זה הריאיון הראשון של יקיר בר זוהר, והוא מאוד משונה

אם אילנה דיין מבסוטה מאיך שאתה מחקה אותה, אתה כנראה עושה משהו נכון. זה מה שקרה בשבוע שעבר, כשדיין אמרה לצופי "עובדה" שהיא "עוד מעט פותחת עונה ואחר כך גם סוגרת עונה" – ואימצה את המילים שבהן משתמש יקיר בר זוהר בחיקוי שלה, שנעשה להיט מדינה בשבועות האחרונים.

לפני דיין חיקה בר זוהר את משה נוסבאום, שנים הוא מחקה את יונית לוי, והייתה גם הפעם ההיא שהתחזה בשידור של חדשות 12 לתושבת הצפון שביתה נפגע במלחמה. כל זה התפוצץ השנה, שהיא לגמרי הרגע שלו – ובר זוהר מעולם לא העניק ריאיון אישי, אז הגיע הזמן. אבל אם מטרתו של הריאיון היא להבין את האדם שמאחורי הדמות, אז מה שתקראו כאן הוא כישלון. כי לא משנה מה שאלתי, עם מה עימתתי ובמה התקלתי, מאחורי הדמויות של בר זוהר לא התגלה שום דבר מובן. אולי הוא רגיל כל כך לשחק דמות, שזה מה שהוא עשה גם כאן. מצד שני, זה רק הגביר את הסקרנות לגבי השאלה מי הוא באמת ואיפה עוד נראה אותו.

במהלך הריאיון טען בר זוהר בין השאר שבכוחו לאחד את עם ישראל, שהוא מייעץ בענייני השקעות לטייקונים הכי גדולים במדינה, שהוא מרגיש בנוכחותו של הסבא רבא שלו, ושפעם הוא גרם בכוח רצונו בלבד לכך שאדם שהעליב אותו נפגע פיזית. קשה מאוד להבין מה אמת ומה בדיחה, במה הוא מאמין ומה הוא אומר בשביל הקטע. בדיעבד, החוויה כולה מסתכמת בנאום קצר שנשא באוזניי: "כמו שיש מיסטר בין, יש יקיר בר זוהר. כמו שיש היום קטגוריה של קומדיה, דרמה, אקשן – תהיה קטגוריה של יקיר בר זוהר, זה יהיה קיים עוד 100 שנה. אני משהו שאין אותו. אין להשיג אותו".

כבר בשנת 2006 החל בר זוהר, היום בן 29, להעלות סרטונים ליוטיוב – הטרלות, מתיחות טלפוניות, חיקויים. עם השנים הפך לדמות מוכרת גם באינסטגרם ובטיקטוק  ("בניתי את עצמי לבד, לא היה לי גב, אף אחד לא עזר"). חלק מהדברים שהוא עושה כיום ברשת עשויים להתפרש כפרובוקציות, אבל הוא טוען: "מעולם לא זימנתי פרובוקציה, זה פשוט מגיע בכל פעם שנפתחת מצלמה". 

בין היתר מוכר בר זוהר מסרטונים שבהם הוא עולה לאוטובוס ומטריל את הנוסעים, שלא יודעים מה נפל עליהם. "לא כולם אוהבים את זה, אבל זה לא עובר את הגבול", הוא אומר. "אני מכיר את כל החוקים במדינת ישראל, יודע מה מותר ומה אסור".

באמת לא קרה שעברת את הגבול?
"ראית את הסרטון שלי עם האישה שמתה? ניגשתי למישהי באוטובוס לראיין אותה, והיא לא הגיבה. נכנסתי להיסטריה, קראתי לנהג, ביקשתי שיזמינו אמבולנס, ממש פחדתי. זאת דוגמה לזה שאני לא מייצר פרובוקציות, הן פשוט קורות לי". 

 איך נגמר הסיפור עם האישה באוטובוס?
"אחרי שהאמבולנס הגיע התברר שהיא חטפה איזשהו התקף. היא לא באמת מתה, היא בחיים".

