפסגות של הספרות הישראלית - ויש רומנים שמאוד מעריכים ויש כאלה שעושים להם עוו. אבל כל מה שהוא כתב יקר לנו".

העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון, שהיה חברו של יהושע, אמר בשיחה עם mako: "המוות שלו ריחף כל הזמן, בחודשים האחרונים, בשנתיים שלוש האחרונות, ריחף מעליו, והוא כמעט התחנן שיבוא כמה שיותר מהר. הפרידה מאשתו הייתה כל כך מייסרת שהוא הזמין את מותו. והסרטן שקינן בתוכו לא עבד מספיק מהר, בעיניו. הוא כל הזמן אמר 'למה אני מחכה, לה זה לא בא, למה זה לא בא? אני כבר מוכן ללכת'. אני לא ראיתי אדם שכמעט התחנן שמותו יבוא. עצוב לראות שיוצר כל כך גדול הרגיש שהוא מיצה את עצמו ברגע שהבת זוג שלו, השותפה המלאה לחיים הספרותיים שלו, הלכה לעולמה בצורה מפתיעה, השאירה אותו לבד".

א. ב. יהושע ודויד גרוסמן (צילום: Getty Images, GettyImages IL)
א. ב. יהושע עם דויד גרוסמן | צילום: Getty Images, GettyImages IL

מה אתה רוצה שיזכרו ממנו?
"את הסופר שמלא דילמות, שהיה מיוסר, ראית את הפנים שלו, אלה לא פנים חלקות. פנים של אדם שכל הזמן תוהה, אני התעניינתי בסיפור של הזהות שלו, השסועה בין הספרדיות שלו לישראליות שלו, הוא לא היה מוכן לחבר ביניהן. הוא לא היה מוכן לדבר על אמא שלו שהעריץ אותה כל כך, שנולדה בעיר מרוקאית. אני דחפתי אותו להתחבר לזהות שלו. אשתו אמרה לי בשנים האחרונות 'דני לך חזק על זה, תחבר אותו לשורשים שלו, אנחנו נוציא ממנו סופר יותר גדול'. לא הצלחתי לחבר. הוא לא היה מוכן, הוא רצה שיתייחסו אליו כמו כל הסופרים הישראלים, ישראלי לחלוטין, בלי שום זנבות".

הסופר ניר ברעם ספד ליהושע בפוסט שהעלה לפייסבוק: "עוד הרבה שנים נקרא ונדבר ונזכר ונתגעגע אל א.ב יהושע. לא רק בזכות גדולתו כסופר, שמשתקפת מכל אחת מיצירותיו, אלא גם בזכות האדם המופלא שהיה, ורבים כלכך אהבו. גם בזמנים אחרים, כשישבנו בביתו בחיפה והרבה לפני שצל המוות של איקה שאהב כלכך, ואחרכך שלו הקדיר את האופק - ידעתי שזכיתי להכיר אדם נדיר באמת".

"מקווה שדור המסכים יקרא אותו"

יהושע היה דיקן הסטודנטים הראשון של אוניברסיטת חיפה בתחילת שנות ה-70. נשיא האוניברסיטה, פרופ' רון רובין, מסר היום כי "האוניברסיטה מרכינה ראש עם מותו של פרופ' א.ב יהושע, מענקי הרוח של החברה הישראלית ואחד מעמודי התווך של אוניברסיטת חיפה. פרופ' יהושע, שהיה דיקן הסטודנטים הראשון שלנו, סלל את הדרך בה צעדנו לאורך השנים. הוא הדריך והאיר והיה שם תמיד עבורנו. תרומתו של א.ב יהושוע לתרבות הישראלית ולחברה הישראלית לא תסולא בפז. הוא ידע לעסוק בסיפורים האישיים ודרכם לספר את סיפורה של החברה הישראלית כולה".

"כתלמיד תיכון במגמת ספרות היתה לי הזכות והעונג ללמוד את יצירותיו המופלאות", ספד לו רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, העיר שבה התגורר יהושע בשנים האחרונות, מאז עזב את חיפה. "כראש עירייה הזכות היתה גדולה אף יותר, להעניק לו את אות 'אזרח הכבוד' של העיר לאחר שהגיע לגור בה לפני בסמיכות לבנו גידי ומשפחתו. בשם תושבי גבעתיים, אני משתתף באבלה הכבד של המשפחה".

"להתראות א.ב יהושע, סופר עברי דגול ופורץ דרך, שלקח על עצמו גם תפקיד מוסרי משמעותי להובלה לשלום ולצדק", כתבה עליו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "איבדנו בכאב רב את הסופר המעולה א.ב יהושע, חתן פרס ישראל, פעיל אמת למען צדק ושלום", כתב חבר הכנסת מוסי רז. "כמה הקריאה ב א.ב יהושע (בולי) השפיעה על חיי בשנות העשרה. קשים ומורכבים ויפים, כ"כ יפים. איש יפה ומקסים, סופר גדול. יהי זכרו ברוך", הוסיפה הפוליטיקאית איילת נחמיאס ורבין. 

גם שר התקשורת יועז הנדל ספד ליהושע: "עם הספר איבד את אחד מגדולי סופריו. א.ב. יהושע היה לא רק מר מאני והממונה על משאבי אנוש ועוד ועוד, אלא בעיקר קול מעניין, בעברית משובחת. אם הסכמת איתו או התנגדת לרעיונותיו. מקווה שבני דור המסכים יזכו לקרוא את ספריו".