שקלת אם להעלות את הסרטון?
"כן, אבל כשהבנתי שהיא בסדר החלטתי להעלות".

תגיד, ידעת שאילנה דיין תתייחס לחיקויים שלך?
"לא ידעתי, זאת הייתה פצצת אטום. איזה כיף שהאישה הזאת, שאני מחקה כבר המון שנים, אהבה וידעה להשתמש בזה בצורה שהיא גם מצחיקה וגם רצינית. שתדעי שהמון אנשים אמרו לי שאני הרמתי ל'עובדה' ברמה מאוד גבוהה, לרייטינג שלה".

אתה באמת מרגיש שיש לך יד ברייטינג של "עובדה"?
"כשאתה כל הזמן מדבר על 'עובדה' ואילנה דיין, או על יונית לוי, אנשים שואלים את עצמם 'מה אני מפספס?' והולכים לראות. אני רוצה להיזהר במה שאני אומר, אבל אני יודע שהבאתי את 'עובדה' למקום שהוא יותר מתקדם. אפילו ילדים וילדות עושים לי 'עובדה פותחת עונה, סוגרת עונה'. זה נגיש להם".

נוסבאום לא פנה אליי

חלק מהשיחה עם בר זוהר מתנהל כמו כל ריאיון אחר. הנה, הוא יושב אצלי בסלון ומספר שנולד בראשון לציון, ושהוא ילד הסנדוויץ' בין אח בן 22 לבכור בן 32. אבל כשהשיחה מגיעה למשפחה המורחבת, אני שוב מתקשה להבין מה הוא מספר ומה הוא משחק. "סבא רבא שלי היה אחד הרבנים הכי גדולים, קראו לו הרב יהודה פתיה ישועה", הוא מתחיל בעובדות שאתם יכולים לבדוק בעצמכם. "אני מרגיש אותו ממש, ואני מרגיש שיש לי כוח ממנו", ממשיך בר זוהר ומדגיש: "אני לא רוצה להישמע כמו האנשים המשוגעים שאומרים שהם המשיח, אבל אני מרגיש שיש לי כוח להביא אהבת חינם. אני רוצה לאחד את כולם – שמאלנים וימנים, ערבים ויהודים, רוסים, אתיופים. אני רוצה להביא אותם למצב של שלום, ואני יודע שאני אביא את זה, כי יש לי המון כוח".

מה זה אומר, כוח?
"אני בתוך המוח, אני משפיע על בן אדם".

במה זה מתבטא?
"למשל, אני לא אלים, אבל יש לי כוחות, כמו שאמרתי, ואני אדם שמקפיד. בן אדם שקילל אותי, אמרתי לו, 'מחר יקרה לך משהו מאוד רע'. יום למחרת שמעתי שהוא עבר תאונת דרכים. אני לא חולה נפש, אני לא משיח ואני לא שליח, אבל יש לי המון כוחות".

אולי התכונה החמקמקה הזו, היכולת להישמע בעת ובעונה אחת כמו אנשים שונים, היא סוד ההצלחה של בר זוהר. זה ללא ספק עבד בשבילו כשבינואר השנה עלה לשידור עם אלמז מנגיסטו בחדשות 12, מגלם את אחת הדמויות הקבועות שלו – אישה בשם ליאת ברקוביץ' קרביץ – והתחזה במשך דקות ארוכות לתושבת שלומי שביתה נפגע בהתקפת טילים. "אני מאוד אוהב את חדשות 12, וזה היה הכי פשוט שיש", הוא מספר. "התקשרתי לשם כשראיתי את הטילים הראשונים לכיוון שלומי, ופשוט דיברתי על מה שעובר עליי כביכול. הם נתנו לי שש דקות על המסך בלי לדעת שזה לא אמיתי". 

 היה כעס כשהתברר שזה היית אתה?
"לא כעסו, להפך. זה הצחיק אנשים. זה לא לעבוד על עיתונאים, אני חושב שזה אומנות, ועכשיו אין בית בישראל שלא מכיר את השם ליאת ברקוביץ' קרביץ. אגב, זה קרה לי גם עם אדוה דדון. הייתי בשידור חי בפייסבוק ליד בית שטיל פגע בו, אמרתי לה שדירתי נפגעה, ולא הייתה לי שום דירה".

בכל הכבוד לדמויות מומצאות כמו קרביץ, בר זוהר מזוהה אפילו יותר עם החיקויים של אנשי חדשות 12. רק את משה נוסבאום, שהמשיך לחקות גם לאחר שהעיתונאי חלה בניוון שרירים, הוא כבר לא עושה. בעקבות תגובות קשות שטענו לחוסר טאקט פרסם בר זוהר התנצלות מפורטת על כך שלעג לנוסבאום ולמחלתו והסיר את כל סרטוני החיקוי מהרשת. "ההחלטה הגיעה מעצמי. אף אחד לא פנה אליי, לא נוסבאום ולא מישהו מטעמו", אומר בר זוהר. "פשוט ישבתי בבית, ראיתי אותו בחדשות והרגשתי שאני צריך לעצור".

למה? מה השתנה?
"אתה רואה בן אדם שהוא חולה, ואתה לא בא לעשות רע. אולי הוא לא אוהב את זה, אולי קשה לו עם זה? פרסמתי את פוסט ההתנצלות כי הבנתי שזה כבר לא מתאים, במטרה שזה יגיע אליו והוא יראה שאני עושה את זה מול כולם, מוריד אגו לאפס ומתנצל בפניו. התנצלתי לא כי עשיתי משהו רע, בסך הכל חיקיתי אותו. התנצלתי מהחשש שאולי הוא ראה ולא התאים לו".

חיקוי אחר של בר זוהר שספג ביקורות על חוסר רגישות היה של דיווח מפי אילנה דיין על כנרת גת ז"ל – אמה של החטופה כרמל גת ז"ל – שחרצה לשון למחבל בבוקר 7 באוקטובר. "כנרת גת זו אחת הנשים שנכנסה לי ללב, אמרתי שאני הולך להנציח אותה דרך ההומור שלי", אומר בר זוהר. "זה לא הרגיש חיקוי, זה הרגיש שאני מעביר מסר".

הביקורות לא קשות לך?
"לא, למה? סליחה, אני מנציח פה בן אדם ואני יודע שאני עושה משהו טוב. אחרת הייתי מוחק את זה, כמו במקרה של נוסבאום. עכשיו אני נזכר גם שפעם בירושלים ניגש אליי מישהו בשושו ואמר לי שהוא מכיר טוב את נוסבאום, שהוא מאוד אהב את החיקוי שעשיתי לו ושזה לא הפריע לו. זאת אומרת, יש מצב שמבחינתו המשכתי את המורשת שלו".

בכל בית צריך שיהיה ילד הומו

לצד התפתחותו כחקיין וכוכב רשת, מזוהה בר זוהר עם המאבק נגד בריונות בקרב ילדים ובני נוער. באחרונה הגיע לכנסת והשתתף בישיבת השדולה למאבק בתופעות הבריונות והחרם; בדרכו החידתית הוא אומר שזו תגובה טבעית לחוויות שעבר כילד.

"גדלתי בבית מאוד מחבק, עם אמא שהיא הלביאה של הבית ושתמיד הגנה עליי, אבל מערכת החינוך לא ידעה איך לטפל בי. פשוט העבירו אותי מבית ספר לבית ספר, עברתי אולי 20 בתי ספר לאורך השנים", מספר בר זוהר. "לא התאמתי למסגרות החינוך, ולמורים לא היה זמן לטפל בי. אבל אני מנסה לא לדבר על משרד החינוך יותר מדי, כי זה גוף שאני רוצה לתקן, לא להביך".

למה לא התאמת?
"תמיד רציתי במה, תמיד רציתי לעלות על שולחנות, להיות בולט. אני הצלתי ילדים מחרמות, ילדים שעד היום מודים לי". 

 הצלת ילדים כשהיית בעצמך ילד?
"כן. הרגשתי מאוד אימהי, ושם פיתחתי את הדמות של ליאת ברקוביץ' קרביץ. בגיל 9 כבר הייתי עושה לילדים המון שיחות בדמות הזאת, והיא שמרה על הילדים. הרגשתי האמא, הרגשתי הסבתא, הרגשתי בוגר לגיל שלי. המטרה של הדמות הייתה להציל ילדים".

להציל ממה?
"ראיתי ילדים שזרקו אותם לפח, ילדים מהעדה האתיופית שצבעו אותם בלבן. כבר מכיתה א'-ב' הרגשתי צורך להגן עליהם, והייתי פשוט מושך את האש אליי. אם ידעתי שמתארגנת בריונות על ילד בהפסקה, הייתי קם ואומר, 'אתם צריכים לעבור דרכי, תפגעו קודם כל בי'. ככה יצרתי לעצמי בלגן, צומי לא הייתה חסרה לי אף פעם".

הגנת על ילדים חלשים, ודווקא איתך המסגרת לא ידעה להתמודד?
"כל הזמן הייתי אומר, 'המורה הזאת לא בסדר, המורה הזאת לא עושה, המורה הזאת לא תקינה'. הייתי סוג של דובר של הילדים האלה, וזה משך אליי אש".

אתה בעצמך עברת חרם?
"כן. זריקת שולחנות, יריקות, לקחו לי את החולצה וקרעו אותה, גזרו לי את הילקוט, עברתי דברים שאלוהים ישמור. הם היו רואים שאני מתחבר לחלש כדי לעזור לו, והיו מרביצים לי וקוראים לי 'הומו נשי'".

דברים דומים הוא שמע רק לפני שבוע, ב"עצרת המיליון", הפגנת הענק שקיימה העדה החרדית בירושלים נגד גיוס בני ישיבות. "הגעתי לראיין חרדים, להביא אהבה, והם פשוט עשו לי לינץ'", טוען בר זוהר. "קומץ של אנשים התקבץ סביבי והתחיל לצעוק 'חתיכת הומו', 'יא קוקסינל', 'יא אפס'. הם ירקו עליי וצרחו עליי. אני נזהר במילים שלי, אבל הקומץ הזה היה יותר גרוע מחמאס".

איך התמודדת עם זה?
"פשוט כיביתי את עצמי, הסתכלתי לשמיים ואמרתי, 'סבא, אני מתחנן אליך. תעצור את זה. תעיף אותם ממני'. לא עברו עשר שניות והגיעו כוחות המשטרה".

הגשת תלונה במשטרה?
"אין לי מה להגיש תלונה. לא יעשו להם כלום, ובסוף זה יתנקם בי".

שבועיים לפני העצרת נקלע בר זוהר לסיטואציה אלימה גם בטקס הזיכרון של משפחות 7 באוקטובר בפארק הירקון. הוא בא לנחם אם שכולה, והמצב יצא מכלל שליטה. "כמה דקות אחרי שהגעתי לפארק ניגש אליי נער וביקש ממני לעשות את החיקוי של אילנה דיין. אמרתי לו שזה לא הזמן, והוא התחיל לצעוק וקרא לכמה ילדים, 30 או 40. הם התחילו לזרוק עליי אבנים ובקבוקים וקראו לי 'הומו מסריח', 'קוקסינל'. הם שייכו והגדירו אותי כהומו, אבל אני לא הצהרתי את זה אף פעם. אני לא מאמין בהגדרה הזו".

במה אתה כן מאמין?
"אני לא רוצה להגיד לך שכל הסטרייטים בעולם הומואים, כי באמת ינפצו לי את החלונות בבית, אבל חקרתי את זה ולכל אדם יש נטייה כזו ונטייה כזו, והוא יכול להימשך גם וגם. מה זה הומו? הומו זה בן אדם. מה זה משנה מה הנטייה המינית שלו, הרי הגבר הכי גברי בארץ יכול מחר לצאת מהארון. אבל אני גם לא מקבל את זה שאומרים 'הומו' כקללה, כגינוי גנאי. זה מקומם אותי. אני חושב שהומו זה דבר מבורך, בכל בית צריך שיהיה ילד הומו".

איך אתה מגדיר את עצמך?
"אני לא מגדיר את עצמי. אני יכול להיות עם מי שאני רוצה".

אני מכיר אנשים ברמה מאוד גבוהה

בר זוהר נדד בחייו לא מעט, ולא רק בין מסגרות חינוכיות: לאחר שירות צבאי שלא השלים הוא עבר בין דירות וערים ("אני אוהב לחדש את עצמי, מאמין באנרגיות טובות"). לפני כשנה, לאחר שאביו נפטר ממחלת כליות, חזר להתגורר עם אמו ואחיו בראשון לציון. גם לשם, לדבריו, מגיעים מדי פעם אנשים שמתנכלים לו, מקללים וזורקים אבנים על הבית. "אני חושב שזה כי אני מצליח", הוא אומר. "אנשים מקנאים והם נתפסו על הנישה של ההומו, כי כיף להגיד את זה. אני גם אומר בסרטונים, 'תפנה אליי בתור נקבה', אבל זה סרטון ולא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה".

הזכרת את ההצלחה שלך. אתה מתפרנס מהרשתות החברתיות?
"בטח, איזו שאלה. זה העסק שלי. אני יוצר סרטונים, תוכן, שיווק לעסקים ולעיריות, לארגונים ולעמותות".

בר זוהר בנה את עצמו, אבל לאחרונה גייס מנהל אישי – שהחליט שיש עם מה לעבוד, אבל צריך לסדר ולמסגר את זה. קצת להוריד הטרלות, בעיקר. "יקיר מתחיל לייצר פעילות שהיא קצת יותר מסודרת ולגיטימית, ואנחנו קצת מנמיכים עוצמות", אומר המנהל, ליאור, שיושב לצדנו ומשתדל לעשות סדר. "אם אני רוצה לכוון אותו לקמפיין עם משרד התחבורה, אני לא רוצה שהוא ייתפס כמי שמציק לנוסעים בזמן הנסיעה".

בר זוהר: "נהגי אוטובוס עוצרים לידי וצועקים לי לעלות לאוטובוס, זה מצחיק אנשים. אבל יש לנו תוכניות יותר מעניינות, אולי נעבור למטוס. אני חושב בגדול, אני מסוגל ללכת עכשיו לאפריקה לחפש את הפילה לאנה (עוד סרטון ויראלי של בר זוהר – יה"א). אבל אני באמת קלאסי לקמפיין של משרד התחבורה".

איך זה לא קרה עדיין?
"לא יודע, אולי יש מישהו יותר חזק או עם יותר עוקבים בטיקטוק. לי יש כרגע 90 אלף עוקבים, והיה לי חשבון קודם עם משהו כמו 300 אלף. הייתי אמור היום לעמוד על מיליון, אבל החשבון שלי נחסם לפני שנה כי אנשים דיווחו על התכנים שלי. אז היום אני בודק כל סרטון שאני מעלה, כדי שלא ידווחו. אם סרטון יכול לפגוע במישהו, אני לא מעלה אותו".

מעלה או לא, אתה כל הזמן בדמות. בהרבה דמויות. אני מרגישה שגם עכשיו אתה לא מצליח להשתחרר מזה, ואני חושבת שאולי אתה מטריל גם אותי. יש משהו שחשוב לך שיידעו על יקיר האמיתי?
"שיידעו שיקיר בר זוהר מאוד אוהב, מאוד חברי, מאוד עוזר, מאוד מקשיב. ושהוא בן אדם מאוד רציני ביום-יום שלו, בן אדם שאפשר לשבת איתו ולפתוח שיחות נפש עמוקות. הגדוּלה שלי זה שאני בעל דעה, אני קואצ'ר של אנשים". 

ממש ככה, כמקצוע?
"לא למדתי את זה, אבל אני מתמחה בזה מבחינה רגשית. אני עוזר לאנשים שהם טייקונים מאוד גדולים במדינת ישראל, יושב איתם לשיחות. הם מספרים לי על החיים שלהם, ואני מייעץ להם. חלק מהאנשים האלה גם מנהלים לנו את המדינה".

מה התפקיד שלך אצלם?
"אני יושב, מקשיב, אומר מה לעשות, איפה להשקיע את הכסף".

איזה ידע יש לך בזה?
"הידע שלי הוא להקשיב. יש לי אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה".

איך הגעת לאנשים האלה?
"תמיד הייתי אדם שמחפש יציבות, אז כאלה גם החברים שלי. אני מכיר אנשים ברמה מאוד גבוהה, יש לי חברים שהם עורכי דין ובעמדות מפתח, וככה נפתחו לי מעגלים. התחלתי להיות מוזמן לישיבות עסקיות, ולאט-לאט התחברתי לאנשים. אני לא אשכח את היום שישבתי בישיבה, התחלתי לדבר ברצינות, ומישהו פנה אליי אחר כך וביקש ממני להיות הקואצ'ר שלו".

מי?
"זה אחד הטייקונים הכי גדולים, אני מאוד דיסקרטי עם האנשים האלה".

אתה מתפרנס מהם?
"בטח. זה העבודה שלי".

אז בר זוהר הכריז שפרנסתו באה מהרשת, וכעבור כמה דקות הודיע שהעבודה שלו היא ייעוץ פיננסי לבעלי המאה והדעה. כדי לעשות סדר ושכל שאלתי איך הוא מגדיר את עצמו מקצועית, והוא ענה: "איש עסקים, כי אני העסק עצמו ואני מייצר הכנסות, קומיקאי בכיר, מייעץ, נלחם בחרמות ברשת. איש של שלום שמקדם אהבה".

אני יותר מדי אותנטי

אם יש דבר שבר זוהר מתייחס אליו ברצינות מוחלטת, זאת התמיכה בבני נוער. "אני מתעסק מאוד בנושא גם בגלל העבר שלי, וגם כי היום יש לי את היכולת", הוא אומר. "אני פועל כדי שיהיה יותר מענה לילדים, לנערים ולנערות בסיכון. שתהיה פה יותר הקשבה, שילדים וילדות לא יתאבדו. כל יום ילדים מתאבדים. אני תומך גם בקהילה הגאה, מתייצב נגד מי שתופסים ילדים מהקהילה דרך אפליקציות של היכרויות ומפוצצים אותם במכות. אני מייצג את החלשים".

יש לך חלום להתפתח כקומיקאי?
"בטח. להיות קומיקאי בכיר בטלוויזיה, ברדיו, ברשתות החברתיות, להוביל את הקמפיינים הכי גדולים בארץ, להוביל בעולם, להיות במקום מאוד גבוה".

אמרת לא פעם ש"ארץ נהדרת" זה חלום שלך.
"אני חושב שאני מאוד מתאים לקאסט".

מישהו פנה אליך?
"לא מ'ארץ נהדרת', אבל לאחרונה הגיעו פניות מתוכניות אחרות. אני מקבל המון הצעות, ואני בוחן אותן. החלום שלי זה להגיע לכל בית בישראל, להיות על הבמה, לא להפסיק לעבוד".

עשית פעם משהו שאתה מתחרט עליו?
"אני מתחרט שלא הנעתי מספיק את הרכב, מטאפורית. שעד עכשיו לא עשיתי יותר בלגן. לא הגעתי להוליווד, לא הגעתי לכל העולם. לא ממש התפוצצתי. עכשיו זה קורה, אני עושה ואני אעשה את זה".

תמיד היית בן אדם מצחיק?
"תמיד הייתי כזה, אבל אני לא מנסה להצחיק. אני חושב שאני יותר מדי אותנטי, וזה מה שמצחיק".

צילום: זוהר שטרית | סטיילינג: בר פרידמן  | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי